יומנה של ג'ינג'ית!

רקע: עכשיו אני קוראת ספר של א"ב יהושוע, למרות כי אני רק בתחילתו אני רציתי לכתוב על הזדהות שלי

איתו. לב' לא סיפרתי הכל, כי יש משהו שאני עוד לא מוכנה לשאול אותו.

בספר "גרושים מאחרים", מופיעה דמות בשם דינה (מי שמכיר יבין על מה אני מדברת).

אני מרגישה אליה הזדהות עמוקה, והלן מכתב שהייתי רוצה לכתוב לה לו אישה הייתה אמיתית, בשר ודם ולא פרי

דימונו של סופר.

" דינה היקרה,

כאן אני, רציתי למור לך כי אני מאוד מזדהה עם התקופה שאת עוברת.

אני עברתי, ועדיין עוברת תקופה דומה וקשה.

לשנינו ההורים קשורים אלינו מאוד. אמא ואבא כל הזמן רוצים לעזור, ולא תמיד אפשר

או נוח, ולמרות זאת לא נעים להעליב אותם. לדוג' אמא שלי רוצה לבוא פעם בשבוע ולבשל

לנו. לנו אין זמן, ולה אין מפתח משוכפל (אני גרה במעונות),אך היא מתעקשת וא נםסרב הם ייעלבו.

אבל זה לא הדמיון העיקרי בינינו.

הדמיון הכי מפחיד אולי, אני לא הכרתי את אביו של בעלי כאשר התחתנו. הוא הגיע כ 9 חודשים לאחר החתונה.

הוא לא הביא לנו מתנה, לא לי, ואפילו לא לבעלי שהוא בנו היחיד (כן, זהו השוני בעלי הוא בן יחיד, אילו בעלך לא).

הוריי רצו מאוד להכיר אותו, אבל ביום בו הוא היגיע הוא עייף, והלטנו שהוא צריך לנוח, אבל אמא שלי

נעלבה, נאלצנו להסכים שיבואו לראות אותו בערב.

במשפחת בעלי ישנו סוד, אף אחד לא  מגלה לה לי אותו, ולמען האמת לא ממש ניסיתי לדלות מבעלי פרטים.

מדובר על הערפל בקשר למות אמו,איננו יודעים מהסיבה האמיתי.

אך אמי, אמי הסקרנית, שאלה את אביו שאלה ישירה , וקיבלה תשובה מתחמקת ומערופלת. היא הצליחה להבין

שזה קשור בצורה כלשהי למחלת נפש (כמו לאמו של בעלך).

לאביו של בעלי יש משפחה חדשה בחו"ל, ובת (אמנם מאומצת) הוא משקיע בה יותר מאשר בבעלי.

הוא מעולם לא נתן לו כסף ולא שלח לו אגרוה שחוקה אחת, בעלי למד מכספו שהרוויח לבד בלי עזרה מאף אחד!!

בנוסף כשהגיע לא הביא כלום (כבר ציינתי),ואילו לבתו השנייה,  הוא משלם לה על הלימודים, וכן הביא לה מתנות מפה.

זה פגע בי קשות.

בעלי גם אדם הסיטרי, לפעמים שמעצבנים אותו, קצת קשה לעצור אותי, (בי הוא אף לא נגע בצורה אלימה, גם אם זה בגללי).

אני קראתי את סיפוריך והרגשתי שאני בעצם קוראת על עצמי. שזו אני שכותבת שם ולא את, זה הסיפור שלי, סיפור חיי.

אני מקווה שתחזיקי מעמד כמו שאני מחזיקה מעמד!!!

מזדהה איתך עד עמקי נשמתי

שלך,

יאנה"

חזרתי לכתוב.

בזמן האחרון לא היה לי בכלל זמן. היו בחני אמצע, ותיכף נגמר סמסטר.

עכשיו אני כותבת במקום להכין דו"ח מעבדה.

אני מאוד לחוצה, ולאחר עיכון זה אני חושבת שאני שוב איעלם לתקופה לא מוגדרת.

בהצלחה לנבחנים!!!!!

אני ממש חייבת להביע כעס על הרופאים בצבא!!!! אלה האנשים הכי מעצבנים שאני מכירה או הכרתי.

הם תמיד יוצאים מנקודת הנחה שכל חייל שמגיע אליהם הוא מתחזה ולא יותר מזה!!!! פשוט מאוד!!!

אחותי מאושפזת כבר שבוע בבית חולים בגלל רופא אחד כזה.

לפני שבועיים וחצי אחותי לא הרגישה טוב, וכאב לה צד שמאל. היא באה לחובש שבדק אותה וקבע לה תור לרופא.

הרופא הסתכל עליה ושלח אותה לבדיקת שתן (כאשר בד"כ עושים קודם בדיקת דם ואח"כ שתן לא?)אותה בדיקת

שתן לא הראתה כלום. אוי שכחתי לציין לא היה לה עדיין חום. ממרום תפקידו הוא החליט שזה משהו גנקולוגי, אז הוא שלח

אותה לגניקולוג.

הגניקולוג לא בדק אותה ורשם לה תרופה נגד כאבים .

שום דב ר לא עזר, כעבור 3 ימים היא חזרה לרופא (לא גניקולוג) , והוא רשם לה עוד פעם כדורים, אבל הפעם מכאבים חזקים במיוחד.

חשוב לציין כי לא נעשו כל בדיקות נוספות לאיתור מקור הכאב.

כמעט שבוע היא הלכה ככה, מקופלת מכאב.

לאחר כשבוע וחצי באה אליה האחראית על תורניות ואמרה לה שהיא צריכה להחליף מישהו בבסיס

בניקיון. אחותי הסבירה לה כי היא לא מרגישה טוב, אז אותה אחת שאלה: "יש לך אישור מרופא?" וברור שלא היה לה, אז שלחו אותה לנקות.

באותה יום היא חזרה עם חום גבוה (39 מעלות), לקחנו אותה למיון.

לאחר סדרה ארוכה של בדיקות (דם, שתן, רנטגן,וסיטי) התגלה כי יש לה דלקת בדרכי השתן שהתפתחה לדלקת בכלייה, כי אף אחד לא טרח

 למנוע את זה לפני זה.

היום זו הפעם הראשונה מזה שבוע שלא היה לה חום כל היום, למרות שאתמול היא התעלפה.

אם  פעם איזה רופא בקבע יקרא את זה, אני מקווה שהוא ישים לב יותר!!!! לא כל חייל הוא מתחזה!!!!

והפרדוקס הוא שחייל בריא לגמריי מקבל גימלים כל הזמן.

אנחנו שוקלים לקבול את אותו רופא ונראה לאן זה יוביל, ואם זה אפשרי.

מאחלת לכולם להיות בריאים!!!!