תוכנית הבנות של Hot יוצאת לדרך, ומחפשת רווק בן 30 בשל לקשר. למה זה נשמע כמו "כל הבנות בעולם"? לא היה מספיק? בינתיים מצטלמות הבנות למודעת כפולה ב"סגנון" (18-19), ונערת העמלצים ספקטור נראית שם הכי רע שאפשר. מי הלביש אותה בחצאית מאה-שערים הזאת, ובפאפי שירט? לא שהבגדים של השאר נראים טוב, אבל העמלצית לבושה הכי רע.
אם לא הייתי נתקלת ב"תזה", עיתון הסטודנטים באיזה בית קפה בצפון הרחוק, ומדפדפת אותו בתדהמה, לא הייתי מתעמקת בידיעה באייס על העורכת חדשה שמינתה חברת נ.כ.ס, ועל המיזוג עם התכנים מטיים אאוט, ועל כוונת המנכ"ל להפוך אותו ל"שובר מוסכמות". אפשר לחשוב שאנחנו בפריז 68', ושהסטודנטים פה, או נ.כ.ס, באמת רוצים לשבור מוסכמות. טיים ואייס שייכים ליובל סיגלר, ועכשיו אפשר לעבור לוואלה! ולפשפש בפחי הזבל של תזה: פה אומרת העורכת המתפטרת, תיאודורה קרצ'ובסקי, שמנכ"ל נ.כ.ס רוצה לשלוט על תכני העיתון, והוא, כמתבקש, מכחיש. ביאנסור. מי היה מאמין שכל כך הרבה יצרים יש בעיתון סטודנטים קלוש. בזמני, וכו'.
מיקי ויעקב יעבירו את ערב הבחירות באולפן שקוף בכיכר רבין. מפחיד ומטריד, אבל הכי קרוב לבית למיקי, שתוכל ללכת ברגל, או על האופניים שלה, אם לא יירד גשם. בהפסקות הם יוכלו לקפוץ לבראסרי או לאספרסו בר.
מחכה במתח להחלטת שופטת בית משפט השלום בעניין הקלטות של "עובדה". ככל הנראה ההחלטה האכזרית תהיה נגד התוכנית. אוקיי, נשקול צעדינו, כמאמר ד. גלעזר.
החמצתי את זה אתמול, אבל מוסף התרבות של "מקור ראשון" עומד להיגרס בשבוע הבא. אמנון לורד, העורך, סירב להגיב, וחבל. כנראה תככים במערכת המסועפת שם, שיווק דפוק, וכל זה, מה כבר יכול להיות. הדיבור על המוסף הזה, אם יצא לכם לשמוע, היה חיובי פלוס, גם בבראנז'ה הכי שמאלנית ואליטיסטית. אפילו קוראי nrg (לא שזה קשור) מתמרמרים.
למרות הכל, לא נעים לי לקרוא את העליהום על נטשה מוזגוביה. היא לפחות יודעת על מה היא מדברת או כותבת, ואין הרבה כמוה בשטח.
מומלץ לבילי מוסקונה-לרמן (אם התגרשת, לא הגיע הזמן כבר לוותר על איזה שם אחד מהשניים?) לערוך את הטקסט המציג אותה ב-nrg: "חוקרת אינטנסיבית של הפערים התרבותיים בין גברים לנשים. פערים חברתיים פוליטיים, נילמדים ונירכשים, המוזרקים מגיל אפס לוורידים ומנסה להצביע עליהם בקול רם ב"מעריב" ו"במבט נשי" בערוץ 2 "
אט"ש (שהיום הוא קט"ש)
אורי קליין בהארץ כותב על טקס הכרזת המועמדויות לאוסקר, ועל עוד תוכנית הוליוודית בערוץ ההיסטוריה. מוזר, השניים האחרים דפקו את כפולת האוסקר המתבקשת (במעריב "הוליווד גאה להציג", עם צילומים של חלק גדול מהמועמדים, בידיעות, "אוסקר עכשיו", עם התמקדות גורפת ב"גם עדן עכשיו" המועמד, וצילום ענק של הבמאי ושל הפסלון. חלטוריישן, אה?, וגם בהארץ, גואל פינטו מפרשן), והתפנו לענייני טלוויזיה ארציים יותר.
יט"ב בידיעות על הלייט נייט של חבר שלו מהילדות (חוק ההתיישנות, אהה), איתי מאוטנר, שעושה את "בא בלילה" (לא יצא לי) ועל הפרומואים בחדשות 10. זאת לא פעם ראשונה, אבל פריים של המיקי מופיע בתוך הטקטס על "בא בלילה". נו, תתאמצו שם בדסק, מפיקות יקרות, לא מסובך.
אסף שניידר במעריב על "יום שלישי העייף", כך בכותרת המשנה. הראוי היה לציין שם את שלוש התוכניות שהוא מדבר עליהן: "כלבוטק" (טוב, יט"ב לא יכול), "קצרים" ו"משעל חם". אם לא נכנסים לעובי הקורה, צריך לקרוא את כל הטקסט כדי להבין על מה הוא מדבר.
מי לוקח: כעונש על הרשלנות הכללית, אין הכרעה.
השינה הגדולה - שרון נערך לתרדמה ממושכת, וינותח לצורך זה, כדי שכל ההזלפות העתידיות יתנהלו כשורה. מי היה מאמין, וכו'.
עמק האלכוהול - אך אתמול התברר לרבנים שוויסקי (אורח קבע בכוסי) לא כשר מסיבות מקושקשות כאלו ואחרות, והנה היום חד משמעית, אלכוהול גורם לסרטן. בצילום הארכיון שמצורף לידיעה בידיעות כתוב "למצולמים אין קשר לידיעה", ורואים בו כמה צעירים מחזיקים כוסות בירה ומאושרים בחלקם. מזתומרת אין להם קשר לידיעה? הם לא שותים אלכוהול? הידיעה לא מדברת על הסכנה בכך? עורך עמ' 14, שיקול דעת בבקשה.
מזל שאני לא מהנדסת/פיזיקאית/כימאית, אחרת עוד היה הקיד עלול להיות אוטיסט (והוא, כמו שאפשר לשער, גאון בעל כישורים חברתיים מושלמים). אחרי הידיעה הזו התרחקתי עוד יותר מכפולת הזוועות בידיעות, 12-13, על כל מני דברים נוראים שמבוגרים עושים לילדים שלהם, כולל החלטות מוזרות של בית המשפט.
סמי עופר - עמוד שלם מוקדש במעריב (11) לסיקור חזרתו בו מהתרומה של איל ההון, ובערך חצי בידיעות (21). ובהארץ - ידיעונת. בידיעות הידיעה צמודה למודעת העמוד שרכש עופר כדי לשאת את דברו בלי שיפריעו לו. במעריב המודעה מופיעה בעמ' 11 של "המגזין", ובהארץ, בעמוד האחורי של "גלריה".
המודעה כוללת ציטוט משיר השירים, "שער בת רבים", שהוא אחד מעשרות הכינויים לירושלים. והמשפט הוא: "...כוחנו לא עמד לנו להיות מושמצים בשער בת רבים", כשאנחנו מדברים, זוכרים, על תל אביב ומוזיאונה? אבל יש לזה ערך ספרותי, ברור.
מעניין מי חיבר להם את המודעה. לא אני.
הכי הרבה תגובות מעמודי המאמרים של הארץ נרשמו לטקסט של יוסי שריד, שדן בשאלה אם רק ליהודים הייתה שואה (114 תגובות). אחריו צועדת אבירמה גולן (39 תגובות) בטקטס על שני הצדדים באישיות של עמרי שרון, עם הכותרת המוזרה "אוהב טבע ואוהב את אבא". קצת בדיליי, המאמר, לא? וקצת כבר גמרנו לדון בזה?
גיא אסיף שינה רשמית את שמו לגיאגיא? ככה לפחות מכנה אותו יניב זך במעריב, בתיאור הפרויקט הדוקומנטרי שלו ושל ש. איינהורן, "כך עושים מלך", אחת משלוש ההצעות שהגיעו לגמר בערוץ הבידור, המתכנן פרויקט דגל ל-2006.
"סגנון" (עמ' 34) שלח את הכתבות שלו לפרויקט טיפוח, אבל בצילומי הלפני ואחרי אין הבדלים. זה טוב או רע? רע.
על שער "24 שעות" מרינה סולודקין, מקום שישי בקדימה, וסגנית שרת הקליטה. גם צחי כהן, המראיין, וגם העורכים, דאגו להוציא אותה הכי רע שאפשר. גם בכותרת בשער, "אפור עולה", גם בכותרת הכתבה, "צארינה סולודקין", וגם בשאלות הקנטרניות על הדיאטה שלה וגם בלגלוג סמוי על אוסף פוחלצי הפרפרים והזבובים שלה. לא יפה. לשלי יחימוביץ' לא הייתם עושים את זה.
יגאל סרנה כותב ב"דעות" הגיג אמצע החיים כזה. המלצה שלי: טקסטים כאלו, מקומם בבלוג שלך ב"רשימות". אתה לא חייב לשמוע לי, אתה יודע, אבל.
עוגת תשדירי המפלגות
ליאורה לנדאו - קדימה
רון אסולין - ליכוד
ישי הדס - עבודה
יוסי אשדות - ש"ס
jcs ID - האיחוד הלאומי
רק שנדע תכף בפני מי להתלונן, ומי ייצא הכי טוב.
הצפע: רוצים לספר משהו שאני (וכל השאר) לא יודעים? ללכלך על קולגות? להשמיץ את הבוס/ית? סתם להתלונן עלי? שלחו את החומר הנפיץ (באנונימיות, אני בעד הדדיות בקשר) ל-[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
