יומנה של ג'ינג'ית!

מי היה מאמין, כי היום הזה יגיע,אבל הוא מתקרב בצעדי ענק. זה פשוט נורא מפחיד. נשאר פחות משבועיים

עד לחתונה שלי (תיזכורת: אני כבר נשואה, פשוט עכשיו אנחנו עושים באולם). משום מה, אני ממש פוחדת מזה. אני יודעת שאיני מפחדת

הנישואים עצמם, כי אני נשואה כבר 7 חודשים. הפחד הוא המאירוע עצמו, מהעובדה שלא יבואו מספיק אנשים.

מהד שלי יהיו רק כ-40 איש (מה?! אנחנו משפה קטנטנה) מצד ב' יהיו כ-60 אנשים (כן, למרות שהוא בודד בארץ יהיו כ-30 אנשים מהכיתה שלו

+ חלק יבואו עם זוגות, עוד כ15 איש מהמעבדה, ועוד כ-15 איש מצד דודה שלו), סה"כ אנחנו מקווים שיהיו 100 איש, באולם של 120 איש.

הכי מעצבן אותי, שכבר התחילו אנשים לומר כי לא יבואו, אבל הכי הכי בעולם מפריע לי זו החברה שלי, שבהתחלה אמרה שהיא בטוח תבוא.

פתאום אתמול, אמא שלי נוסעת עם אמא שלה, ואז אמא שלה אומרת לאמא שלי, "החתונה כבר עוד מעט, ואתם לא נתתם הזמנה". מה לא?

אני אישית נתתי לחברה שלי הזמנה יחד עם המתנה ליום הולדת, בנוכחות אביה  אוף אני כועסת!!!!

אני חושבת שהיא לא תבוא, היא אמרה לאחותי שכנראה שלא ישחררו אותה מהצבא (החתונה ביום חמישי!!!!). למה אנשים שלא מכירים אותנו

(חבר של אחותי, שעדיין לא ראיתי אותו) לקח את הזמנה,הראה למפקד שלו וכנראה ישחררו אותו, והיא לא יכולה לעשות כך??

 היא חברה שלי, למען השם!!!

בינתיים דווקא החברים האחרים כן באים, ולא מתכוונים לוותר על אירוע כזה.

מהמישפוחה שלנו בינתיים רק 3 ויתרו. לא נורא!!!

מהיום נתחיל בטלפונים. לברר מי יבוא ומי לא. ביום ראשון ניפגש עם האולם ונסגור סופית כמה מנות.

אתמול צילמנו קליפ רווקות, ביום רביעי בערב ניסע לצלם להסתכל איך יצא.

אני מפחדת מכל יום שמתקרב, אני רוצה לבטל הכל. אני לא יודעת למה, זה מפחיד אותי!!

כבר אמרתי לב' הוא אמר שכבר מאוחר לבטל משהו, חוץ מזה, הוא בטוח שאני דווקא כן רוצה ללבוש שמלת כלה.

אם אני אומר דבר כזה לאמא היא תהרוג אותי, כי זה חשוב לה יותר מאשר לי.

בשבוע ב3.5 מגיע אביו של ב' לארץ. עוד לא הכרתי אותו, וכולם אומרים לי שהוא יאהב אותי, גם מזה אני חוששת מעט.

זה מוזר, אחרי החתונה אני מכירה את אביו.  טוב, יש לי הכרות עם דודה שלו וובני דודים שלו, וסתבא שלו, ועוד כל מיני

דודים שלו. כך, שזה כבר לא משנה, מה אביו יחשוב עליי, כי דודה שלו וסבתא שלו אוהבים אותי.

 טוב אני אזווז, בכל הבלגן של החתונה, יש לימודים בטכניון, יש הגשת דו"חות מעבדה, ושיעורים.

שלכם,

נ.ב

זוכרים את המבחן בכימיה שכ"כ התלוננתי שלא אעבור.....

עברתי!!!!!!!!!!!!!!!!  

שוב שלכם,

יאנוצ'קה

אז מצאתי לי קצת זמן לכתוב פה.

אני לא יודעת למה החלטתי לכתוב על הנושא של בטחון העצמי. אני חושבת שאני פשוט רוצה לשפוך קצת החוצה את המחשבות שלי.

טוב, נתחיל מזה, שפעם לא היה לי בטחון עצמי בלל. פעם! אבל עכשיו הכול שונה, הכול השתנה. אני רוצה לכתוב דווקא, על השינוי הזה.   אף פעם לא הייתי הילדה היפה(אפילו לא הכי יפה, פשוט יפה!), תמיד הייתי החכמה, אבל לא יותר מזה.

אפילו בחטיבה, כשכבר לא הייתי, התלמידה הכי טובה בשכבה עדיין נשארתי החכמה. זה מין דבק בי מאז ומתמיד, אפילו כאלה שלא הכירו אותי מיסודי, וידעו בחטיבה שאני כבר לא הכי טובה, עדיין התייחסו אליי ככזו. אני אף פעם לא רציתי להיות הכי חכמה, זה מאוד הפריע לי. אני חייבת לציין שזה מה שהוריד את הביטחון העצמי שלי יותר מכל דבר. אתם בטח שואלים למה? אין לי מושג למה. אני רציתי להיות יותר מזה, מעבר לסתם. שפגשתי בחטיבה את מי שהייתה אח"כ החברה הכי טובה שלי, הכרנו אמנם על רקע העובדה שעזרתי לי ללמוד, אבל היחסים בינינו היו מעבר ללימודים, הפכנו תוך פחות מחודשיים לחברות הכי טובות שיש. אז הפכנו לזוג חברות קרובות וטובות, ותמיד אמרו עלינו, שאני החכמה והיא היפה. אני חושבת שהיא גם הורידה קצת את הביטחון שלי, כי כשהיינו יוצאות יחד לכל מקום, היו מתחילים איתה, ואיתי לו. אפילו אנשים שראו אותי מהצד, ולא הכירו היכרות טובה, חשבו אותי לרצינית מדיי. אני לא רצינית מדיי באמת שלא!! אני לא מכוערת!! אני רזה (לא יותר מדיי) הפנים שלי דיי חמודות!! היה משהו בהתנהגות שלי שגרם לדחייה הזו של אנשים ממני. לא ידעתי את זה אז וייחסתי לזה את החיצוניות שלי, ולא ניסיתי לשנות דבר, אמרתי זה אני וזה גנטי וזהו.

כל זה השתנה לפני כ-4 שנים, כאשר בחור מהשכבה שלי התחיל לחזר אחריי. הוא היה ממש לא הטיפוס שלי, ולא יצאתי איתו אף פעם, אבל החיזורים שלי, גרמו לי לחשוב אולי אני לא כ"כ מכוערת, ואז החלטתי לעשות שינוי טוב, וצבעתי את השיער שלי לאדום. ראיתי כי טוב, ומאז אני ג'ינג'ית כזו. שנה לאחר מכן, פגשתי את ב'. הוא עזר לי להבין שאני גם יפה, וגם חכמה וגם מוכשרת. הוא תמך בי בכל דבר יותר מכולם, כיום אני ממש אוהבת את עצמי כמו שאני. לא מנסה לשנות דבר בי (באופי) אני מנסה סגנונות חדשים בלבוש, רק בתנאי שזה מתאים לי. לפני שנה עשיתי עוד שינוי אותו פחדתי לעשות- להסתפר קצר. חשבתי זה לא יתאים לי, ב' שכנע אותי, אם זה לא יתאים השיער יגדל חזרה, והוא לא יאהב אותי פחות ניסיתי. יצא מצוין!

לא הכול אבוד! אני עדיין ממשיכה להשתנות, עוד לא לגמרי השתחררתי, ואני עדיין חוששת מצעדים מסוימים, אבל אני יודעת שבסוף אני אהיה מספיק משוחררת, העיקר עם עצמי! אני בדרך הנכונה!!

שיהיה לכולם יום קסום!!        

מיום רביעי ועוד יום שבת, בזבזתי את ימיי בלעשות כלום, כלום ו... כן, ניחשתם כלום

בקשר ללימודים שלי,דברים אחרים דווקא כן עשיתי.

אני וב' נעשנו לעשות את הסדר אצל ההורים שלי, ואצלם אני תמיד נרגעת, ופתאום

ממש לא בא לי לעשות כלום, רק לשכב, לראות טלויזיה, לנוח, לנוח ועוד פעם לנוח.

ביום רביעי בבוקר נסענו לפיקניק מטעם המעבדה שבו עובד ב'. זה היה מן מפגש דורות

כזה (= כחבר'ה שסיימו כבר ללמוד לדוקטורט ומעלה פוגשים את אלה שרק בהתחלה לתואר שני).

היה ממש נחמד נהנתי. משיהו שעובד עם ב' הביא את הכלב שלו, זה כלב ענק,

ששכחתי את הסוג שלו, אבל הכלב היה ממש נחמד, ובכלל הוא מהסוג שרק יודע

לנשק ולקפוץ, ולנבוח לא, (הוא לא נושך). לקראת הערב הגענו להורים שלי, ערכנו שולחן.

בת דודה שלי הגיע, החבאנו לה את האפיקומן, שוב פעם במטבח, ושוב פעם היא

מצאה אותו, רק המתנה שלה הפעם היה ספר ולא בובה.

ביום חמישי החלטנו עם ב' לטייל, אז לקחנו את הכלב שלי והלכנו לים. הכלב 

הזה כבר שנים לא טייל כ"כ הרבה שעות, לקחנו לנו שעה וחצי להגיע לים, חצי שעה

לנוח, ועוד שעה וחצי לחזור, אבל היה כיף!!!

ביום שישי היו לנו סידורים לעשות, לקראת החתונה שלנו (אנחנו עושים במאי, חתונה באולם

כדי לאפשר לכל מי שלא היה איתנו בקפריסין (משמע, כולם!!) לחגוג את החתונה שלנו

(הסיבה לאיחור של מספר חושדים, היא כי חסכנו כסף!).

מחר אנחנו ניפגשים עם הצלם לצלם קליפ רווקות!! אני צריכה פאה כהה, איפה אני אשיג כזו?!

מהיום למחר?! והצלם הודיע לי היום!!!!

ביום שבת חזרנו הבייתה כמה שיותר מוקדם, אבל ביום שישי עשו אצלינו ריסוס, ולכן, כמעט כל

שבת ניקינו אחריהם!!!!!

כל זה היה בזבוז ימים, כי לא הכנתי שעורי בית בכלל.

וההגשה היא לאחרי פסח.

אתמול חצי יום עבדתי על דו"ח מעבדה, והחצי השני של היום בוזבז כי אמא ואחותי

היגיעו לבקר אותי.

היום גם, חצי יום כבר בוזבז על נסיעה לחנות שנמצאת כ -20 דקות נסיעה כדי לקנות חלב

כי החנות כאן סגורה!!!!!!

מחר גם הולך להיות יום מבוזבז!! באסה!!

טוב אני אפסיק לבזבז עוד זמן ואזוז ללימוד !!!

שיהייה לכולם פסח שמח ופורח!!

ולא עמוס כמו אצלי!!!

אין לי כמעט לגמרי זמן פנוי. עכשיו גירדתי לי עוד שני דקות, וכבר חוזרת להכין שיעורים.

בנוסף יש לי היום בערב מועד ב' בכימיה

בזמן הלימודים לקראת הבחינה, שוב שמתי לב שיש לי כישרון ענק, להיכשל במקצוע בו אני שולתתת!!!

בשעורי בית כמעט ולא היו לי טעויות, כשאני יושבת ופותרת  מבחנים משנים קודמת, כמעט ואין לי טעיות

(בערך 2-3 טעיות), אך ברגע אני באה לכתוב את הדבר האמיתי המבחן עצמו, הידע פשוט עף לו מעצמו

מהראש שלי, וחוזר רק אחרי שכבר הגשתי! מה זה צריך להיות?! אני חייבת שרשת ממתכת כבדה

ולקשור אותו בפנים!!!!  גם שמתי לב לעוד כשרון, בזמן מבחנים שדרושים בהם חישובים, אני שוכחת חשבון

של כיתה א' ו 1+1 יכול לצאת אצלי 3 .

כשהייתי בי"ב המורה שלי למתמטיקה אמרה לי אני לא יודעת לכתוב מבחנים. אני נלחצת יותר מדי ואז יש

בלק אאוט כזה.  הפתרון שלה היה לעודד אותי וזה לא ממש עזר. כל השנה קבילתי במבחנים שלה נכשלים ובבחנים 100.

במבחן חששתי שהיא תוריד אותי ל - 4 יחידות, אבל היא לא הורידה אותי, למרות שרבים אחרים

היא כן הורידה. בסופו של דבר קיבלתי במתכונת 95  והיא שמה לי מגן 95, והתעלמה מכל הנכשלים שקיבלתי.

במבחן עצמו 98 ו 75 (ב 3 והשלמה ל 2 יח"ל בהתאמה) סה"כ יצא 90 . והמגן הוא הגביר לי את הבטחון העצמי

שלי.

אבל עכשיו הכל אחרת, טכניון זה לא בית ספר. אין כאן יחס אישי לכל סטודנט. ולכן זה יותר מפחיד לי.

אני נורא מקווה לקבל הפעם ציון טוב.

טוב אני חייבת לזוז להכין שעורים להגשה למחר.

אוי שחכתי לכתוב, ב'  קנה לי קקטוס נוסף!!!

עכשיו יש לי עציץ של סיגליות, ושני קקטוסים. אה וגם בצל!!!

קניתי להם אתמול דשן. עכשיו יש לי פינה ירוקה כזו בסלון. אני מתיכוונת להשקיע בה!!

לא על חשבון הלימודים כמובן!!!!

שלכם,

 ג'ינג'ית