קראתם את שני הפוסטים האחרונים שלי...בעצם שלושה,כי האחרון מחולק לשני פוסטים,הבנתם

שאני "קצת" לא מרוצה ממצבי בחיים,שאני מבולבל אובד עצות ואולי גם הייתי קצת חסר אונים.

כמו שאומרים, "I've been there before"...ובגלל שכבר התנסיתי במצבים כאלה אני גם יודע איך לצאת מהם.

אז לאחר מעט התייעצויות וקבלת חוות דעת ממספר אנשים שאת דעתם אני מעריך ומוקיר יותר מכל

(מלבד העצות וחוות הדעת שלי עצמי) הגעתי להבנה שקצת תשעשע אותכם כמו שהיא שיעשעה אותי:

"החיים שלי הם מיטה,וצריך להחליף מצעים".

כי מה לעשות,כשישנים על אותם מצעים לאורך זמן הם מתקמטים...אם רמת ההיגיינה שלכם נמוכה

המצעים האלה גם יתחילו להסריח עם הזמן...אם מצבכם ממש רע עלולות להופיע פטריות עובש ושאר כולירע.

הומוריסטי ככל שזה יישמע זה נכון ולא רק בתור מטאפורה על החיים.

(ובדקתי את התופעה הזו,אכן המצעים שלי העלו קצת עובש...אבל היי,רק בעזרת העובש יכלו להמציא את האנטיביוטיקה)

ובכן, I'll cut to the chase ואפסיק לזיין בשכל.

הפקרתי לאחרונה את עצמי והנחתי לאנשים אחרים להנחות את המסלול שלי.

אומנם צריך לעשות דברים כאלה מידי פעם ואכן בהתחלה זה היה מעולה ובדיוק מה שהייתי צריך

אבל שכחתי גם את העובדה שצריך לדעת מתי להגיד "אוקי,תודה רבה,עכשיו אני לוקח את השליטה ואת ההגה לידיים".

וקרה מה שקרה,איבדתי שליטה,איבדתי כיוון ואיבדתי את יכולת ההתמצאות שלי...

הלכתי קצת לאיבוד ואיבדתי לא מעט דברים חשובים במהלך החודשים האחרונים.

אז הנה במהלך עשרת הימים האחרונים שבהם הייתי רחוק מהכל,והייתי רחוק מהבית ורחוק מכל ההתרחשויות

הלא רצויות בחיים שלי,ניקיתי את הראש,הפכתי את הדברים בראש,עשיתי את החישובים שלי והסקתי לא מעט מסקנות

והגעתי ללא מעט הבנות לגבי עצמי ואיך אני רוצה שהחיים שלי ייראו,מה אני רוצה לעשות עם עצמי ועם אנשים אחרים

ומה אני רוצה שייצא מכל הסיפור הזה ועוד כמה סיפורים בטווח הרחוק וגם בטווח הקרוב.

תוך כדי גם נזכרתי בכמה הבטחות שנתתי לעצמי איי שם לפני כחצי שנה קצת לפני שהתגייסתי

ושמתי לב שלגמרי הפקרתי את ההבטחות שנתתי לעצמי ואני מסתכל אחורה ורואה מה קרה כשהפקרתי את המילה שנתתי לעצמי.

אז הבנתי שלא לחינם הבטחתי לעצמי את אותן ההבטחות ושכנראה לפני שסונוורתי ידעתי על מה דיברתי וידעתי למה

אני מדבר ככה,ואחרי שהפקרתי את עצמי שכחתי מה רציתי ומה הייתי צריך ואיבדתי כיוון.

אז אחרי כל חשבון הנפש הזה הגעתי למספר החלטות

1).

מה שהיה באותו לילה אצלי בחדר ביני לבינה היה טעות שלא הייתה צריכה לקרות.

היא הרסה לא מעט חלקות טובות באדמה שעליה הרגשתי יציב ובטוח ועכשיו אי אפשר להציב עליה יסודות ולבנות עליה

שום דבר.

אני עוזב...הולך להתרחק לי קצת ולהיות עם עצמי ועם אנשים אחרים,רק לא איתה.

לא כי אני כועס,לא כי נפגעתי,לא כי אני לא רוצה להיות איתה בקשר,לא כי היא לא חשובה לי.

אבל אנחנו כבר לא יכולים לעמיד פנים שכלום לא קרה ולהתעלם מהבעיה,אנחנו כבר לא אותם חברים קרובים כמו לפני

וסחטנו מהפרי ההוא קצת יותר מידי מיץ.

אני צריך להתרחק ולהרחיק אותה ממני קצת כדי לתת לזמן לעשות את שלו והשפעות הטעות ידעכו אולי ביום מן הימים.

אל לו לאדם שאוהב אדם אחר לשאוף לכבול את האדם האחר אליו וליצור תלות בינהם או לכפות תלות בינהם,אלא לשחרר אותו לחופשי ולאפשר לו לחיות את חייו כאוות נפשו.

וזאת הבקשה שלי אלייך,אם את קוראת כאן,חיי את חייך כפי שאת רוצה אותם,אני רוצה שתמצאי את האושר וכבר לא תהיי ממורמרת

מבדידות כפי שאמרת (ולהפתעתך,למרות שלא הראיתי את זה,ידעתי לאורך כל הזמן).אני רוצה שתמצאי אהבה,מישהו שכן תרצי

להיות איתו...נכון שהייתי מייחל שזה יהיה אני אבל אני מציאותי ואני לא אאלץ את עצמי לחיות בציפיה,לא ציפיה ממך ולא ציפיה לדבר מסויים שאולי ואולי לא יקרה.

אני בינתיים אמצא לעצמי את הדברים שאני אחפש ואולי יום אחד כששנינו נהיה מאושרים ומסופקים מחיינו נוכל לשהות ביחד

ולהנות אחת מחברתו של השני,אבל דברים רבים צריכים לקרות ולהשתנות עד אז...גם אצלי וגם אצלך לפני שזה יוכל לקרות.

2).

אני לא עובר לשרת בת"א,אני לא חוזר הבייתה.

אני נשאר בטאבה איפה שהצבא צריך אותי כמו שהבטחתי לעצמי לפני שהתגייסתי.

אני הולך להתרכז בשירות הצבאי שלי מעל לכל דבר אחר.

אני נשאר איפה שאוהבים מעריכים וצריכים אותי בגלל העבודה המצויינת שאני עושה.

אני נשאר איפה שאני יודע שאני מרגיש סיפוק מהעבודה שלי ולא לוקח את הסיכון בלעבור למקום אחר שבו

אני לא יודע שום דבר על העבודה שאני אצטרך לעשות,אם אני אהיה בה טוב,אם אני אסתדר עם המפקדים והבכירים ממני

ואם הכל יהיה שם טוב כמו שבטאבה.

3).

שמעתם ממני,וקראתם בבלוג שלי שאני מרגיש שהחיים שלי כאן בקרית חיים קצת התרוקנו מכל תוכן

עכשיו אני אומר את זה לא בתור קביעת עובדה אלא כמשהו שככה אני רואה אותו ויכול להיות שאני טועה וטעיתי לאורך כל הדרך.

אבל ככה אני מרגיש ואין מה לעשות,ככה אני רואה את הבעיה ובסופו של דבר מכיוון שזו הבעיה שלי אני זה שצריך לפתור אותה.

ומכיוון שאני זה שצריך לפתור אותה אני אפתור אותה כראות עיניי בלבד,ולא כראות עיניהם של אחרים.

אדם חכם אמר לי פעם שאם אתה מרגיש שאין תוכן במקום שאמור להיות בו תוכן,אם אתה מרגיש ריק וחסר חיים במקום

בו אתה אמור להיות מלא חיים,לך למקום אחר ותתחיל מהתחלה,תיצור ותברא דברים חדשים בחיים שלך ותחווה חוויות חדשות ואחרות...תשנה נוף תשנה התרחשויות תשנה את השגרה...וזה בדיוק מה שאני הולך לעשות בטאבה מלבד

להקדיש את עצמי לצבא.

בקרוב אני אוכל לקבל אישור עבודה מהצבא ואוכל למצוא לעצמי עבודה,אם אני אמצא עבודה כזו שתאפשר לי-אני אחפש לי דירה

לשכור באילת ואחיה את חיי שם...אני לא אנטוש את הבית ואת המעט שנשאר לי כאן,אני עדיין אבוא לבקר כאן

אבל עיקר חיי יהיה באילת,במקום לנסות להצמיד את השירות הצבאי שלי לשאר החיים שלי-דבר קשה כי הדבר הזה לא תלוי בי-אני אצמיד את החיים שלי לשירות הצבאי-דבר קל ומעשי בהרבה,כי החיים שלי תלויים אך ורק בי.

4).

בנוגע לחיי האהבה שלי,שקצת מתו לאחרונה,מה שקצת שגרם לי לתת לעצמי להסיט את עצמי מהמטרות שהצבתי לעצמי

לפני חצי שנה...אני לוקח את העניינים לידיים שלי שוב.נוטל את היוזמה לידי.

(אני אנצל את הבמה להודיע לבנות שמעוניינות-אני פתוח להצעות מכל סוג שהוא).

יהיה מה שיהיה אני פתוח להתנסויות...גם כאלו שדחיתי על הסף בעבר,ואני לא מדבר על נטיה מינית שונה

אני עדיין סטרייט לחלוטין(עדיין לא התייאשתי מכן,הבנותP: ...)

5).

חלוקת משאבים...דבר חשוב.

ובכן...אני מפנה את כל המשאבים שאני שולט עליהם,את כל הכח וכל הזמן שלי להשקיע בעצמי.

כל דבר אחר הוא אופציונלי בלבד,מה שיעמוד בדרך ייבעט החוצה.

אמרתי את זה בעבר לפני שסטיתי מהדרך והפקרתי את ההחלטה החשובה הזאת.

ועכשיו אני חוזר לדרך שירדתי ממנה-אני מציב את עצמי ואת השירות הצבאי בראש סדר העדיפויות.

ועכשיו לאחר שהזכרתי לעצמי מה אני רוצה למצוא ולהפיק מהדרך החדשה/ישנה שאני יוצא אליה/חוזר אליה

אני מתחיל שוב באותו מסע שהפסקתי באמצע...הפעם בלי לסטות מהדרך,בלי להסתכל הצידה

בלי להתפתות לדברים שיסיטו את תשומת ליבי מהעיקר.

ואם נראה לכם שאני הולך להיות נוקשה ואובר-רציני נפלה בידכם טעות

הכל ייעשה עם חיוך ובשמחה ועם כל הלב,הכל בקלילות והכל בפתיחות ועם צחוק.

אני גם יודע להנות מהכל כמו שנהניתי מהדרך ההיא בפעם הקודמת...כשהיה לי טוב.

אז הנה הם המצעים החדשים של המיטה שלי,של החיים שלי...אני הולך לישון.

לילה טוב,נתראה מחר.

אני רק אשאיר אותכם עם תמונה לסיום-צולמה בזמן הנסיעה חזרה הבייתה לסופ"ש מהקורס מש"קי יקל"ז

באוקטובר...קצת לפני שהדברים התחילו לסטות מדרך הישר

כאן Rysher סוגר את הפוסט בנימה חיובית שהרבה זמן נעדרה מחייו ומאחל

לכל מחזור המתגייסים הנוכחי בהצלחה בטירונות ובקורסי ההכשרות ובשאר השירות הצבאי

ומסיים את הפוסט בברכת "חופשי,טירון..."

P:

נתראה בשעת ט"ש צעירים מרדנים שלי

עריכה

נ.ב כמו שהחלפתי את המצעים בחיים שלי,כך גם הבלוג עובר וימשיך לעבור מתיחת פנים בימים הקרובים