אני מתה כבר שהוא יחזור חזרה.
היגיע עלינו לכבוד החתונה מאוקראינה, ונכון שזה לא יפה לרדת עליו ככה, אבל הוא מעצבן.
בא לי שיחזור כבר.
ב' לקח אותו לאלינו למספר ימים, ואני כבר לא מסוגלת יותר.
קודם כל זה הבן אדם הכי מבולגן שאני מכירה- הוא אף פעם לא מסדר אחריו. תפס את המחשב שלי, ואין לי ממש
היכן ללמוד. עכשיו לגודמא, אני כותבת מספרייה.
גם את השולחן שלי הוא תפפס בכל מיני מטענים, שהוא כבר לא זוכר למה הם שייכים.
הוא בישל לנו מס' פעמים. אין מה לומר מבשל הוא ממש טוב, אבל לא שוטף אחריו שום סיר או כף שהשתמש בה,
וככה זה שוכב לו בכיור עד בואי הבייתה בערב.
כאשר אני סוף סוף מגיע בערב הבייתה, במקום לאכול מהר, לשטוף 3 צלחות, אני צריכה שלטוף מיליון כלים.
בסופו של דבר אני יושבת עד 12 - 1 בלילה עם השיעורים.
אתמול הוא היה אמור לעזוב, ולהיות עד סוף שהותו בארץ אצל דודה של ב', אבל לא בא לא לשבת עם הנכדים שלה.
אז הוא נשאר.
בגלל שדירה שלנו קטנה, שיכנו אותו בסלון, ועכשיו הסלון שלנו נראה כאילו עברו בו מיליון היפופוטמים.
וכמה הוא אוכל??? הוא כילהלנו את כל האוכל!!!! אני נאלצת כל יום ללכת לחנות ולקנות שוב ושוב מצרכים
שבד"כ אני הייתי קונה פעם בשבוע עד פעמיים בשבוע.
כמה אפשר לסבול עוד!!!!!!!!!
שיסתלק כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!1111
לשמחתי הוא עוז היום בערב!!! :-)))
יש לי עוד מיליון דברים לומר עליו, אבל אין לי זמן.
(שוב בזבזתי עליו זמן).
על החתונה, ושאר מאורעות, אני אעדכן בהמשך.
פשוט הייתי צריכה לשחרר קיטור, כי אני לא יכולה לומר את מה שאני חושבת על אבא שלו
לו, ישר ככה בפנים.
טוב, אז עד הפעם הבאה,
שלכם,