Raising the knife
To a picture of a life

I once knew
There comes a time
Compromising my life
Just won't do
I cannot lie
I can't try anymore
To reach you
I just can't fight
Raise the knife
Raise the knife
Cut through

האמת היא שאין לי יותר מידי סיבות להתלונן.

אבל זה פשוט לא איך שאני רוצה שהחיים שלי ייראו.

כשאני עוצר לחשוב ולהסתכל על זה לרגע,זה נראה קצת בכייני,אבל אני באמת מרגיש בודד.

הדבר שאני מייחל לו יותר מכל נמצא לפחות פעם בשבוע בכף ידי,גם מבחינה מילולית.

אבל אני עדיין לא מרגיש שאני באמת נוגע בו.

ועוד רגשות ומחשבות וזכרונות מתערבבים לי בבת אחת בראש...ואני מקבל סחרחורת

ונסוג לאחור-כי אין בי את היכולת להיכנס פנימה ולעשות סדר בחיים שלי,להגיד את מה שעל הלב.

ואז אני מסתכל לרגע כדי לבדוק איפה אני בדיוק ומגלה שכבר הייתי במקום הזה וזה לא מצא חן בעיניי

וגם הפעם זה לא מוצא חן בעיניי.

והנה תוך כדי כתיבה החלטתי-בפעם הבאה שהדבר יהיה בכף ידי אני אאחוז בו.

די להיסוסים,די לשיקולים מיותרים,די למעצור המנטלי הזה!

נחזור לכרם שלום,לאלו מכם שלא יודעים איפה כרם שלום נמצא-חפשו את הנקודה האדומה ליד הכתובת "כרם שלום"

ביום ראשון השבוע היו לנו מטווחים בצהריים,אני תמיד נהנה במטווחים...זה דיי משחרר עצבים

אני חייב להתוודות.

כרגיל היו לי תוצאות מעולות.

בבוקר יום שני קמנו לצלילי נפילות פצמ"רים שנפלו לא רחוק מאיתנו,נשארתי רגוע למרות

הניסיון שלי עם מתנות פלסטיניות שנופלות מהשמיים.

ביום שלישי יצאנו למטווחי לילה,הספקנו רק מקצה אחד ואז הודיעו לנו ש14 מסתננים חדרו לשטח ישראל בערך 300 מטר מאיתנו

(לא נלחצנו כי הם זוהו ישר כפליטים אפרקאיים) אבל היינו צריכים לחדול מהירי כדי לא לפגוע בפליטים או בכוחות צה"ל

שיצאו ללכוד אותם באזור.

לפחות הספקתי לירות-9 פגיעות מתוך עשר :)

מאוחר יותר באותו ערב כל התאג"ד של הבסיס הגיע אלינו לעל האש כמיטב המסורת של היקל"ז בכרם שלום.

הנה תמונה שלצערי כללה רק בערך חצי מכמות האנשים שהגיעה אלינו

אנשים נחמדים היו שם...במיוחד הפארמדיקית ההיא...גררר

המממ...נראה לי שזה הכל לפעם הזאת

(תודו שציפיתם לפוסט קצת יותר בשרני)

דיי ריק לי כרגע(וכרגע בלבד) בראש ואני מניח שרואים את זה על הפוסט

לא נורא...

את השבת הבאה אני סוגר בבסיס אז אני אאחל לכולכם

חג חנוכה שמח ומאושר

תשמרו על עצמיכם,סופגניות ספוגות ריבה שלי!

להתראות עוד שבועיים

אני אתחיל בהסבר מי היא ה-סרפל"ת הזאת...

חייל צעיר,כנראה רוסי כבד לשון,בזמן הטירונות עמד בימין הקיצוני של המסדר-עמדת נותן ההקשב.

הוא כנראה התבלבל בין הסמלת לחופל"ת (חובשת פלוגתית) ויצא לו "הקשב הסרפל"ת"

מאז ועד נצח עולמים יהא המשפט לסמלם של חניכי קורס מש"קי החטיבה האסטרטגית מחזור כ"ח.

טוב,חלכם עוד ראה כאן את הפוסט שהיה במקום הפוסט שאתם רואים עכשיו.

הפוסט ההוא נמחק.

הוא לא רלבנטי,אני לא מתכוון להוציא כלכך הרבה כעס על כלכך הרבה אנשים

ובטח שלא להישאר פגוע מכלכך הרבה אנשים,זה לא אומר דברים טובים עליכם,ובטח שלא עלי.

מי שראה את הפוסט ההוא ודואג לגבי היחס שלי אליו יכול להיות רגוע-מבחינתי מה שקרה

ו/או לא קרה בסופ"ש הזה נמחק החל ממחר בבוקר כשאני חוזר לת"א.

אני לא נוטר טינה ולא כועס יותר.

מאוכזב,כן...אבל על אכזבות גדולות יותר התגברתי בעבר.

אני אשכח מכל זה.

ועד הסופשבוע הבא(כולל),אני מקווה,תזכרו לא לשכוח שאני קיים רק כשאין חברים לצאת איתם באמצע השבוע.

ועכשיו נספר מה הלך איתי בשבועיים האחרונים ואיך אני מסתכל עליהם.

האמת?

סוג של mixed feelings,כי היו דברים מגעילים,מחליאים,מתסכלים,מתישים,ילדותיים,מיותרים,מעצבנים ופשוט

בלתי נתפסים מרוב קטנוניות...

אבל היו גם דברים כיפיים,מרעננים,מעלי חיוך,מחממי לב,מצחיקים,מרחיבי דעת,מאירי עיניים,מעניינים,מכריעים לטובה

ומעוררי תהיות חיוביות ומרמזים על עתיד טוב יותר...עוד יותר.

מאוד התאכזבתי מהביצוע של הקבוצה שלי בניווטים,הם פשוט לא הסכימו לקבל את העובדה

שאני למדתי טוב יותר את מסלול הניווט שלנו ויודע לקרוא מפה יותר טוב בזכות הניסיון שלי במגמת סיירות בחטיבת ביניים,

הלכו בעיוורון אחרי חברת הקבוצה שהדבר היחיד שהיא שידרה היה חוסר ביטחון ואי-בקיאות במסלול...

איבדנו את הדרך למרות ניסיונות ההסברה שלי שלא התקבלו ונגמר לנו הזמן אז היינו צריכים להגיע לנקודת האיסוף

מבלי להגיע לכל נקודות הציון שלנו,מבלי שאפילו הגיע תורי לנווט,והרגל כאבה לי עד כדי כך שהיא עדיין כואבת לפעמים

זה רק משהו שלילי נוסף-ההבנה שאני הולך להצטרך לעבור ניתוח נוסף(רביעי במספר)ברגל בשנה הקרובה.

היה סוג של מפח נפש לאור גילוי המציאות על אופי של כמה מחבריי לקורס

ומפח נפש גדול עוד יותר לאור הגילוי שאני כנראה לא אהיה מצטיין הקורס שכלכך היה חשוב לי להיות

כי כנראה זה לא התאים למישהו שם למעלה...

נאמר לי בעבר שזה נס לא יאמן שנכנסתי לקורס הזה בלי פרוטקציה (האמת שעד שאמרו לי את זה

לא חשבתי אפילו שצריך פרוטקציה בשביל זה)

אבל ראיתי שנכנסתי בלי פרוטקציה אז הנחתי שההצטיינות בקורס תלויה רק בי...

אבל כנראה שדווקא הפרוטקציונרים זכו בסופו של דבר.

היו עוד כמה דברים שעליהם אני לא אפרט...

ובצידם היו גם דברים מתוקים שכאלו,שעליהם אני לא אפרט.

אלו שעשו לי טוב על הנשמה בזמנים הקשים שעברתי יודעים שהם עשו לי טוב על הנשמה

ואני זוכר להם את זה לזכותם.

ובנוסף היו גם כמה ימים של כיף...דגש על המפגשים עם הקמב"ץ והמש"קים של חמ"ל שלוחת החטיבה ברמת הגולן

שלא ידעתי כמה אני מתגעגע אליהם עד שראיתי אותם...והרבה זמן לא התלהבתי לראות מישהו כמו שהתלהבתי

לראות אותם...חבל שלא היה לי יותר מידי זמן לשבת איתם קצת.

היו גם את שאר ימי הסיור שגם הם תרמו את תרומתם לשיפור מצב הרוח שלי.

(מלבד הסיור באזור ירדן שיזכר כיום נוראי מבחינתי..אבל זה דווקא בגלל פאשלה שלי)

גם ביצועיי בסימולציות ובמבחן המסכם מאוד הניחו את דעתי לטובה...

לפחות סיום הקורס יסומן כמשהו חיובי אחרי הכל...

ועכשיו,חדל ברברת...הגיע הזמן שתראו כמה מהמקומות שהייתי בהם בשבועיים האחרונים

יום סיור מרכז קישור ירדן,ארמון הנציב(מפקדת כוחות UNTSO)בירושלים,משרד החוץ

המבנה הראשי של ארמון הנציב,מתוך אחת החצרות הפנימיות

גם משקיפי או"ם חוגגים את האלווין

רחבת הכניסה של ארמון הנציב

אני ברחבת ארמון הנציב

כנסת ישראל

משרד החוץ

סיור דו-יומי למרכז קישור דרום,אזור רצועת עזה,יום ניווט מצפון לבאר שבע ועוד...

אנדרטת הנצחה לאוגדת הפלדה (מזרחית למשולש גבולות ישראל-עזה-מצרים)

ככה זה נראה מלמטה

ככה זה נראה מלמעלה

זריחה על גבול עזה

סיור דו-יומי מרכז קישור צפון,נהריים,שלוחת החטיבה האסטרטגית ברמת הגולן,גבול לבנון,מוצב ציפורן,

בסיס פיקוד צפון(צפת),שלוחת החטיבה האסטרטגית בבירנית,מעבר הגבול בראש הנקרה

דרום רמת הגולן

שלוחת החטיבה האסטרטגית ברמת הגולן,בבוקר של ביקורת דילול (אךךך הנוסטלגיה)

סימולצית הפעלת כוח של הגדוד הפולני של כח UNDOF ברמה"ג,בסיס האו"ם בזיוונית (סמוך למעבר קונייטרה)

שער הכניסה לבסיס האו"ם בזיוונית (בתכלס,הם מזיינים בשכל,כוחות האו"ם מורכבים מחיילים פחדנים בעיקר)

השלט המפורסם על הר בנטל,צפונית למעבר קונייטרה

שקיעה ברמת הגולן

האסניה בה שיכנו אותנו ללילה בקרית שמונה 

(יותר בית מלון קטן מאשר אכסניה,מומלץ לכל חייל שנתקע בצפון ואין לו איפה לישון)

{למטה בצד שמאל-סמל ג'ראד אבנס,אחד מחבריי היותר טובים בקורס}

אני באנדרטת הארי-השואג בבית הקברות של כפר גלעדי

(איפה שיוסף טרומפלדור נלחם,אגב...הסיפור על "טוב למות בעד ארצינו",הוא שקר

טרומפלדור לא ידע עברית בכלל,וסביר יותר להניח שהוא אמר פוימאט בלאט מאשר את המשפט ההוא)

רכס החרמון (אזור הר דוב) מכפר גלעדי

(שלושת התמונות הבאות הן מאזור חטיפת אהוד גולדווסר ואלדד רגב בגבול ישראל-לבנון)

השלט שנתלה בנקודת החטיפה

הנקודה ממנה פרצו לוחמי החזבאללה את גדר המערכת ונכנסו לישראל כדי לחטוף את החיילים

(רואים את העץ היחיד למעלה בצד ימין?קחו שתי אצבעות על המסך ימינה ממנו,בדיוק שם המחבלים

חתכו את הגדר וחדרו לישראל)

הייתי שם,לבוש מדים,חמוש,והתפללתי לשלומם

שקיעה בראש הנקרה

טוראי יובל אדרעי,מוכה דפ"ר

טוראים דניאל בר(ימין) ותומר גלעדי(שמאל)

יום ערכי חינוך בירושלים,הכותל המערבי,מערות הכותל,מוזיאון יד ושם

בתמונה הזו רואים שלושה דברים:למעלה-כיפת הסלע(מסגד אל-אקצא)

מתחתיו-הכותל המערבי

מימינו-אזור החפירות במעלה המוגרבים (למי שמכיר מהחדשות)

אני בכותל

(אין תמונות ממוזיאון יד ושם,כיבדתי את זכרון הנטבחים ולא צילמתי במקום)

כאן אני מסיים בתקווה לשבוע טוב יותר משני קודמיו,וסופשבוע נעים יותר מקודמו.

שיהיה לכולנו חורף נעים(חכו ליום שני ותראו למה אני מתכוון)

תהיו בריאים ונתראה בקרוב

לא נוותר על הסיום המסורתי

כאן טוראי Rysher מסיים את השידור בברכת הקשב הסרפל"ת!

נתראה אולי אפילו עוד לפני הסופ"ש הקרוב

להתראות,מעילי פליז יקרים שלי:)

When I look into your eyes
I can see a love restrained
But darlin' when I hold you
Don't you know I feel the same
'Cause nothin' lasts forever
And we both know hearts can change
And it's hard to hold a candle
In the cold November rain
We've been through this such a long long time
Just tryin' to kill the pain
But lovers always come and lovers always go
An no one's really sure who's lettin' go today
Walking away
If we could take the time to lay it on the line
I could rest my head
Just knowin' that you were mine
All mine

Guns N Roses - November Rain

חודש נובמבר הגיע לו,משום מה תמיד אהבתי את נובמבר...תחושת החורפיות שלו.

אני אומנם אוהב להיות בים ואוהב להשתזף,אבל אני טיפוס של חורף.

אני מת על הריח של הגשם,ומבחינתי כמה שיותר קר בחוץ יותר חם לי בלב

כל עוד אני לא נרטב מבחינתי שיהיה גשם מאמצע אוקטובר עד אמצע פברואר בלי הפסקה...

שהטמפרטורות אפילו ירדו מתחת לאפס...כל עוד יש לי איפה/עם מי להתכרבל לא איכפת לי

אם יתקעו לי גבישי קרח בתחת.

אוקי...כבר שבועיים לא כתבתי פוסט (הפוסט הקודם לא נחשב),אתם יודעים...לסגור שבועיים

בזמן הקורס זה לא בדיוק זמן חופשי.

אז איך הקורס?

קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה

אינטנסיבי אינטנסיבי אינטנסיבי אינטנסיבי

(כבר הבנתם)

אבל אני אגיד לכם את האמת?

אין לי מושג איך,אין לי מושג למה...אבל אני מסתכל אחורה על (כמעט) שלושת החודשים האחרונים

מאז שהתגייסתי ואני אומר לעצמי

"פאק...אלו בלי ספק שלושת החודשים הכי טובים שזכורים לי איי פעם".

זה נראה כאילו אני נהנה מכל רגע,מכל קושי,מכל אתגר...ואתגרים תודה לאל לא חסרים לי

במיוחד בקורס.

מעבר לזה...החיילים שאיתי בקורס,שעם כמה מהם יש לי היכרות קודמת-אנשים נהדרים.

סגל הפיקוד שלנו מעולה...רואים כמה שהם קורעים את ישבניהם בשבילנו,רואים שאיכפת להם.

הרס"פ שלנו בנאדם מעולה...מוזר-מצחיק בטירוף,אבל אני באמת מעריך אותו.

למפקד הקורס יש מן נטייה מוזרה כזאת כל פעם שהוא מדבר מול קבוצה של אנשים הוא חייב ללכת מצד לצד.

(גם כשהוא עוצר בין משפט למשפט הוא ממשיך לעשות לי סחרחורת וצוואר תפוס)

אבל גם הוא אחלה.

הגורם היחיד בקורס הזה שהולך לאכול ממני הרבה חרא בקרוב הוא החובשת של הבסיס

שלא נראה לי שאפילו עברה...עזבו עברה...לא נראה לי שהיא אפילו נכחה בקורס חובשים

הM16 שלי מבין ברפואה יותר ממנה.

מה היא החיה האהובה עליך?

הממ...אני זוכר את הגננת שלי חיה,היא החיה שהכי אהבתי

האם יש לך חיה בבית?

לא,אני לא גר עם הגננת שלי,למרות שהיא הגננת האהובה עלי

עד כמה אתה אוהב חיות?

תלוי כמה הן טעימות

מי יותר חמוד,כלב או חתול?

לא יודע...אני לא אוכל אותם אז אני לא הכי מת עליהם...תשאלו תאילנדים

חשבת פעם להיות צמחוני?

אני חושב שחשבתי על להפסיק לנשום יותר פעמים מאשר להיות צמחוני

מה דעתך על ניסויים בבעלי חיים?

לדעתי זה אובר-פמיניסטי...לדעתי צריך לעשות ניסויים גם בבעלות חיים

האם אתה מאמין בגלגול נשמות של חיות?

אני מאמין יותר בגלגול חביות בירה

כשאומרים לך את המילה "חיה", איזו חיה עולה לך בראש באופן אסוציאטיבי?

נוו אמרתי לכם,חיה הגננת

(ד"א,מצאתי תמונה ישנה שלי מהגן של חיה,אמא שלי צלמה אותה

אז סרקתי את התמונה למחשב ובשבילכם אני גם אעלה את התמונה לכאן

הנה חיה בתמונה

חבר'ה...שבועיים לא ראיתם כוסיות כאן...בשבילכם

הכוסית ה(דו) שבועית

מישהו פה מכיר את אלון מזרחי?

לא מהכדורגלנים בעלי הIQ הגבוה יותר שהיו  בישראל...

הנה כמה משפטים שלו

אין לי מה להוכיח והוכחתי את זה היום על המגרש
18.07.03

לרומא יש סיכוי מצוין לזכות בליגת האלופות, אם הם ימשיכו
בכושר הנוכחי של השנה שעברה
15.08.03

הייתי שלוש פעמים מלך השערים ואני מקום שישי בכובשי כל
הזמנים, אז איך אני יכול להיות מטומטם?
5.11.03

רק בתל אביב!
- רק בתל אביב בנין מרובע ובנין עגול נחשבים לפלא ארכיטקטוני
- רק בתל אביב בגן החשמל אין חשמל בדולפינריום אין דולפינים
ובשכונת התקווה אין תקווה
- רק בתל אביב ראש העיר צריך להתמודד עם כל החוליגנים שהוא
גידל בתיכון
- רק בלונה פארק בתל אביב אתה עולה על רכבת שדים אבל מת מפחד
מפיגוע
- רק בתל אביב העירייה נסגרת בצהרים אבל הרכב שלך יכול להיגרר
ב-02:00 בלילה
- רק בתל אביב אתה עומד שעה בגשם בשביל להיכנס למועדון שעד
אתמול היה מוסך
- רק בעיריית תל-אביב חושבים שבאמת אפשר לחזור לשחות בירקון
- רק בחוף הים בתל אביב אתה יכול לפגוש את ארוחת הצהריים
שאכלת ביום שישי
- רק בתל אביב ילדים בני שלוש יודעים להגיד פסיפלורה
- רק בכיכר דיזינגוף תקעו משהו גדול וצבעוני שמשפריץ מים
וקראו לו מירי אלוני
- רק בתל אביב אתה חייב לשלם ארנונה, גם אם אתה ישן על ספסל
- רק בתל-אביב קוראים לשכר דירה גבוה, זיהום אוויר וצפיפות -
"איכות חיים"
- רק בתל אביב יותר קל למצוא סמים מאשר מקום חניה
- רק בתל אביב יותר קל למצוא לחם ארז מלחם אחיד
- רק בתל אביב כשרואים תמונה של נעדר צוחקים על מה שהוא לובש
- רק אנשים שגרים ביפו עדיין מאמינים שהם חלק מתל אביב
- אבל..... אין כמו תל אביב...

(זאת הסיבה שבנות נעלבות כשהן קוראות אחת לשניה Bitch!)

מילות סיום

לאלו מבינכם שרצו לראות פן קצת יותר אישי בפוסט הזה,זה החלק בשבילכם.

אני יודע שמי שמסתכל מבחוץ על הבחירות הזמניות הנוכחיות שלי בחיים יגיד

שאני שם את החיים שלי בהמתנה בשביל הצבא.

לא כך הדבר,אני רואה ועושה ואומר דברים שאני לא תמיד מספר

לפעמים אני אפילו בעצמי חורג ממה שאני בעצמי הבטחתי לעצמי.

החלטתי להתגמש קצת בקפדניות שבה אני מרשה/לא מרשה לדברים מסוימים להיכנס לחיים שלי

בנוסף לצבא,כי הבנתי שיש לי קצת יותר שכל ומשאבים נפשיים כדי להתמודד עם יותר ממצב אחד

ביעילות המקסימלית שאפשר להתמודד איתו.

החלטתי ללכת לאנשהו...לא יודע אם אני אגיע לשם,לא יודע אפילו איך להגיע לשם

האמת שזה גם לא תלוי רק בי,מה שבטוח זה שאני אעשה הכל כדי להנות מכל רגע ומכל מטר

של הדרך שבה אני אתקדם...להשיג את מבוקשי אני לא יכול,פשוט כי כבר יש לי את הכל...

אני רק צריך להבין מאיזו פרספקטיבה אני צריך להסתכל על הדברים הפעם..ואני חושב שכבר הבנתי,

אז זה רק עניין של זמן...

זהו,אני נוסע לשבועיים נוספים בקורס,רק אחריהם אני אחזור שוב הבייתה.

צפויים לי הרבה דברים והרבה שינויים בקרוב,חלקם קשורים לקורס,חלקם נגזרים מהקורס

וחלקם לא קשורים לשום דבר אחר בחיים שלי (ואני גם מקווה שישארו ככה).

עוד אתגרים,עוד עומסים,עוד קשיים...אבל שוב-אני כנראה הולך להנות מכל רגע.

לאלו מכם שרוצים להתקשר אלי-מכיוון שאני מסתובב בבסיס שמכיל ה-מ-ו-ן חומר מסווג אסור

לי כרגע להסתובב בו עם הפלאפון עלי מלבד בשעות הט"ש,לכן הפלאפון שלי יהיה מנותק במשך כל שעות היום

ופעיל רק מהשעה 11 בלילה עד סביבות 6 וחצי בבוקר.אם אני לא עונה אתם בכיף יכולים להשאיר SMS או הודעה קולית

ואני מבטיח לחזור אליכם או לפחות להחזיר לכם הודעה.

אתם גם מוזמנים לבקר בדף הFaceBook שלי

תמונה לסיום

(מלפני שבועיים)

עד לכאן נספחים צבאיים זרים יקרים שלי

נתראה עוד פאקינג חצי חודש [:-(]

שיהיה לכולנו חורף מהנה ושלמרות הגשם נישאר יבשים חמימים ובריאים

וכמובן...שכולנו נמצא מישהי/ו להתכרבל איתו/ה מתחת לשמיכת פוך חמימה שכזאת

(אפשרי ומומלץ לעשות עוד משהו מלבד סתם להתכרבל...:P)

כאן Rysher מסיים את השידור בברכת *אפצ'י*שיעול*אפצ'י*#$%*אפצ'י*!

שבת שלום ושבוע טוב לכם:)

PeAzE OuT FuCkS