הטאפטים על השער של "7 לילות" מכוערים במיוחד. וגם ההפנייה לרענן שקד, בצבע אוקר. לפחות המדור שלו הועבר, לבקשתי, לעמוד שמאל. יתוגברו פינות הליטוף.
נפלתי (2 פלוסים): "...אנשים תמיד זקוקים למוזיקה - והם קוטפים אותה מהעצים האינטרנטיים שעל ענפיהם הם מתגוררים, ללא סנטימנטים..." (שקד)
המגיהה: "ג'ק מתתתן ונולד לו בן" ("אוכפים לוהטים", עמ' 8)
מזמן לא נרשמה התאמה גדולה יותר כמו בין הכותרת "נהייתי בטטה", לצילום של איגי וקסמן.
"... הייתה החתונה של גיא ורותי, אחות של חמי" - לטובת מי שאינם בקבוצת הווילווט, הכוונה גיא פינס ורותי רודנר.
נפלתי (מינוס אחד): "החתול שלי הוא הגבר היחיד שאני סמארק שלו" (א. וקסמן).
משה כחלון על השער של "7 ימים" מזכיר רק לי את ג'ורג' קלוני?
למה התכוון יאיר לפיד במדור שלו, "למי אסור להאמין":
"לבחורות באינטרנט. לא באמת קוראים לה מישל, זו לא באמת הפעם הראשונה שלה, והיא לא באמת נזירה".
וגם:
"לעיתונאים שעושים רשימות".
ואגב, הראיון עם רפי גינת בתוכנית שלו? מה זה? אפילו חיים זיסוביץ' ב"תיק תקשורת" מסכים אתי.
תפילת היום: רק שלא אגיע לידיו של פרופ' היס (אבל לידיי מי שהיה סגנו, ד"ר חן קוגל, זה בסדר. פטיש לרופאים? אני?)
חשיפה: לינוי בר-גפן כותבת ל"7". לינוי בר-גפן כותבת ל"7"!
וכשהיא כותבת שמוזיקולוג מאוניברסיטת אינדיאנה טוען שהמחזה והסרט "אמדאוס" היו למוצרט כמו "מרי לו" לצביקה פיק, היא באמת מתכוונת לזה? הוא מכיר את צביקה?
זהירות עם הניקודים שמה (עמ' 40) ראו מה קרה למילה "את".
* מה קרה לכותרת המשנה ב"בית ספר לשוטרים מתחילים"? היא נגמרת באופן חשוד.
ו* המרקור של הלידים בכתבה? בהשראתי.
* הכיתובים ב"סקס וסמים"? גיא-גיא בימי "תרבות מעריב", או בלייזר היום.
* נירה רוסו מתקנאת, וכותבת בלוג-עיוועים מניו יורק.
* ולמי מתכוונת ספקטור ב..."ובעלת בלוג מה-זה שנונה"?
רון לוינטל
גם "זמן תל-אביב" וגם "עיתון תל אביב" חשבו שהוא מתאים לשער, אחרי שער אמצע השבוע ב"24". שם הוא שיתף פעולה, אבל כאן נזקקו שני המקומונים לאיור, האחד מכוער מהשני. ב"תל אביב" הכתבה יותר לטפנית. אבל למה המסגרת עם השאלות אליו, ב"זמן", מנוסחת בכזה סרבול, כשהשאלות חוזרות על עצמן?
האיור ב"זמן", של אלית אבני, הופך אותו לאפרו-ישראלי. אבל גם נתן זהבי נראה ככה במדור שלו, כך שאולי זה קונספט.
לא נורא שהורידו ל"שני גברים שמנים" (שג"ש) עמוד ב"עיתון תל-אביב". בטח לא אם הם חושבים שטל פרידמן הוא החוליה החלשה ב"ארץ נהדרת". לא אחרי עמנואל הלפרין משבוע שעבר, או טומי לפיד מהשבוע. ואם כבר "ארץ", תורידו את הרומנים. לא. לא. לא.
נורא עצוב שאבי אפרתי לא אהב את קנטינה.
בנות 24, הבנות של
ב"עיתון תל אביב" התכשיטנית קטיה גאידמק, שהולכת לעצב לאבא שלה כפתורים עם ראשי התבות של שמו וב"סופשבוע", כתבת מרשמלו עם השחקנית שני פרץ, בתו של הרוה"מ טו בי, ובה גם שאלה מנוסחת היטב: "את מפחדת עליו"?.
סופשבוע ניצל בזכות ציטוט של יעקב אחימאיר, חתן פרס סוקולוב:
טלי ליפקין-שחק: איזה מורשת אתה מנחיל לאנשי התקשורת?
"להיות במגע קרוב מאוד עם פוליטיקאים...להגיע למצב שבו יוכלו לכנות פוליטיקאים בשמותיהם הפרטיים, רצוי גם בכינויי החיבה שלהם... תמיד-תמיד לשוחח בסלולרי ולסיים ב'אני כרגע נורא עסוק... לכתוב את הדברים המאוד מקובלים, אל תשחה נגד הזרם, תתחשב במה שאומרת וחושבת הסביבה... תתכופף ותיכנע ללחצים המופעלים עליך... זכור כי אתה יותר חשוב מהמרואיין, שאלותיך חייבות להיות ארוכות יותר ובוטות יותר מן התשובה... ואם הוא עונה תשובה משכנעת... אתה פוטר אותו ב'בוא נעזוב את זה'".
למה החליטו בסופשבוע שמגפי בוקרים לנשים (עמ' 62) זה הדבר החם עכשיו, כשגם המרואיינות אומרות שזה טרנד בן 20 שנה?
בשישי בערב ראיין רוני קובן בערוץ 10 את מנחם גולן, והבטיח בקטעי הקריינות שלו דרמות שלא התממשו, ואילו בראיון עם קושניר ב"פרומו" הוא שואל: "מוזר לך לשיר ולרקוד על הבמה בימים כאלה, כשכולם חיים על בלימה, מחכים לעוד עדכון מהדסה על מצבו של רוה"מ?"
לא כדאי היה לעדכן את השאלה, או לנסח אותה כמו בנאדם?
ואותה שאלה לטל"ש בראיון עם אחימאיר, אחרי שהתלוננה ב"פרומו" על "עלגותם של שדרני, כתבי ואזרחי ישראל", היא שואלת "מה יש לך מאבא שלך?" שאלה שעוברת בערך בראיון טלוויזיוני או ברדיו, אבל לא בכתב.
לא יכולה להתמודד עם ארי שמאי ויגאל עמיר על השער של הארץ. יותר מדי אפילו בשבילי.
ומה עם ההפניה המוזרה "לעשות לכולם נעים באוזן מגיל צעיר. דיוקנו... וכו". כותרת, או משהו כזה?
וכשבטי רוקוואי אומרת
"אשתה קפה בכפר שמריהו ואחר כך אקנה ספר טוב בצומת ספרים... אני לא קונה עיתונים, כי זה מכניס אנרגיות שליליות לבית", למה היא מתכוונת? ומה זה ספר טוב בשבילה?
כתבת עמיר:
המגיהה: אראל סג"ל. לא סגל.
ולאלון הדר, ששואל את שמאי, "יש סימנים של טירוף בהתנהגותו?" האיש הוא עו"ד, לא פסיכיאטר.
נפלתי (4 מינוסים): שמאי על עמיר: "הבן אדם עשה את עבירת האלימות הכי חמורה שיש, אבל הוא אינו איש אלים. בהפגנות הסטודנטים הוא לא התעמת עם השוטרים".
כותרת משנה של "שורפים הולכים", על אחד מארגון הפשע של משפחת חרירי:
"... רוצה להשכיל את קוראי הארץ בהלכות סחיטה באיומים, הצתות, רימוני רסס ויריות ברגל. קרא, אולי תרוויח משהו". מה זה פה, בלייזר?
נפלתי (4 מינוסים): "לשנורקל שלי אישיות משלו" (דודי בוסי, "העיר")
הבת של ביבי מתחתנת
"שכניה של הרן הופתעו לשמוע אתמול על החתונה. 'היא כל כך שקטה, שלא שמנו לב שהיא נמצאת" אמר אתמול... שמתגורר בסמוך אליה. 'אני אפילו לא ממש יודע מי היא'". (ידיעות, עמ' 12)
???? אולי להוריד את הפיסקה?
נפלתי סופית
בר רפאלי וליאו?!? ידיעת ענק באחורי של מעריב, ופצפונת, נדחקה ברגע האחרון, ב-12 של ידיעות.
ניצחון למעריב, למרות שחסרה המילה "התמונה" בסוף המשפט הראשון.
זהו. איך היה בסכנין?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
