תולעי הביצה (גם אני תולעת, מה חשבתם) אמנם עסוקים איש/אישה בענייניהם, מנהלים את העולם, וחובצים במדמנת הביצה בכל הכוח, כדי שתהפוך לחמאה יוקרתית, אבל בין לבין, בכל דקת עבודה פנויה, לא שוכחים להתעדכן בנעשה סביבם, וזה, בגלל מסכי העשן שהקולגות מפזרים, בגלל השושואיות, ובגלל שככל השוורים הרתומים גם עיני התולעים העמלנים מכוסות, כדי שלא תתבלבל עליהם דעתם, במהלך הסיבובים האינסופיים שלהם.
ואיפה מתעדכנים כולם?
1. וואלה! ברנז'ה - מי שלא מקבל טל' מלי-אור אברבך פעם בשבוע, חשוב כמת בברנז'ה. לא תמיד יהיה קשר ישיר ומוצק בין הדברים שאמרתם לבין התוצאה הסופית (בכל אשם העורך, כמובן), אבל עצם העובדה ששמכם יוזכר באייטם, מספיקה. ואם נדמה לכם שתולעי הביצה לא משתוקקים לראות את שמם פעם אחר פעם, ולא מתמוגגים מכל אזכור, טעות בידכם. וואלה! ברנז'ה ואייס (תכף בא) כמו כל שני מתחרים, נאבקים על פרסום ראשון של כל ידיעה, לא פעם לפני וידוא הריגה. ידיעה שתתפרסם באתר אחד, לא תתפרסם בשני, אם כי אייס חזק בפולואפ. לא עשיתי סטטיסטיקה על היחס בין הדברים הנכונים, הנכונים למחצה או השגויים שם, אבל כל מי שידיעה בעניינו התפרסמה פעם, בטח הרגיש את התחושה המעיקה של, רגע, אבל זה לא בדיוק ככה, או מה פתאום, וגו'.
2. אייס. למקצוענים? אהה. כן. בטח. "לא תראה את זה בשום מקום אחר" היא הכותרת שמתחת ללוגו האתר. אולי כי זה פשוט לא ממש מדויק במאה אחוז, המידע המנופק? מקצועני אייס לא מאוד אוהבים להתקשר לאובייקטים עליהם הם כותבים, יש להם מקורות מידע יעילים הרבה יותר כנראה. ולכן מופתעים התולעים לא פעם לקרוא על תוכניותיהם העתידיות באייס. ולפעמים יש בזה משהו מיסטי ומשמח: אולי מתכננים דברים בענייני מאחורי הגב ואני פשוט עוד לא יודע/ת?
3. NRG ברנז'ה.
מאחר ש-NRG שייך ל"מעריב", אין סיכוי שתקראו שם על חילופי הגברי בעיתון האם, בדיוק כמו שב-Ynet לא יכתבו על פרשת ניר בכר. קשה לומר שהאתר מנסה להיות סקופיונר, ולדווח על הדרמות בעת ההתרחשות. הוא יותר מחרה-מחזיק אחרי שני הראשונים בסגנון עדות הפולואו-אפ והידיעות הפושרות עד קרירות.
4. "גלובס". פה ושם אפשר למצוא גם בשדה הפרגים ושוקי ההון של "גלובס" ידיעות מרעישות, כמו למשל, שמנכ"ל "לאשה" פרשה אחרי שש שנים, או שסמנכ"ל השיווק ברשת תעזוב בעוד חודשיים-שלושה (זה ממש טרי, תעריכו). חובה לדפדף, בכל מקרה.
5. גלריה של "הארץ". זה לא שהאתר ערוך לידיעות מפוצצות כל שעה, אבל לענת באלינט, כתבת התקשורת, יש פה ושם יציאות או כתבות/ראיונות רוחב שיכולות לעזור לתולעים לקבל תמונה רחבה יותר של מה שקורה, ולעשות בעצמם קישורים של כל מיני ידיעות שקראו בעבר הקרוב יותר או פחות. את הדברים המרעישים של "הארץ", אפשר לקרוא אחרי הפרסום גם בוואלה!, בגלל הקשר האמיץ בין שני הגופים. מה שיפה זה, לראות את ההבדל בטוקבקים בין מגיבי "הארץ" למגיבי וואלה. ממש שני מדינות לשני עמים.
קחו דוגמה טרייה:
וואלה
הארץ
ומצאו את ההבדלים לבד.
הקטע ההורס הוא, שגם מי שיודעים כבר הרבה יותר מדבר או שניים על פעולת המנגנון, לא יכולים להתאפק מלהתעלף או להתחרפן מכל ידיעה שהם קוראים. אין מה לעשות, יש לדברים האלו כוח, והתולעים ממשיכים להתרוצץ מאייס לוואלה! ובחזרה כדי ללמוד על עצמם או על שכניהם להתפלשות עוד משהו.
זהו, די, אני חייבת להיכנס לוואלה! מי יודע מה הפסדתי בשעה האחרונה, ועל מה אדבר בשלוש לפנות בוקר בקנטינה אם לא אהיה אפ טו דייט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
