למי מכם שרגיל לראות שצבע הטקסט הלבן הרגיל שלי הוחלף באופן חד פעמי באדום - תקראו את הפוסט הזה ותבינו למה הצבע הוחלף.

תחילת שנות התשעים, רה"מ רבין ז"ל (שעל אף מחדליו ושגיאותיו במו"מ מול ערפאת, אני עדיין מכבד אותו וכואב את הירצחו) חותם ביחד עם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת

על הסכם אוסלו.

שמעון פרס שכיהן כיו"ר ממשלת המעבר לאחר רצח רבין המשיך את דרך רבין והסכם אוסלו - שהבטיח לפלסטינים את רוב שטחה של חברון.

הפיגועים התרבו והתעצמו, פעולות הטרור מתוצרתו של ערפאת (שבנוסף להיותו יו"ר הרשות הפלסטינית היה גם יו"ר הפת"ח)גבו מחיר דמים מטורף.

ישראל המשיכה בשלה - התקפלות בפני הפלסטינים ודעת הקהל העולמית.

שנת 1997, חתימת הסכם חברון באחוזת Y Plantation,ארה"ב, ביל קלינטון בנימין נתניהו ויאסר ערפאת.

נתניהו הצהיר כי ממשלת ישראל בראשותו מחוייבת להסכמי קודמיו (רבין ז"ל ופרס) אל אף התנגדותו להם, ויעשה הכל כדי ליישמם

תוך כדי מזעור נזקיהם למדינת ישראל ובטחון תושביה.

בנוסף הצהיר בנאומו המפורסם "יתנו-יקבלו, לא יתנו-לא יקבלו", מבחן הזמן הוכיח כי לא שיקר.

בניגוד לקודמיו, רבין ז"ל ופרס, שהתעלמו מפיגועי התופת של המחבלים המתאבדים ופיגועי הירי על כבישי ישראל.

כל פיגוע פלסטיני שכוון נגד ישראל נענה בהקפאת יישום ההסכמים והמו"מ מצד נתניהו.

(ולדעתי גישה זו הרבה יותר ריאלית ומחוברת למציאות מאשר "ננהל מו"מ כאילו אין טרור, ונלחם בטרור כאילו אין מו"מ ",כפי שאמר יצחק רבין ז"ל)

כמובן שהפיגועים גם קיבלו מענה צבאי, אבל היבט זה של הסכסוך אינו נושא הפוסט.

כפי שכל אחד מאיתנו שמספיק מבוגר בשביל לזכור, הטרור הפלסטיני-במיוחד בחברון אך גם מחוצה לה-מעולם לא פסק.

וכך גם לא יושם הסכם חברון. (שלפחות על הנייר נראה דיי מבטיח, תראו את ערך "הסכם חברון" בויקיפדיה)

(עד כאן האקספוזיציה, מכאן והלאה-החיבור בין הפוסט הזה לנושא בית השלום, או בית המריבה,איך שתקראו לו)

במאמר של גונן גינת (אם אני זוכר את השם נכון), שלצד דן מרגלית כבודו במקומו מונח לבטחה ולו רק בגלל דבקותו בעובדות ובמציאות

כותב שתנועת יהודים בחברון (לפי הסכמי אוסלו א' וב',כן, תאמינו או לא-היו שניים כאלה) תהיה חופשית ב97% משטח העיר, וכן גם זכויותיהם

כשאר אזרחי ישראל - לקנות נכסים ולמכור אותם ותאמינו או לא אבל גם הותר להם סתם להסתובב ברחובות 97% האלה משטח העיר ולקנות בשווקים.

אותם 97% כמובן גם היו פתוחים בפני הפלסטינים. 1.5% שמור ליהודים בלבד ו1.5% שמור לפלסטינים בלבד..

בפועל, השטח שיהודים יכולים להסתובב בו עפ"י חוק הוא 3%, כאשר חצי ממנו (דהיינו 1.5%) משותף גם לפלסטינים.

כל שבפועל 1.5% משטח העיר בלבד הוא שטח שיהודים יכולים לחיות בו ללא איום טרור, וגם זה רק לכאורה.

אז מה יצא לנו?

היה אמור להיות:

א. 97% משותף.

ב. 1.5% ליהודים.

1.5% לפלסטינים.

במציאות:

א. 1.5% משותף מבחינה טכנית, בפועל - אם יהודי ייכנס לשם ייעשה בו לינץ' כפי שנעשה למילואימניקים ברמאללה,בתחילת האינתיפאדה השניה.

ב. 1.5% ליהודים.

ג. 97% לפלסטינים.

does this make any sense to you?!

ועכשיו לבית השלום/מריבה (מחקו את הלא הולם בהתאם לדעתכם בנושא).

ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם, שבה מפנים אדם מביתו תוך כדי שימוש ברוטאלי בכח (ותיכף אגש למלאכת תיאור הפינויים הכפויים), קוראת לו מתנחל ומפר חוק

מגנה אותו בכל כלי התקשורת, עושה לו דמוניזציה מטורפת וברמת העיקרון פותחת עליו בליצקריג שהשכל האנושי מתקשה להבין את היקפו.

כל זאת לאחר שהוא קנה בית מאדם פלסטיני במחיר צודק, תיעד את מסמכי המכירה, הגישם כחוק, הסריט והקליט את מוכר הנכס שאמר שהוא פשוט אינו מעוניין יותר בבעלות על הנכס

ושהוא מוכן למכור את הנכס מרצונו החופשי, כל תהליך העברת הבעלות על הבית נעשה כדין.

למה המדינה עושה את כל זה לאדם שעל פי כל עדות משפטית ומוסרית שעולה על הדעת - לא עבר על אף חוק או תקנה?

כי לאחר הליך השלמת הבעלות קם הבעלים-לשעבר, הפלסטיני, וזועק ומתלונן שרימו אותו,שגנבו ממנו את הבית,שהוא מעולם לא התכוון למכור אותו.

אז מה עושים?

הפיתרון הראשון שהוצע היה תחילה לברר את חוקיות רכישת הבית ע"י היהודים בבית המשפט המחוזי של ירושלים.

נשמע הוגן לכל הדעות - גם לאלו שמשוכנעים כי הבית נגזל מן הפלסטיני וגם לאלו המאמינים כי הקניה הייתה חוקית למהדרין.

אבל כנראה שלא מספיק הגיוני לבג"ץ, שידוע בנטיות השמאלניות והמתחסדות שלו - שלא מתחשבות ולא במעט בטובת הצדק והמוסר-שלא לדבר על טובת אזרחיה היהודים אל מול שקרנים פלסטינים.

(אגב, אני לא צריך ללכת אחורה יותר מידי כדי להביא בפניכם החלטה אומללה של בג"ץ שאין לי דרך אחרת להגיב עליה מלבד "מי נתן לכם תואר במשפטים,חבורת עוכרי ישראל!?!"

ההחלטה הייתה שגם לממשלת מעבר (או לעניינו הרלבנטי - ממשלת אולמרט) יש סמכות לנה"ל מו"מ מדיני...אני אשאיר את המסקנה המתבקשת לכם...)

בג"ץ החליט כי יש לפנות את ה"מתנחלים" לאלתר - ואז לברר בבית המשפט המחוזי בירושלים,ועד לבהרה משפטית יש לנעול את דלתות הבית ושהצבא ישמור שלא תיכנס אליו נפש חיה.

מה אני מנסה להגיד כאן?

אפליה...אפליה ממוסדת ע"י המדינה והתקשורת השמאלנית,נוראית,חשוכה,ברוטאלית...חסרת מעצורים ועיוורת לחלוטין.

וזה עוד בלי לדבר על עיוותי הדין ועיוות הצדק שנעשה ע"י בג"ץ,הממשלה,התקשורת,המשטרה,והצבא (שקשה לי להיות גאה בו בהיותי חלק ממנו ביום שכזה..ואל תסיקו שאני קורא לסירוב פקודה/השתמטות וכל הכולירע הזה,אני מתנגד להם בנחרצות וסולד מתופעות אלה).

אם באים אל בית יהודי (לאו דווקא בית המריבה,אלא אותה משפחה או קבוצת משפחות,דיי קטנה אגב) שיש ספק לגבי חוקיותו

באמצע הלילה כוחות צבא,יס"מ ומשטרה ופורצים לבית תוך כדי זריקת רימוני הלם לחדרי שינה של הורים עייפים, וגז מדמיע לחדרי ילדים שיישנים את שנת הלילה שלהם,

תופסים אותם בכח ותולשים אותם ממיטותיהם ומפרידים את חברי המשפחה ולוקחים אותם השד-יודע-לאן שיגורו שם תוך כדי שימוש מופרז בכח, אזי נעשה צדק עם ה"מתנחלים פורעי החוק ופעילי הימין הקיצוני

שמאיימים על הדמוקרטיה הישראלית ועל שלטון החוק" (לדבריהם של אולמרט,לבני,ברק,גלאון,יחימוביץ',ביילין ועוד) כי "לא נרשה שיהיה 'מערב פרוע' בישראל" (כדברי אותם אנשים).

ובואו נסתכל על הצד השני של הסקאלה לרגע.

בתקופת שירותי הצבאי באילת (לפני שעברתי לשרת בת"א), כשהייתי נוסע בכביש 40,בין ב"ש לדימונה, מצד ימין (מערב) של הכביש קצת לפני דימונה

הבחנתי (ואי אפשר שלא להבחין) בישוב בדואי בשם "קאסר א-סיר" (Qasser A Sir,כדי שתדעו איך לבטא את השם), אורכו של הישוב (לפי בדיקה בכלים של גוגל ארת') הוא כ4.5 ק"מ בקירוב (בגלל הצורה המפוזרת וחסרת התכנון שלו קשה לומר איפה בדיוק הוא מתחיל והיכן הוא מסתיים), מיותר לציין שמדינת ישראל אינו מכירה בחוקיותו של הישוב ואינו מספקת לו שירותים כמו חשמל,צנרת ביוב ומים וכו'

והתושבים חיים בצריפי פחונים מטים ליפול,מנותקים מחשמל מים וביוב וחיים בצורה שחיו לפני בערך 200 שנים. בין אם מגיע למישהו לחיות כך או לא (ואני מאמין שלא מגיע לאף אחד לחיות כך,אלא אם הוא בוחר בזאת) המדינה אינה מכירה בחוקיות הישוב הזה שיש עוד עשרות אם לא מאות כמוהו פזורים בישראל,בעיקר בנגב.

זהו ישוב לא חוקי בעיני המדינה בדיוק כפי שמגורי יהודים בבית השלום/מריבה אינם חוקיים.

למעשה זוהי התנחלות לכל דבר:באה קבוצת בדואים,לרוב משפחה מורחבת...סוג של חמולה, לשטח מסוים,מתיישבת בו בלי אישור מהמדינה (כי הקרקע שייכת או לקק"ל או למנהל מקרקעי ישראל - מוסדות ממשלה)

וכמובן ששיעור הילודה הגבוה גורם להתרחבות מהירה ועצומה של הישוב הזה (וזהו מקרה-מדגים לעוד המון ישובים לא חוקיים - כולם בדואים).

מה המדינה עושה - פותחת במו"מ עם ראשי הקהילות בישובים האלו,במטרה להגיע להכרה רשמית של המדינה בישובים והפיכתם לחוקיים - או לכל הפחות פירוק הישוב והעברת התושבים,על חשבון המדינה-או משלם המיסים-לישוב בדואי מוכר וחוקי.

בואו ניכנס למציאות לרגע - התושבים האלו בישובים הלא חוקיים לא משלמים מיסים או ארנונה,לא משרתים בצבא, ובעצם חיים ללא מרות המדינה, אז כדי להכניס אותם תחת מרות המדינה אני עוד אמור לשלם מכספי המיסים שלי על העברתם מיישוב לא חוקי ליישוב חוקי?

אני לא אומר - לגרש אותם ולהרוס להם את הפחונים שהם גרים בהם...אבל למה להכיר בהם? ועוד להלבין את העבריינות שלהם על חשבון הכסף שלי?

כי הרי אם תבוא פלוגת יס"מ באחת בלילה ותעשה בדיר א קאסר או בכל יישוב בדואי בלתי-מוכר (או בשמו האמיתי לא חוקי) את מה שהיא עושה היום בבית השלום/מריבה או בכל התנחלות "לא חוקית" אחרת

ארגונים מסויימים ומפלגות מסויימות יזעקו עד השמיים ויצביעו אי-אמון בממשלה על האפליה,הגזענות,הפגיעה בדמוקרטיה.

אבל כשעושים את אותו הדבר בדיוק לקבוצת אנשים שקנתה את הנכס כדין - ועוד יש הוכחות לכך , אזי נעשה צדק.

אבל רק מי שמתעלם מההוכחות לכך, יוכל לקרוא לגירוש הזה "צדק".

אני קורא לזה אחד החטאים הנוראיים ביותר שהמדינה חטאה כלפי תושביה.

לסיום, אני רוצה להבהיר:

1. למרות העוול העצום שנעשה היום, אני מתנגד לכל פגיעה מכל סוג בחיילים,שוטרים וכוחות ביטחון והצלה - גם באלו שתלשו אותך מהבית שקנית בכספך לפי חוק, למרות בהחלט אפשר להבין

אבא ששופך חומצה על יס"מניק שתולש את הבן/בת שלו מהבית בו היא גרה - להבין, אבל לא להצדיק!!!.

2. אלו שנוקטים באלימות יזומה כלפי חיילי צה"ל או אנשי משטרה/מג"ב/יס"מ/(ואני מתייחס גם לשמאלנים שזורקים אבנים על מג"בניקים בניעלין וגם ל"נערי הגבעות" למינהם)

,בין אם בתגובה לפינוי כלשהו ובין אם זה מטעמים אידאולוגיים של מחאה או אפילו סתם שנאה הם לדעתי חלאות אדם,פושעים ויש להכניסם מאחורי סורג ובריח - אלו,ורק אלו

בלבד הם אותם הפושעים שמסכנים את שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית. לא קבוצת הציונים שקונים בית כחוק ומתיישבים בו כזכותם החוקית,ולא קבוצת הציונים שמפגינים נגד פינוי בית השלום/מריבה.

3. מה שכתבתי על הישוב הבדואי הלא מוכר (והלא חוקי) דיר א-קאסר,על אף מה שמשתמע ממה שכתבתי - לא נובע מהמחשבה כי יש לפנות את הישוב ולהרוס את את הפחונים

ו"להגלות" את התושבים אל המדבר ובחזרה לנדודים. אני גם לא אומר שמצב אי-ההכרה של המדינה בישובים אלו צריך להישאר.

צריך לאפשר להם להצטרף אל הישובים הבדואים *שכבר מוכרים ע"י המדינה/או שנבנו ע"י המדינה במיוחד למטרות אלו*, ישובים כמו רהט, ערערה-בנגב ועוד עשרה ישובים נוספים (אם איני טועה המספר המדויק הוא עשר או קצת גבוה ממנו) שמאפשרים לבדואים לחיות את אורח חייהם החקלאי - אך עם חיבור לתשתיות ושירותים עירוניים ומנהליים שמגיעים להם כאזרחים במדינה.

אני רוצה להוסיף גם שחלק נכבד מהקהילה הבדואית בישראל,בחלקה גם זו שחיה בישובים הלא חוקיים, שירת או משרת בצבא או עושה שירות לאומי - וזו סיבה מספיק טובה ולו רק בפני עצמה

לצרף אותם למעגל החברתי החוקי בישראל...אבל שוב - לא אני צריך לשלם על הלבנת הישובים הלא חוקיים שהם הקימו, כפי שאני שאף אחד לא היה מוכן לשלם על הלבנת ישובים "לא חוקיים" של יהודים.

4. אני קורא לכל אלו שמכונים בתקשורת "פעילי ימין/מתנחלים שמתפרעים..." ששורפים צמיגים חוסמים כבישים ופוגעים בחיילים ואזרחים פלסטינים לחדול מכך מיידית, כי אני מזדהה עם מאבקכם ורוצה שהוא יצליח.

דרך אלימה לא תביא להצלחה המאבק - אלא דרך משפטית וחוקית כי הראיות לחוקיות הקניין והבעלות על הבית עומדות לצידכם, ואם תיתנו הזדמנות לבית משפט בלתי משוחד - כמו המחוזי בירושלים- לבחון אותם יש לכם סיכוי לא מבוטל להצליח במאבקכם.

מעבר לכל הנ"ל, מעבר לדעותי הפוליטיות והחברתיות, מעבר להשקפה הבטחונית שלי - כישראלי לכל דבר, אני מייחל להפסקת האלימות בראש ובראשונה - מכל צד!

גם מצד המדינה שמפעילה אלימות פיזית וגם מצד התקשורת שמפעילה אלימות מילולית.

אני קורא ליושבי בית השלום ותומכיהם להצדיק את השם שנתנו לבית ולחדול משימוש באלימות.

אני קורא לכל הצדדים להניח מאחור את היום המר והשחור הזה, ולפנות לדרך צודקת ואובייקטיבית לתיקון כל העוולות שנעשו היום,משני צידי המתרס.

אני קורא לסיום האפליה הממוסדת כלפי כל מגזרי האוכלוסיה, מתנחלים, ערבים, בדואים, דרוזים...כולנו תושבים במדינה - כולנו אזרחים במדינה,לכולנו גורל משותף.

מי ייתן והדברים לא יסתיימו בשפיכות דמים ודרך השלום והצדק יחזרו להיות הנורמה הכוללת