מסיום י"ב והנשף עד היום למען האמת,והיא עדיין ממשיכה.

אני אתוודה-החיים שלי לא מושלמים,והייתי משנה בהם הרבה כרגע.

ועדיין,לתקופה הזו יש ערך מוסף בעייני למרות שאני מוצא אותה רחוקה מאידאלית.

למרות שרק לפני שלושה שבועות הרגשתי כמו אדם שהחיים שלו מרוסקים.

בגלל כל מה שלמדתי בחצי שנה האחרונה,כל מה שחוויתי(גם חוויות שליליות),המהירות שבה התבגרתי

הדברים שהספקתי לעשות...למרות כל אלו,בגלל כל אלו,בשביל כל אלו...התקופה האחרונה היא הכי טובה בחיי

לפחות בינתיים.

השבועיים האחרונים...תפנית אחת גדולה.

אני לא צריך לסיים את מה שדיברתי עליו בפוסט שלפני הפוסט הקודם.

אני לא צריך להיות חרא ולקחת ממנה את החבר הקרוב היחיד שהייתי בשבילה רק בגלל שהייתי אידיוט.

אני לא צריך לברוח מהקשר איתה כדי להתגבר על האכזבה שהבאתי על עצמי.

אני מסוגל להישאר החבר הטוב שלה למרות הכל..מעבר לזה אני חייב...אני לא מסוגל אחרת

כי באיזשהו מקום גם היא הייתה החברה הכי קרובה שלי במשך זמן לא מבוטל

האמת היא,שהיא עדיין כזאת,למרות הכל...וכנראה גם בגלל הכל.

אני לא צריך לברוח לאילת למשך כמעט חודש כדי לשכוח ממה שהלך כאן בבית ולחשוב שהתגברתי על זה.

אז חזרתי לכאן, ויצאתי ונהניתי ונפגשתי עם אנשים שלא ראיתי המון זמן, עם חלק מהאנשים אפילו לא חשבתי שייצא לי

להיתקל בהם.

וזה היה נהדר,ואז גם היה לי את הזמן איתה..רק אני והיא כשליוויתי אותה הבייתה.

ודיברנו וצחקנו והיה נהדר,לשם שינוי גם בלי שום ספק או "דברים מתחת לפני השטח".

מאוד נהניתי,ולשם שינוי שמתי לב שגם היא נהנתה בחברתי אחרי המון זמן.

כנראה שאנחנו באמת Never ending story אחרי הכל.

וכמו שזה נראה עכשיו-לא הייתי משנה כלום.

וחדשות מפתיעות גם לגבי הוולנטיינס דיי שהיה השבוע.

סוף סוף אחרי כמה שנים ברציפות שביליתי את היום הזה לבד בבית ממורמר על בדידותי

יצאתי עם מישהי.

לא אל תתלהבו זה לא היה דייט,וגם לא התנשקנו.

היא חברה טובה שלי מהתיכון שלא יצא לי לראות ה-מ-ו-ן זמן.

אז יצאנו לפאב ושתינו ביחד וטיילנו ואחרי זה התמקמנו אצלה ודיברנו וצחקנו אל תוך הלילה

והיה כיף,הייתי צריך בילוי קליל כזה עם מישהי.

ד"א, ב13 לחודש "חגגתי" חצי שנה מאז הגיוס...אוי הפז"ם

או שלא...

עוד חודש בדיוק אני אהיה בן תשע עשרה וחצי...או אני כלכך זקן

או שלא!

הסופ"ש הזה היה טוב, הפעם אני באמת מרגיש שחזרתי "הבייתה".

נהניתי בסופ"ש הזה,שתיתי אכלתי צחקתי ביליתי פגשתי נפגשתי טיילתי ניגנתי כתבתי...נראה לי שאפילו הפלצתי בפומבי

(סתם לא,אני לא עד כדי כך משולח רסן)

אבל זה הסופ"ש הראשון מזה הרבה זמן שבאמת הרגשתי "חי" כשאני בבית, שיש חיים בקרית חיים,שאני לא רוצה

שהסופ"ש הזה יגמר, שאני מת כבר להגיע לכאן שוב עוד עשרה ימים...יש לי טעם של עוד.

אז לכל מי שהיה חלק,ולו הקטן ביותר, בסופ"ש הזה שלי אני מודה מעומק ליבי

ולמרות שזה רק סופ"ש אחד שלא יירשם בדפי ההסטוריה האנושית, בשבילי הוא משמעותי

וכאן אני נפרד מכם לקראת עוד עשרה ימים שללא ספק יעברו מהר למרות שאני אספור את הימים והשעות לקראת

החזרה הבאה הבייתה שתבוא עלינו לטובה,כי אני נהנה גם שם באילת הרחוקה.

ואני מאחל לכם שבועיים נהדרים שיעברו במהרה ובכיפיות

ונתראה עוד עשרה ימים עם חיוך על הפנים

להתראות טירונים צעירים שלי!
Rysher