I hate this place, this zoo, this prision, this reality, whatever you wanna call it

וחלמתי

הנה עיניים מלוכסנות

ופריחת דובדבן

אולי שוב טעיתי

אולי החלומות שלי לא נכונים

הנה פרות רועות

ועכשיו זאת רומניה נראה לי שכל המחשבות והרצונות שלי התבלבלו

אני שוכח דברים,ושוח את עצמי, ושוכח איך לשמוח

לא הכל לינארי

לא הכל הולך לפי אותו קו

לא הכל זורם באותו זרימה

הכלב שלי אוהב אותי ,רק בזה אני בטוח

ובשמש שזורחת ומאירה אותי, כמעט באותה השעה

(שעון חורף/שעון קייץ)

אני מדבר המון(עם עצמי) ומנסה לנתח כל דבר קטן ,אנשים רבים כל הזמן, צועקים בקולי קולות

אין מהפכות שקורות ביום

ושוב המחשבות מתערבבות,פרטי עם ציבורי,וציבורי עם פרטי, וייללות של החתולים בחוץ

ועוד מעט חורף

והגשם ישטוף את הכל

והנה הרייח שונה

אני רוצה רייח שונה

אנשים הולכים ברחוב

אתה מסתכל עליהם ומנסה להבין

אולי ככה כשתסתכל תבין את האנושות כולה

את ההתנהגות האנושית

הנה אנשים הולכים ברחובף ילדה קטנה בוכה כי לא קנו לה גלידה

אישה בוכה, נראה שבעלה לא יודע איך להתמודד עם הבכי שלה

גם אתה לא

זה מוזר לך שאה בכלל מתעסק בבכי שלה, בעצב, בנסיון לנחש למה

ורצית לטפל באנשיםף לעזור להם,ומה הכוונה בכלל? האם אתה מסוגל?

לעזור לעצמך?

רציתי שזה יהיה ארוך

לא קצר

לא לרגע ואז יעלם ,אבל אני לא מסוגל

לכתוב משפטים ארוכים או להעמיק במחשבה או

ליצור התחלה אמצע וסוף ומשמעות לכל זה