גיל ריבה היה הראשון שקרע את הצורה ליחצ"ן הכנראה הכי עשיר במדינה, רני רהב, ובסופו של דבר גם השלים אתו, אחרי תקופת צינון ארוכה, בתיווך מו"לו דאז. בעונה הנוכחית שלה "ארץ נהדרת" לשה גם היא את דמותו לכדי גוש פלסטלינה מגוחך ונטול צורה. אבל רהב הוא רק אחד, ויש עוד אלף כמוהו.
היחצ"נים הם השיילוקים החדשים, המתווכים המגונים בין המוצר לכלי התקשורת, כי הרי אין מוצר המכבד את עצמו שלא מונע באמצעות יחצ"ן. היחצ"נים הם אחת הסיבות לכל איש תקשורת שבא במגע אתם לשקול התאבדות פומבית או סתם פרישה מהמקצוע. היחסים אתם הם יחסי סאדו-מאזו מהסוג הקשה, שסוחטים את האנרגיות שלך עד תום, גורמים לך לשאול בכל שנייה אם להיות או לא להיות, ובעיקר גורמים לכך שהרבה מאוד מכשירי טלפון במערכות עיתונים או תוכניות טלוויזיה, מתרסקים על קירות הגבס הדקים בכל רגע נתון.
יגיד מי שלא בקי במאטריה, פאק דה יחצ"נים, אבל המציאות בשטח מוכיחה שאי אפשר בלעדיהם, כי הם אלו שיקבעו איפה יופיע כל אחד מהאובייקטים היקרים, המפונקים והגחמתיים שלו, אלו שמשלמים להם הון, ואני מתכוונת להון, כדי שיקדמו את האינטרסים הדוחים שלהם. היחצ"נים הם אלו שבועלים בכפייה ותוך שימוש באלימות בנסיבות מחמירות את כלי התקשורת, שאנוסים לקיים אתם יחסים בניגוד לרצונם.
אם רק הייתי יכולה, הייתי מדלטת את כולם, בלי יוצא מן הכלל, מהפאלם, ואחר כך גם מעלימה אותם מעל פני כדור הארץ. פתקית צהובה לפולשים מכוכב אחר: תתחילו אתם. אחר כך העולם יהיה מקום טוב יותר.
איך זה עובד באמת
תמיד מתחילים מהטופ. פסגת שאיפותיו של כל יחצ"ן, ולא משנה מה הוא מוכר, זה 7 ימים. מכרת את הפגר המהלך שלך לשם - שיחקת אותה. לא הלך שם? תתקדם למשבצת הבאה בהיררכיה, 7 לילות (בהנחה שאתה מוכר תרבות. את אדידס יהיה קצת קשה לשווק לעדי גולד, אלא אם תקמבן ככה שרוני סופרסטאר תצטלם עם אדידס, בבריכה, טופלס). אבל אפילו ליחצ"ן המצטיין יש מלכוד, גם אם הביא אותה בידיעות של שבת: שני מוספי העל הכוחניים האלו - ומצווה, אם יש לך כוח, לטחון את הצורה לכל יחצ"ן ויחצ"ן - לא מבטיחים שערים לאף אחד. מה ששמעתם, לאף אחד. ובפעם הבאה שיחצ"ן יגיד לך, עורך/מפיק/תחקירן/כתב יקר, "אבל הבטיחו לי שער בידיעות", דעו שמשקרים לכם במצח נחושה.
לא הלך עם ידיעות, מנסים שער בסופשבוע. לא גליק גדול, אבל בכל זאת. נניח, בא היחצ"ן ואומר לעורכים בסופשבוע, הלקוח שלי מתחנן, אבל מתחנן, רוצה שער רק אצלכם, דעו לכם, שאמרו לו "לא" בידיעות. לא יצא עם סופשבוע, ממשיכים הלאה, לשער בפרומו, אם זה בעניין של תרבות, ואם לא, חוזרים ישר לידיעות, ומנסים שער ב-24 שעות. לא הצלחנו שם, טוב, נו, אומרים ללקוח האומלל, ששער בהמגזין זה ממש מעולה. ומה עם הארץ? שם משחקים קצת אחרת, שער מוסף השבת מאויר לא פעם, ובאופן כללי, ובגלל סוג הכתבות, מתעסקים שם פחות במשחק הסלבז. אבל אם כבר הארץ, ברור שעדיף המוסף על פני גלריה יום שישי, אבל גם גלריה זה מכובד מאוד, ולשם תשלח את הלקוחות האינטלקטואלים שלך. את אבי ביטר למשל, לא תמצאו בגלריה.
על פי תרשים הזרימה הזה אפשר להמשיך לבד: זמנים מודרניים יותר חזק מסגנון, אבל אם מיץ' מבטיחה כתבה בלי שער, וליסה פרץ מציעה שער, יש מצב שסגנון יזכה במאיה בוסקילה של אותו שבוע. וכן הלאה: פנאי פלוס עדיף מרייטינג, אבל אם נירית וייס לא נותנת לך שער, ורייטינג כן, אז עדיף רייטינג, לאשה עדיף על את, טיים אאוט על לילה, וכו'. אנשים לא עדיף על כלום.
סיים-סיים עם תוכניות הטלוויזיה, ואם בפרינט מדובר בתפוצה ומספרי קוראים (פרינט, בשלב זה של ההתפתחות התקשורתית, עדיף יחצ"נית אלף מונים על אתרי אינטרנט), בטלוויזיה מדברים על רייטינג, ולכן ברור שלתוכניות הבוקר יצליחו למכור היחצ"נים את מי שמניותיהם בירידה, או עוד לא מספיק בעליה. השיא שבשיא הן תוכניות האירוח בפריים טיים, כמו יאיר לפיד, כמובן, ועכשיו גם דודו טופז, שאמנם הוא בפרה-פריים להלכה, אבל משחק לפי כללי הפריים. כתבה בחדשות שישי? מעולה, אבל רצוי מאוד שזה לא יהיה ערוץ 1.
נפל לי השער
אה, נדמה שזה כל הסיפור? חחח. לא. מרוב מניפולציות, שקרים ותככים, מוצאים את עצמם יחצנים לא פעם, סובלים ממכירת יתר. זאת אומרת שהם לקחו את הלקוח שלהם לשני גופים שונים ומתחרים. מקרה כשזה יכול לגרום לך, פועל תקשורת שחור, העובד בסדנאות היזע הסיזיפיות, לאובדן עשתונות גורף, ולמצוקה הידועה בשם "נפל לי השער", למשל.
במקרה הזה, ינקטו היחצ"נים בשתי גישות עיקריות:
1. עשו לי לקחו לי - היחצ"ן מעמיד פנים שלבו נשבר גם הוא, פורץ בבכי יחד אתך, וטוען ששיקרו אותו ורימו אותו, וגם פרצו לו את הבית ואפו את החתול שלו במיקרו, והכל בגלל שמאחורי גבו הרחב בוצעה עוד עיסקה אפלה ולא מתואמת. נניח, אם מדובר בדוגמנית שהיא גם כוכבת טלנובלה פתאום, לא שזה קורה, אבל רק נניח, יגיד עשו לי לקחו לי שהסוכן שלה בלוק סגר לה שער עם המתחרים שלך כבר בסוף 99' לינואר 06' ולא סיפר לה.
2. הטאלנט אשם - כמה טוב ששחקנים, סתם מיליונרים או סופרים רגישים הם אנשים עם אגו כל כך פריך, שחוטפים תג'נאנה פתע, ומשבשים את סדרי עולם היחצ"נות - זה לפחות מה שהיחצ"ן מוכר לכם. עכשיו, יקומו השחקנים הרגישים וכו' ויגידו מה פתאום, זה לא אני, זו היא, היחצ"נית שכנעה אותי להגיד שאני רוצה רק שער. רוב הסיכויים שהם צודקים, אבל הסיכויים לווידוי כזה קלושים, כי הרי אנחנו לא זוכים, ברוב המקרים, לדבר עם היצור הנדון והנחשק בעצמו, הוא, אין לו ראש אלינו, אלא רק עם הפה הגדול שלו, היחצ"ן.
כי זה שם המשחק ביחצ"נות, למעשה. שקר כפי יכולתך. שקר לכל מי שאתה מדבר אתו, טייח את האמת בכל צבעי הקשת, קמבן קומבינות ומכור את אמא שלך וסבתא שלך לכל המרבה במחיר, שקר בעיניים פקוחות לרווחה, תישבע היום, שנה את הגרסה שלך מחר, ואף אחד לא יוכל עליך. היי, רוצה שער?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
