הם הביטו בו, מתפתל ומשתנק מכאבים, מדמם כולו.

ריימוס שלח הביט ברצינות באש, המפצפצת באח.

ריקי המשיכה לנופף בשיפוד הלוהט במהירות,"איווווווווווווווווווווווווווווו!" היא זעקה.

וויקטוריה, אשר עדיין עמדה קפואה במקומה, עיוותה את פניה בכעס.

היא ניגשה לריקי, שולפת את טפריה באיטיות.

באותה שניה, תפסה בגרונה של ריקי המשתנקת ונחנקת, על פניה הבעה של הלם מוחלט.

לאחר כמה רגעים, הפקאצה הוטחה בקיר, מתיזה דם לכל עבר.

וויקטוריה פלטה כמה מילמולי כעס, קפואה במקומה.

לפתע, חלון הזכוכית המטונף ליד האח, נפתח בבת אחת.

רוח קרה פרצה לחדר.

ווין היסס מעט, ניגש לחלון במטרה לסגור את החלון.

לפני שנגע בו, ההוא נטרק בעוצמה מול פניו.

ווין הביט בחלון הזכוכית מופתע מעט, חוזר למקומו.

נשמעה חריקה במסדרון.

"יש שם מישהו.." פלט צ'ארלי.

"תיגש לשם.., ווין.." אמר ריימוס בשקט.

ווין הביט בו כמה שניות, ויצא מהחדר.

רגעים אחדים עברו, הייתה דממה.

זעקת כאב חזקה נשמעה מהמסדרון, פילחה את השקט שהתשתרר באווירה.

נשמע קול חבטה, לאחר כמה רגעים, צעדים כבדים מתרחקים במהירות מהמקום.

צ'ארלי ניגש לעבר הדלת במהירות, חוצה את החדר.

ריימוס הרים מיד את ידו, מצביע עם כף ידו על צ'ארלי שהשתתק ברגע.

"אין טעם..", הוא לחש ברוגע, "עבר הזמן.."

"הוא..?"

"אכן.."

וויקטוריה השפילה את מבטה, לקול גנחות הכאב של יו_י (יוסי. XD, זו כבר מילה גסה, לשואלים.. XDD).

צ'אלרי עמד, משותק, בתנועה הפותחת בריצה, פיו פעור, על פניו הבעת הלם.

ריימוס הביט בצ'ארלי במבט חודר. מיד לאחר מכן, צ'ארלי שב לתנועה.

הןא שלח בריימוס מבט קר, עובר על פני פתח הדלת במהירות.

ריימוס ניגש לחלון, מביט החוצה.

אחרי שתיקה ארוכה, הוא אמר לפתע:"השמש תזרח בעוד מספר שעות.."

וויקטוריה הביטה בו בכעס, "למה אתה מתעלם מזה?" היא הייתה עדיין בעניין של ווין.

"השמש מזיקה לנו.. נצטרך לקיים את הטקס, שוב.. כמו כל יום.." המשיך ריימוס, מתעלם מוויקטוריה.

"ריימוס.."

"הו כן, צריך לדבר עם תום בנוגע לזה.. אי אפשר כך יותר.."

וויקטוריה שלחה בו מבט קר.

"וויקטוריה.." הוא הסתובב אליה, "אני מציע לך להפסיק עם ההתלוננות הזו או ש -"

"או שמה?!"

"מספיק.., את יודעת מה יקרה.."

וויקטוריה השתתקה מיד.

"קדימה.., צריך להוציא את גופתו של ווין משם, את לא חושבת..?"

"כן.."

"יפה.."

וויקטוריה יצאה מהחדר במהירות, גלימתה מתנופפת מאחוריה.

ריימוס המשיך להביט החוצה.

ריקי פלטה צעקה.

ריימוס הסתכל עליה במבט חודרני, מתקרב אליה באיטיות.

היא השתתקה מיד.

הוא בעט בה בעוצמה כזו, שהטיסה אותה לקיר בעוצמה, חלקיקים אחדים מהקיר התפרקו ונפלו עליה.

הוא פלט אנחת יאוש, יוצא מהחדר.

הדלת ננעלה.

ריקי קמה באיטיות, מדממת כולה. "לייק איו.., איפה אני בכלל?"

יוסי, שדימם מבין הרגליים, קם אחריה, ניגש אליה וחיבק אותה חיבוק מוחץ צלעות.

היא התחילה לצרוח, מחרישה אותו לגמרי.

"מלכתי.."

איוווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!$!!R@#%@%@%"

הוא עזב אותה מיד.

"האם מישהו יוכל להעריץ אותך יותר ממני? האם מישהו יוכל לרצות אותך יותר ממני? האם מגיע לך מישהו אחר?" הוא שאל, הבעת ממוסטלת עלתה על פניו, "לא!!!!!" הוא צעק.

ריקי הביטה בו, המומה.

"לייק, דה.." היא מילמלה.

"לא.."

ריקי עשתה תנועה מוזרה עם ידיה והחלה לקפץ מצד לצד, חושפת את צידה הפקאצי הוורוד.

יוסי התקרב אליה, מסטול.

"תתרחק!!"

"ריקי.. אהובתי.."

"איוווווווו!!"

היא התחילה לרוץ בחדר, ידיה מושטות לפניה.

נשמעו צעקות מחוץ לחדר.

ואז.. קול חבטה חזק.

לאחר כמה שעות, צ'ארלי נכנס לחדר עם קבב מרוח בדם לאחר הארוחה.

ריקי, שהתעוררה מיד עם כניסתו לחדר, שלחה מבט בקבב.

מיד, קפצה על הקבב וחטפה אותו מידיו של צ'ארלי.

הוא הביט בה, מוכה הלם.

היא התחילה לרדוף אחרי יוסי עם הקבב ביד, יוסי התחיל לצרוח.

צ'ארלי, שהביט בהם באדישות, רצים בחדר כמו מטורפים, שם לריקי רגל. היא נפלה על יוסי, שניהם השתתקו.

"יפה.." הוא אמר בשקט, משועשע במקצת.

הוא חטף את הקבב מידה ותקע אותו באוזנו של יוסי, מגחך.

"תהנו.., ותהיו ילדים טובים עד שנחזור.. זה ברור?" בעודו אומר, נועל את החלונות.

ריקי הביטה בקבב שבאוזנו של יוסי. בטנה קירקרה.

"אווץ'.." מילמל צ'ארלי, מלקק את הדם שנשאר על שפתיו.

הוא ניגש אל מאחורי הדלת, סוגר אותה באיוטיות ומביט פנימה בחיוך.