Velvet Underground - לא רוצה להתעטף בקטיפה כג'ורג', וכבר לא במחתרת [email protected]

היא נגמרה כל כך מהר (או: נכון שהאוכל מגעיל, אבל למה המנות כל כך קטנות?)

היא נגמרה מבלי שהספקתי למצמץ, היא התחילה לפני יריית הפתיחה, בדיוק כמו סיינפלד במרוץ המפורסם, שבו זכה במקום הראשון, בטעות. אין לי שום דבר טוב להגיד עליה. אה, רק אחד, עברנו דירה. אני, הקיד והצב הנכה שלו.  יש מי שעושים את זה כל שנה, אנחנו לא. אבל הצטמקנו, והדירה עם הזכרונות הייתה גדולה עלינו, אז עברנו לקופסת גפרורים, וטוב לנו.

ומה הלאה?

עכשיו אני כי ההוא הלך. אני מחכה שהעולם יתייצב אצלי בדלת, או באי מייל, או אפילו בסלולרי, ויזעיק אותי דחוף לחדר התקשורת של הקוסמוס. ברור לי לגמרי שאני צריכה לעשות שם סדר. נטשה מוזגוביה מגישה עם דני קושמרו? טעות! עינב גלילי ואברי גלעד? עוד טעות. אני הייתי צריכה להיות  שם. מובן מאליו. פרטים יבואו.

ובינתיים?

אחרוש את העיתונים, האתרים והערוצים, ואנסה למצוא בהם מטעמים, בלי  ניתוחים מעמיקים, לפעמים עם הגיגים, לא תמיד מתקתקים.