גם אני קוראת בלייזר (או כותבת, אם אני קארין ארד), ולרוב חיה בשלום עם החנונים הנשואים. לפעמים אפילו מתרגשת, נניח מהטקסטים שכתבו האבות על הבנות שלהם? ומצדי שליאור נעמן יצטלם בשירותים גם בלי שעיתון מסתיר לו (ראיון במוסף הארץ, הלינק לא עובד). מה יש לגברים עם האובססיה הזאת של שירותים? אה, הוא הסביר, שכחתי, בורחים מאתנו. הוא חצה את הגבול עם המדריך לפשע, אבל כבר טחנו לו את הצורה על זה, והוא ממש לא צריך אותי פה על הראש שלו.
שיעשה עם העיתון שלו מה שהוא רוצה, ואני מבינה שהגברים בולעים אותו, אני רק לא יכולה לסבול אמירות כמו
מה שקורה בסופו של דבר הוא כמו הקטע עם הפמיניסטיות. הן הלכו שלושה צעדים רחוק מדי. 'אנחנו צריכות חלק מהעולם העסקי, אבל גם לגדל ילדים וגם זה וגם זה'. פתאום יש יותר מדי דברים, ראבק. אני אוהב נשים שאומרות: 'פאק איט, אם אני אוהבת להיות בבית, אני אהיה בבית'.
למה לא? מה קרה? למה אסור לרצות גם וגם וגם? הרי לא כיף להיות כל היום רק בבית ורק לגדל ילדים, אז למה שלא ירצו להיות חלק מהעולם העסקי? למה שלא תהיה שותפות מלאה? חצי חצי, רבע רבע, או מה? מה הסיפור ליאור? אתה יכול אגב, לגדל את הילדים בעצמך, זה גם בסדר. אני לא אומרת שכל אשה צריכה לעשות הכל, ואם היא אוהבת להיות בבית, שתהיה בבית, אין בעיה, אני בעד חופש הבחירה. א-בל אם היא לא רוצה להיות בבית, שלגמרי תהיה לה האופציה לצאת. ברור?
אתה לא קולט זיוף בבחורה שיושבת לידך בבר ומדברת על קוליות, שינקין, 'האוזן השלישית'? חלאס. את מתה לגור בווילה בבית יהושע עם ארבעה ילדים וכלב אז מה את מזיינת לי את המוח?"
לא כולן, לא כולן. נכון שיש את החברות של ספקטור, אבל זה לא אומר כלום. יש מי שהצירוף בית יהושע גורם לה לבחילה, ויש מי שמספיק לה ילד אחד, והיא שונאת כלבים, וגם יושבת ומדברת על שינקין. כלומר על מותו. מה, אי אפשר? מה זה השנאה הזאת? לא כולן אותו דבר מותק.
קיפניס: "בחיי היום יום הגברים משלמים את המחיר הכי גבוה. הנשים מתפננות על העובדה שמצאו בעל שמביא כסף והגשימו את יעודן בחיים. הגבר בנוי אחרת".
נכון, יש נשים שרוצות בעל שיביא כסף, ויש נשים שמתפרנסות בעצמן. או שהבעל שלהן לא מביא כסף, הוא שאין להן בעל. להגיד שזה הייעוד של נשים בחיים זו שנאת נשים לשמה. ואני מקווה שאשתך שלחה אותך לישון בסלון כשקראה את זה.
...אז הגבר הוא הקורבן המודרני?
"יש חוג לתסכולי נשים באוניברסיטה. קוראים לזה החוג למגדר והן עושות קריירה על תסכול. מי שבאמת סובל מהמבנה של החברה המודרנית זה הגבר".
דיייי, אתה לא חושב ככה נכון? זה בגלל האלכוהול? בגלל שהדיאטה לא החזיקה מעמד? על זה התסכול? נשים עושות קריירה מתסכול? ממה הן צריכות להיות מתוסכלות? אולי תסביר? מלגדל ילדים וגם בעל?
נשמע קצת משונה. בדקת פעם את הבדלי השכר בין גברים ונשים?
"הגברים שלכאורה מנהלים את העולם נדחקו מסדר היום שלנו. כולם גילו את הנשים ככוח קנייה. נשים והומואים היום מכתיבים אופנות וטרנדים".
מה הקשר? גם אם נשים והומואים הם כוח קנייה, עדיין נשים מרוויחות פחות (גם כי הן עובדות פחות, כי הן צריכות לגדל את הילדים שלכם), וזה בלתי נסבל. נשים צריכות לקבל משכורת שווה לגברים, אם שניהם עושים אותה עבודה, וכל מילה נוספת מיותרת.
יש דבר כזה, כתיבה גברית?
גלבוע: "יש כתיבה נשית. שני חלב, שני ביצים, תביא לחם".
צחוקיה, אה? אני מאוד מקווה.
קיפניס: "כתיבה נשית איכותית מתבטאת באס-אם-אס".
זה נכון, גם ס.מ.סים אנחנו כותבות יותר טוב מכם.
הקטעים המוצהבים הם ציטוטים מהראיון בהארץ, כולל שאלות המראיין, אלון הדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
