נמאס לי כבר.
אני פשוט שונאת את כל העולם הזה.
נמאס לי מהאנשים שקרובים אלי.
נמאס לי מהילדים בכיתה
נמאס לי מהמורים
נמאס לי מהמשפחה שלי
נמאס לי מהחברים שלי
נמאס לי מכולם!
פשוט נמאס לי
למה אנשים צריכים להיות כל כך מניאקים?
כל כך מעצבנים?
כל כך פוגעים?
כל כך מעליבים?
למה?
תסבירו לי למה?
בבקשה!
אני באמת רוצה לדעת למה זה קורה
למה זה נמשך כל כך הרבה זמן.
למה?
אני באמת לא מבינה.
מה ביקשתי.
שקט?
רוגע?
שתרדו ממני?
שתפסיקו לפגוע בי?
שתעזבו אותי בשקט?
שלא תערבו אותי בכל דבר?
אלו בקשות גדולות מדיי!?
כן?
אל תערבו אותי בכל ריב שלכם.
אני לא קשורה.
אז כן,אני נמצאת כל היום.
אני שומעת מה הולך
אבל אולי דיי?!
אני לא שופטת,ואני בטח שלא הבוררת בינכם!
אל תערבו אותי!
אל תפגעו בי כל הזמן.
תאמינו לי.
יש לי רגשות!
אני גם בת אדם!
אני חייה בעולם הזה כמו כולם.
אה,סליחה.
אני אוויר בשבילכם
אני לא קיימת גאן
אין לי רגשות,
אין לי לב.
אני לא קשורה לכאן בכלל.
אז צר לי לבאס אותכם
כן,יש לי רגשות!
כן,אני כן קיימת בעולם הזה!
כן,אני גם בת אדם.
התבאסתם?!
יופי!
אני שמחה בשבילכם!
אין לי כח אליכם.
אין לי כח כבר לשטויות שלכם
אין לי כח לזה שלא אכפת לכם ממני
אין לי כח בשיט!!
אין לי כח בכלל!
אין לי כח,נקודה!
עזבו,אין לכם בכלל למה להגיב.
אני לא צריכה שתגיבו.
אני לא צריכה שתגידו לי "היי,אנחנו פה איתך"
"קבלי חיבוק"
"אל תדאגי,הכל יהיה בסדר"
"אל תתיחסי לאחרים"
ועוד תגובות שכאלו.
כי אני לא צריכה שתגיבו.
זה סתם פוסט פריקה.
וכבר נמאס לי מכל זה.
וזה המקום היחידי שאני יכולה לפרוק בלי שיעירו לי.
בלי שיגידו לי "זה לא נכון מה שאת מרגישה"
"זה לא ככה"
בלי שיהיו צבועים.
ביי!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
