לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומנה של ג'ינג'ית!


על החיים הסטודנטיאליים שלי! על המשפחה שלי וחיות אחרות!!! ובייחוד שחרור קיטור!!!!

כינוי:  מרחפת בין העננים

בת: 39

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2005    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2005

תשובות לשאלון השבועי


כמה שעות את ישנה בד"כ? האם זה מספיק לך?
בד"כ אני ישנה משהו כמו 6-8 שעות בממוצע.
מה לעשות לימודים תופסים את רוב הזמן הפנוי.

באיזו תנוחה את ישנה (על הגב, על הצד, על הבטן)?
על הצד, פנים לקיר.
תמיד פנים לקיר, גם אם זה יוצא צד שמאל, (ואני רגילה על צד ימין).

האם את מאמינה בכך שחלומות חוזים את העתיד?
כן.
חלמתי פעם אמא של בעלי (ז"ל) ביקשה ממני לא לתת לו לנסוע לאנשהו.
באותו היום קרתה לו תאונת דרכים :( (ראה פירוט בעוד 2 שאלות)

האם את נוטה לזכור חלומות לעיתים קרובות?
כן, בד"כ אני זוכרת, במיוחד אם הם מפחידים או מצחיקים או מוזרים (בד"כ החלומות שלי מוזרים).

מהו החלום האחרון שחלמת ושאת זוכרת? מתי חלמת אותו?
לפני 4.5 חודשים חלמתי שאני ובעלי מתארגנים לנסיעה, (הוא לא היה אז בעלי והתאגרנו לירח דבש). הוא אורז מזוודות בחדר אחד, ובחדר השני עומדים ההורים שלי ואמא שלו ז"ל (בחיים לא ראיתי אותו, רק בתמונות והיא נפטרה מזמן). ופתאום אמא שלו אומרת שהיא לא רוצה שהוא ייסע, ומבקשת ממני לשכנע אותו לא לנסוע. ואז התעוררתי.

נ.ב באותו יום בערב קרתה לו תאונת דרכים, והוא היה מאושפז חודשיים ועד היום הוא עדיין הולך עם קביים.

מהו הסיוט הכי נורא שחלמת?
כהייתי קטנה, חלמתי שאני טסה לאנשהו במטוס, ואנשים במטוס לא יושבים, הם משחקים ומטיילים, ואני זוכרת שאני רכבתי על אופניים, ופתאום החלק האחורי של המטוס פשוט נקרע וכולם עפים החוצה, ואני עפה עם האופניים שלי. זה היה ממש מפחיד.

זה חלום שחוזר על עצמו כשאני מתחילה להיות חולה,(בד"כ ביום למחרת יש לי חום).שאני תינוקת ששוכבת בעריסה לבנה בחדר לבן ענק כזה ואין אף אחד ושקט מפחיד כזה , ופתאום הכל מתחיל לרעוד.

האם את מאלו שמעדיפות לישון כל היום?
לא, זה בזבוז זמן כשאפשר להספיק כ"כ הרבה!!!

נכתב על ידי מרחפת בין העננים , 28/12/2005 11:57   בקטגוריות אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחן אחרון, אמא VS דודה, ושעורים....


שלום לכול

היום סוף סוף יש לי את הבחן אמצע האחרון לסמסטר זה.

 שאר הבחנים עברתי בהצלחה, אבל הבחן הזה הוא המקצוע הכי קשה שיש, כך שתחזיקו לי אצבעות!!!!

עוד מעט תחילת השנה החדשה, ואנחנו קבענו לחגוג אצך חברים, והבטחנו לאמא שלי שנגיע אליה ב1.01.06

אבל באותו יום התקשרה דודה שלו, וביקשה שנגיע כי הבן דוד שלו מתארס והם רוצים שנחזיר את מצלמת הוידאו שהשאלנו מהם.

לא הייתה ברירה אז הבטחנו לאמא שנגיע אליה במקום זה גם ביום חמישי וגם ב 2.01.06 .

וכל הנסיעות האלה יוצרות אצלי בעיות, כי ישל י ש.ב להגשה עד ה 3.01.06.

היום אני עדיין לומדת לבוחן, ולא עושה את השעורים,ומחר אני לומדת עד מאוחר ואח"כ יש לי פר"ח, כך שאני מגיע הבייתה וישר נוסעת לאמא.

מתי בדיוק אני אכין את ש.ב האלה אין לי מושג!? אוף

ולמען האמת, אני בכלל לא רוצה לנסוע לדודה שלו.  אני רוצה לנסוע הביתה, לראות את אבא ואת אחותי (כי את אמא אני רואה הרבה).

אמרתי לו את זה, הוא ביקש שאני לא אהייה מעצבנת עצבני , כי זו המשפחה שלו, ודודה שלו היא כמו אמא שלו (הוא יתום מאמא, ואבא שלו גר בחו"ל עם משפחה חדשה, כך שהיא הקרובה היחידה שלו בארץ), ובן דוד שלו הוא כמו אח שלו, וזה מאורע שמח, וחוץ מזה הם צריכים את מצלמת הוידאו וזה לא יפה שלא נחזיר.

נו, מה יכולתי להגיד, כי מצד אחד הוא צודק, אבל אני גם מתגעגעת להורים שלי. בנוסף גם אמא שלי לוחצת, כל הזמן, עם ה"אני עושה כ"כ הרבה בשבילכם, ואני מצפה לתמורה", היא מתכוונת ליחס טוב, ושנגיע רק אליה, ונגיד שהיא יותר טובה מדודה שלו וכל זה. היא באמת עושה רבה, וכל זהמן קונה לנו אוכל ובגדים ומשלמת על הלימודים שלי, לעומת זאת דודה שלו, גם היא נותנת לנו כסף במתנה , פשוט היא גרה רחוק ואמא גרה קרוב.

 קיצר ממחר ניסע לאמא יום שבת לחברים לחגוג, יום ראון לירושלים ויום שני שוב לאמא.

כנראה, שאני אצטרך ללמוד בנסיעות!!!

 

אני אחזור ללמוד, המוח התאוורר קצת! ואם כוחות מחודשים אני אצליח!!!

המשך יום נעים קולקול

 

 

 

נכתב על ידי מרחפת בין העננים , 28/12/2005 11:03   בקטגוריות פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



וככה זה התחיל....


שלום לכולם!

החלטתי לפתוח בלוג. הסיבה היחידה היא השינוי הגול בחיי ורצוני לחלוק אותו איתכם.

כדאי שאני אתחיל מהתחלה.

ב-26.05.03  בדיוק לפני שנתיים ו6 חודשים פגשתי את האדם, שכיום הוא בעלי.

הכרנו (כמה מוזר?!) באתר היכריות שהוא הקים כדי למצוא לעצמו בת זוג, החצי השני שלו (נ.ב האתר כבר לא קיים, הוא נפל ולא היה לו זמן לטפל בהקמתו מחדש).

התכתבנו במשך שבועיים, ולבסוף נפגשנו. נפגשנו הרבה בעקבות הפגשיות האלה התחלנו לצאת ומאז לא נפרדנו.

ב 31.12.04 הוא  הציע לי נישואים, הסכמתי בלי מילים (איך אפשר לסרב לאדם שאת אוהבת?!).

וזהו,ב 26.09.05 התחתנו!

(שמתם לב לכך שגם הכרנו והתחתנו ב 26 - זה מקרי בהחלט, זה היה התאריך הפנוי היחיד.)

החתונה הזו הביאה לעוד מספר שינויים>

  1.   שחרור מצבא (לא התחתנתי כדי להתשחחר,פשוט החלטנו שככה עדיף!!)
  2.  התחלתי ללמוד בטכניון. (ת'אמת זה ממש כיף!)
  3.  עברנו לגור יחד, פה במועונות. (אני שכל החייים גרה עם הורים, פתאום עצמאית לגמרי! זה שינוי גדול מבחינתי).

השיקולים שלו היו בעיקר שהוא סיים תואר ראשון ומתחיל תואר שני, משמע, הוא יכול לפרנס את שנינו. הוא מתכוון ללמוד עד פוסט דוקטורט, תואר זה עושים באוניברסיטה של מדינה זרה (=חו"ל) ולכן הוא רצה שאני אסיים עד אז תואר שני (זה התכנון שלי בינתיים, נחייה ונראה....).

זהו עכשיו אני בוגרת עצמאית!

נכנסתי לחיים של "מבוגרים" ואני לא מצטערת על כך.

אני מאוד מאושרת ככה, למרות הקשיים (שיתוארו כאן בעתיד הקרוב).

 

לילה טוב לבינתיים!!! סבבי

נכתב על ידי מרחפת בין העננים , 26/12/2005 22:06   בקטגוריות אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,072
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרחפת בין העננים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרחפת בין העננים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)