 כינוי:
בת: 35 ICQ: 285621653 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
הנה שוב לא עידכנתי הרבה..אבל זה רק בגלל כל הנכשלים שלי ובגלל כל מה שקורה לי...וגם בגלל שאני כבר כל כך רוצה לצבא....ועוד רוצה לבסיס סגור...ומפחדת שאקבל יומיות.....אחח כמה שאני רוצה לצבא....מחכה לזה..ועכשיו אמורה לעשות פסיכומטרי בשביל שאוכל לעשות עתודה..יותר נכון להתקבל לעתודה....(מה שלא יקרה אם לא אתחיל ללמוד).
בזמן האחרון עם כל החלומות שאני חולמת ועם כל מה שקורה איתי ועובר עליי אני לאט לאט מבינה שהחיים שלי עוד מעט מתחילים כאדם מבוגר, ושאני אצטרך לדאוג לעצמי ועוד מעט ההורים שלי לא יוכלו להגן עליי כמו תמיד, לא יהיה את זה ששולחים לך מכתב הביתה כהזהרה שבכל מקרה בסוף לא מתממשת כי תמיד יש את המכתב השני והשלישי. ולא יהיה מועד ב', הכל יהיה יותר מסובך ותמיד תהיה את הפעם שאתה לא תדע מה לעשות, מאיפה להשיג כסף, כי עוד מעט אנו נצטרך לחיות ונבין שבשביל לחיות ולהתקיים צריך כסף, נכון כסף זה סתם..ולא צריך אבל בכל מקרה כסף לא מביא לך אושר אבל זה מביא לך חיים שלווים יותר עם פחות בעיות (לפחות פחות בעיות כלכליות). טוב נכנסתי לעיינים עמוקים, אבל אתמול הבנתי את זה טוב טוב, והחלטתי שבכל הזדמנות שלי אני אלמד ואם לא אצטרך ללמוד אעבוד כדיי לאסוף כסף, כי בסוף כסף אף פעם לא הכי חשוב נכון, אבל אם יש כסף פחות בעיות, אף פעם לא יזיק אם יש לך כסף, טוב לפעמים כן אבל בדר"כ לא.
סך הכל נמאס לי מהכל, ועוד האיומים של אבא שלי, כבר כל כך נמאס לי להיות דומה אליו, אני רוצה להיות אותה ילדה בכיתה ט-י שהייתה ממושמעת ועושה כל מה שההורים שלה אומרים לה...אני מודה לסמינר עולים שביגר אותי כן, אבל מצד שני הוא הרס את הילדה הטובה שבי, וזה לא טוב, כי התחלתי להסתכל על העולם בזוית אחרת ואני כבר לא מדברת כמו אותה ילדה חמודה ומתוקה שכל מה שהיה לה בראש זה אהבה ונצנצים ואגדות וספרים וסיפורי אהבה וסרטים רומנטיים, אני עדיין קצת מזה, אבל אני רוצה להיות אותה אחת, בבקשה אלוהים תעשה איתי משו....כי אני כבר לא מצליחה, קשה לי לנצח את הגנים של אבא שלי, ואני מנסה אבל צריכה מישו שיעזור לי בזה, ורק בגלל הגנים האלו אני רבה עם כולם...וקודם כל רבה עם ההורים שלי..עם אמא שלי..וכן, גם יש לי אחריות למצבה, גם אני קצת אשמה, או אולי אפילו הרבה (ככה לפחות היא אומרת) וכבר נמאס לי מהכל, מידידים שתמיד שם בשבילי, טוב כמה מהם, ומצחיקים אותי תמיד ועוזרים לי בהכל, מאהבה, שתמיד הורסת אותי כל פעם מחדש ובגלל שאני כזאת תמימה אני מצליחה ליפול בפחים של כולם, ומההורים, מהלימודים, מהכל, פשוט מהכל.
אני כבר הצלחתי לשכנע את אמא שאני אלך לפסיכולוג...והיא סופסוף הסכימה לי, כי הראש שלי כבר מתוסבך עד מעל הראש, ואני כבר לא יודעת מה לעשות ומה לא לעשות.
מי שיש לו תשובות אליי שיפנה אליי, שיעזור לי...
נ.ב. בערך בימים אלו יש לבלוג יומולדת של 3 שנים...מזל טוב.. לדעתי זה החבר הכי טוב שלי...יש לי את היכולת פה להגיד כל מה שאני חושבת....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
