"תוך 24 שעות הדלק בעזה יאזל ותחנת הכח בעזה תושבת, רצועת עזה תוחשך" זועקות הכותרות.

"הפסקת פעילות תחנת הכח בעזה תפגע בחינוך ובבריאות" זועקים אנשי חמאס והג'יהאד האיסלמי לקהילה הבינלאומית, כדי שזו תרוץ לעזרתם

ויתדפקו על דלתותינו בתחינה לאפשר הזרמת דלק לגנרטורים בעזה.

אני שואל:"למה לנו?"

הלא החשמל הזה מופנה בין השאר למחרטות שמייצרות את טילי הקסאם?

הלא הבטון, המלט והפלדה שאני מאפשרים להכניס לעזה לא מופנים בחלקם הגדול לבניית מנהרות הברחה, מנהרות תופת ומנהרות בעזרתן יוכלו

המחבלים להסתנן לישראל ולפגע בחיילינו ואזרחינו?

הלא הדשן שאנו מוכרים ומכניסים לרצועת עזה לא משומש להכנת חומרי נפץ ביתיים אך עצמתיים?

הלא חומרי הבניין עשויי הפלדה לא מופנים ליצירת רסס למטענים הללו? ולראשי הנפץ של טילי הקסאם והגראד שניתחו על צפון-מערב הנגב ואשקלון לפני כמה ימים?

אנחנו לא נותנים לארגוני הטרור אצבע, אלא את כל היד.

והדבר משול לכך שלאחר שאנו נותנים להם את כל היד הם תוקעים לנו כל אצבע של אותה יד ישר לתוך העין.

ואז,כאשר אנו מושכים את ידינו ולא מושיטים אותה יותר, בצורה צינית אנשי חמאס זועקים "משבר הומניטרי! אתם מרעיבים אזרחים חפים מפשע! אין חשמל בבתי חולים! אי אפשר לבנות בתים לאזרחים!"

כאשר יודעים אנחנו, ויודע כל העולם (ושותק) שהחשמל מופנה לייצור קסאמים, הבטון המלט ומוטות הפלדה בונים את המנהרות דרכן מבריחים חומרי נפץ אמצעי לחימה ומחבלים נוספים, הדשן הופך לחומר נפץ

וחומרי בניין נוספים הופכים לרסס שחורר את גופם של (למשל...) 69 החיילים שנפגעו מטיל הקסאם שפגע בבסיס זיקים ב11/09/2007 בשעה 01:19.

בבוקר שלאחר אותה פעילות צה"ל כנגד מנהרת התופת בשבוע שעבר, קראתי את עיתון הבוקר בעודי נוסע ברכבת לבסיס שלי.

קראתי מאמר-דיעה של דן מרגלית (שאגב עם רובן המכריע של דעותיו ועמדותיו אני מזדהה ובהן אני תומך) בו הוא אמר שעדות נוספת לכך שחמאס אינו מכיר

אפילו בזכותה של ישראל להתגונן היא כמות הקסאמים המפלצתית (כ60 קסאמים ביום שלמחרת) שהארגון הזה מאפשר לירות לעבר ישראל כתגובה לפיצוץ מנהרה

שידוע שנועדה לחטוף חיילים או אזרחים משטח ישראל.

וכל יום שישראל מאפשרת להסכם הרגיעה המבזה הזה להתקיים הוא מחדל לאומי בפני עצמו. (ודעתי האישית היא שצריך להעמיד למשפט את האחראים להסכם הזה על הפקרת חיים

והעלמת עין מרצח, ניסיון רצח, נסיון חטיפה וגרימת חבלה בזדון,"בנסיבות מחמירות" כלשונו של משה נוסבאום מחברת החדשות של ערוץ 2)

לדעתי,

כל עוד קסאמים/גראדים ופצמ"רים מיוצרים ומשוגרים,חומרי נפץ אמצעי לחימה ומחבלים מוברחים,מנהרות (מכל סוג ולכל מטרה) נחפרות,מטעני נפץ מונחים סמוך לגדר המערכת, כדורי צלפים נורים...וכל עוד גלעד שליט נמצא בשבי על ממשלת ישראל ומערכת הביטחון לסגור הרמטית כל אספקה מכל סוג שהוא, ולכל מטרה שהיא מלהגיע לעזה.

זה פשוט אבסורדי שחשמל שמיוצר בתחנת רוטנברג שבאשקלון מזין את המחרטות שמייצרות את הטילים שנורים על אשקלון...וזה עוד האבסורד הקטן מבין הסדרה הזו שהסכם הרגיעה יוצר.

הפלסטינים רוצים אוכל?

הפלסטינים רוצים חומרי בניין?

הפלסטינים רוצים בטון ומלט?

הפלסטינים רוצים חשמל?

הפלסטינים רוצים לפתוח את מעברי הגבול למעבר סחורות ובני אדם?

אנחנו רוצים את גלעד שליט, אנחנו רוצים שקט, אנחנו רוצים שלום, אנחנו רוצים לחיות בביטחון בשטחינו, ולא רק לדמיין את זה בימים בהם חומרי הנפץ נערמים במחסני החמאס לשעת שי"ן כלשהי.

ועד שלנו לא יהיה שקט שלום וביטחון, ועד שלנו לא יהיה את גלעד שליט חי בריא ושלם בידיינו, להם לא יהיה חשמל, לא אוכל, לא בטון מלט פלדה ומעברי-גבול פתוחים.

רוצים חשמל? תקנו ממצרים...תקנו את הכל ממצרים.

לא תקנו ממצרים?

תגעוו למוות בלי מכונות הנשמה, תרעבו למוות בלי אוכל, תיפלו במדרגות בחושך ותשברו את המפרקת, תסתגרו בבית הכלא שבניתם במו ידיכם בכך שאפשרתם למחבלים להפוך את גגות בתיכם לאזורי שיגור טילים, את חדריכם למחסני נשק ואת ילדיכם למחבלים ורוצחים.

אין חפים מפשע! (קישור לפוסט שכתבתי בחודש מרץ 2008).