יומנה של ג'ינג'ית!

איזה סוג שיער יש לך?
מתולתל מדיי!

מה דעתך על בנות עם שיער קצוץ?
אם היה לי שיער ישר ולא מתולתל, הייתי מסתפרת גם קצר. בקיצר זה יפה לחלק מהבנות ולחלק לא.

האם היה לך פעם כינים?
לא זכור לי.

האם את מסתרקת במברשות שיער של אחרים?
אם ממש אין ברירה אבל רק של אנשים שאני מכירה.

האם את מריחה את השיער של החבר שלך, כשאת מחבקת אותו?
כן, גם משחקת בו.

האם את אובססיבית בקשר לשמפו שאת משתמשת בו?
לא.
כל פעם אני מחליפה שמפו.
קראתי איפשהו שזה בריא להחליף שמפו מדי פעם.

מה את חושבת על בנים עם שיער ארוך?
יש כאלה שזה מתאים להם ויש כאלה שלא.
ואלה שזה מתאים להם מאוד חמודים :))

מה עדיף: שיער אסוף או פזור? כיצד את מסדרת את שערך?
עדיף כמובן אסוף.
אני מסדרת אותו פזור כי לא מתאים לי אסוף (לצערי!)

האם את אוהבת לאכול את השיער שלך כשמשעמם לך?
לאכול?! לא יש לי מספיק אוכל במקרר.

טוב זזתי ללמוד, זו הייתה הפסקה קטנה.

אוף, עוד פעם התבטל הפר"ח היום, יש לה הזכרה של סבא שלה.

אווף, החודש הייתי אצלה רק פעמיים אין לי מושג מה לעשות.

אם אני לאסיים את כל השעות, אני לא אקבל את כל המילגה.

בנוסף היא טסה עוד מעט לחו"ל ל 3 שבועות, אז יהייה לי עוד חודש

ריק.

איזו באסה!!!!

נסתכל על חצי כוס המלאה - יהייה לי עוד זמן ללמוד :))

לא עזר אני עדיין מבואסת.

המשך יום טוב!!!

היום כתבתי עוד מבחן.

הפעם זה היה אלגברה, ולמען האמת הלך לי דיי גרוע.

אפילו יותר גרוע משאר בחדו"א- התפילה היחידה שלי "רק לא נכשל, רק לא נכשל". המרצה אחראי שלח לנו את התשובות של המבחן במייל.

(הסבר: המבחן הוא אמריקאי, ואליו מצורפים שתי דפים עליהם יש לכתוב את התשובות

עותק אחד למרצה עותק אחד לנו, כדי שנוכל לבדוק בבית).

אל תשאלו אותי לא בדקתי, אפילו לא השוויתי עם אחרים. אני רוצה להינות מהספק, אני מעדיפה לקוות.

טוב, אין לי הרבה זמן לקוות, כי הציונים יהיו בפחות משבוע באתר של הציונים :(

וכבר ביום חמישי יש לי מבחן בביולוגיה, טוב בו אני חייבת לקבל ציון גבוהה!



ולנושא אחר,

א' שוב נעזבה ע"י החבר שלה (בפעם המיליון ו...), ועכשיו היא שוב בוכה.

העניין הוא שהטעות שלה היא שהיא בוחרת בחורים שהם כמו ה "רווק" , אבל היא רוצה אהבה גדולה ומצפה שאנשים מהסוג הזה יעניקו לו כזו. זו הטעות הכי גדולה שלה, והיא אני אמרתי לה, והיא מבינה, אבל ממשיכה לחפש פגישות רק אם אנשים מהסוג הזה. אולי היא בן אדם שאוהב לסבול?! אני לא מצליחה להבין אותה בכלל.

הכי מודאגת מכל זה זו אמא שלי, שכבר לא פעם ביקשה ממני לדבר עם א', אבל אין לי מושג מה להגיד לה כבר נאמר הכל.

אני מקווה שהכל יסתדר אצלה, וכנראה אני אצטרך לעשות איתה שוב שיחת בנות.



היום 5 חודשים מאז שאני וב' התחתנו!!! ואני עדיין מאושרת :))



טוב, זמני הפנוי אזל ואני אצה רצה לי ללמוד ביולוגיה.

אל תדחה למחר מה שאפשר לעשות היום !!!!



המשך ערב נעים, ותחזיקו לי אצבעות,

נשארו עוד שני מבחנים!!

לא אותה אמונה של אנשים מסויימים לאנשים אחרים הגורמת להם 

ללכת יחד ריגול, לסכן את החיים,

או אותה אמונה באנשים הגורמת לפתוח את הלב אחד בפני השני.

אלא על אמונה רגילה ביותר, כזו שלומדים מגיל צעיר.

"אתה מאמין לי או לא?" שואלים ילדים אחד את השני במשחק.

קשה להבין מה הם לומדים יותר, לזהות את האמת או לשקר? סביר להניח שלשקר.

בילדות הילדים מאמינים לפחות להורים שלהם, רבים איתם, מתווכחים אבל מאמין, רק ברגע שהם

טיפה מתבגרים, הילדים מאבדים את האמונה שלהם בהורים.

כן, כמובן שיש כאלה שמצליחים לשמור עליה, מישהו מחליף את האמונה

בהורים לאמונה באישה אהובה, או ברעיון מסויים או באלוהים, או בכתוב בעיתון.

אך חיי אנשים זו בחירה אחת גדולה "אתה מאמין לי או לא?"

אני יודע את התשובה, את מאמין לי? אני יודע שהיא אוהבת אותך את מאמין לי?

אני מכיר את הדרך הנכונה את מאמין לי? אני יודע שזה לא מסוכן בכלל את מאמין לי?

אני יודע שנבלה מאוד את מאמין לי?

לכל האנשים איתם אנחנו בקשר יש כאילו ציונים על אמינות, למישהו בינוניים, למישהו גבוהים.

אך אין דרך אחרת, לאף אחד אין את הבעלות על אמת טהורה, ואנחנו משתדלים להאמין במידה,

כך שהאמונה באדם מסויים לא תביא לנו אכזבה גדולה.

כל ההיסטוריה שזורה ברצון שלנו לבטח את עצמנו בפני שקרים,

אנחנו החלפנו אמונה בחוקים ומנהגים, אנחנו בנינו מדינות, שאולי איננו סומכים עליהם, אך מאמינים להם.

אנחנו משחקים בדמוקרטיה וחופש בחירה, כי מאמינים שמנהיג יחיד יגנוב את כל המדינה.

אנחנו כורתים ברית נישואים, מחלקים במשפט דברים וילדים, כי אנחנו מפחדים להאמין אפילו

לאדם הקרוב ביותר אלינו.

אנחנו חותמים על דפים אחרי דפים, חותמים על חוזים.

חותמים על הסכמים עם הבחר הכי קרוב לנו ונותנים לו כסף.

אנחנו הבאנו זן חדש של אנשים שלא מאמין לאף אחד ולשום דבר.

אנחנו ביטחנו את עצמינו באמונה באנשים, השארנו אותה לילדים,

השארנו אותה בעבר, כאשר האמנו באלוהים, העם האמין למלך,

אישה האמינה לבעלה, חבר האמין לחברו..

אתה מאמין לי או לא?

שלום לכולם!

מחר כבר המבחן שלי בחדו"א, ואני לא ממש מוכנה אליו.

אם לדייק אני מרגישה יותר מוכנה אליו מאשר הרגשתי ביום ראשון. האותות של המחלה עד עכשיו גורמות לעיכובים.

כל השינוי הזה של התוכניות הוא תמיד העיק עליי. אני בן אדם שאוהב הכל מתוכנן, ומבוצע לפי התכנון :) , לא אוהבת

שינויים פיתאומיים, זה מעצבן ,זה מפחיד, זה לא בשבילי. בזמן האחרון דווקא חלו המון שינויים בחיי,

רק עכשיו החיים מציליחים לחזור לי שוב למסלול. מקווה שזה ישאר ככה עוד זמן רב (לפחות מס' שנים טובות).

שינויים תוכפים מידי פשוט מוציאים אותי משיווי משקל, ולוקח לי זמן לחזור להירגע, ולהמשיך. ככה אני! בו אדם קבוע.

זאת לעומת ב', הוא פשוט רגיל לשינויים, מעברי דירה, שינוי חברים, זה משהו שהוא אוהב וצריך - אבל אני לא!

זו אחת הנק' שאנחנו לא מסכימים עליה. אני חושבת שהיא עוד תגרום לנו בעיות, לא פעם (מקווה שלא גדולות ;)).

הכל בגלל התוכניות של העתיד, ולמרות שעדיין מוקדם לחשוב על כך, אני לא יכולה שלא להתהות מה יהיה.

ב' רוצה להמשיך ללמוד, כרגע הוא אמנם רק בתואר שני, אך בשלב מסויים הוא רוצה להמשיך ללמוד בחו"ל,

(אין לו מושג איפה), אני לא מוכנה לזה, אולי עד אז אני אהייה מוכנה לעבור לחו"ל - אבל עכשיו לא!

אני גדלתי פה, ואני מרגישה זיקה חזקה לארץ הזו, אני חייבת לציין שאני מאוד פטריוטית בכל הקשור לישראל,

אני לא מוכנה לעבור. אף פעם לא הנבתי את כל אלה שנוטשים ככה את המדינה שלהם ברגעים הקשים, את היהודים אמריקאיים

שיושבים שם, ושולחים כסף לכאן. למה הם לא באים בעצמם לכאן?

טוב, אני נשחפתי מעט, סך הכל רציתי לומר שאני לא מוכנה לשינויים, קטנים וגדולים ככאחד, ואני לא מוכנה לעזוב.

נעבור לנושא אחר ומעצבן,

לפני מס' ימים התקרה אליי ח'.

ח' מתקשרת אליי רק במקרה אחד אם יש לה בקשה ממני כמו; ללוות אותה לאנשהו (חנות, רופא, ספר וכו'...)

או למצוא בשבילה משהו (מס' טלפון שונים).

הפעם היא החליטה ללמוד, ומכיוון שאני לומדת ביולוגיה, אני בטוח יודעת באילו מכללות ניתן ללמוד עיצוב גרפי!

עניתי לה, ש-אלף אני חולה, ובית אין לי מושג איפה לומדים עיצוב גרפי.

אחרי מסע שיכונעים מצדה למצוא לה מכללות כאלה, ואני חולה עם חום,הסכמתי.

מאז עבר כמעט שבוע היא לא התקשרה, אני לא מצאתי כלום, אך הבראתי (כמעט).

אולי היא שכחה?! עכשיו לא נעים לי אם היא תתשקר, מה אני אמורה להגיד?! בכל זאת

אני הסכמתי.

אם מישהו יודע ומוכן לתת לי שמות, אניאעביר לה.

ככה זה ח'- חברה לעת צרה (שלה).

וכמו שהבטחתי הנה הכלב שלי:

שיהייה לכם יום קסום!!!!!!!