בגלל ענבל
יושבת מיקי חיימוביץ' במרכז השולחן באולפן חדשות 10, ומימינה ח"כ ענבל גבריאלי האטרקטיבית לדעת גברים לא מעטים (על פי עדותה בעבר, היא הוטרדה מינית בכנסת שלוש פעמים ביום), חולציה צמודה אך מהוגנת לגופה, וז'קט מחמיא. השתיים משוחחות בניחותא על השימוש בחסיון ההוא של ע"ג כדי למנוע את החיפוש בבית הוריה (סליחה, הבית שלה). רק אחרי שתמה לכאורה השיחה הרפטטיבית, וע"ג הכריזה שהיא עם פוליטיקה גמרה, נפתח הפריים, ומשמאל, במרחק עצום, מהעבר השני של השולחן הענק (ושמא זו אחיזת עיניים והוא זעיר) מתגלים שלושת המוסקטרים: רביב דרוקר, עמנואל רוזן ודן מרגלית.
ושלושתם, מי פחות ומי יותר, בעד ע"ג, מסבירים שסתם התנפלו עליה, ושהיא הייתה פרלמנטרית ראויה, ושחבל, ושהעיתונות סתם נטפלה אליה, ובתוך כך עיניהם מלטפות אותה (מרחוק, אבל בחום עז) ונענות למבטה עגום, וכל כך ברור שאם הייתה זאת ח"כית מבוגרת בעשור-עשור וחצי, ששערה לא גולש כעדר העזים, מבטא זר מסוים מתגלגל על לשונה, וגופה אינו מעורר מחשבות קשות בלב איש, לא הייתה כזו חגיגה של חיבה באולפן.
וגם ב"מוסף שבת" של מעריב סוקרים את פועלה, כאילו לא ראיין אותה בן כספית השבוע, אחרי ששפך העולם את דמה. רואים, אין צורך להתרגש, נד נד, נד נד, רד עלה עלה ורד.
שתיקת הצנונית
יונית לוי, זאת יודעת כל מפיקה מתחילה או עורך ותיק, לא מתראיינת. נקודה. ולכן, ב"7 לילות" עשו סוף סוף את מה שכל עורך רוצה לעשות, כתבה עליה, נטולת ראיון. הכתבה קרחונית כמו יונית, וכמו האיור של רועי אופנהיים, ובעיקר מצטיירת ממנה דמות כל כך מסויגת ומפוחדת, כל כך מאופקת ונטולת הומור, כל כך פחדנית, שממש עובר החשק לראיין אותה.
מה שלא ברור זה ממה יש לה לפחד? איזה דברים נוראים ואיומים אפשר יהיה לדלות ממנה? ממה היא חוששת, שלא תוכל לשלוט על פיה ולומר רק מה שהיא רוצה? ואולי יש לה מלא שלדים בארונות? ואולי יש לה מה להסתיר? ואיך היא חיה עם זה שגדי מכנה אותה "צנונית"?
וזה לא נראה פריקי שהיא ויעקב היו משתרעים במיטה מול ה-CNN ומתחרים בזהה את הפוליטיקאי? ולמה אין תזכורת לחבר הנוכחי שלה, שכבר תועד במדורי רכילות שונים?
והצילום שלה בשער ממש לא אקטואלי, ידידי, השיער שלה ארוך הרבה יותר כרגע.
* "כך תהיה שפיץ בחברה", פרויקט דחקאי של "לילות" לא עובר, לא מצחיק ובעיקר נראה מיושן.
* מה זה החום-ספיה הזה לראיון עם ריס וויתרפסון (ע' 10). אפקט זהה, שנראה כנזם זהב באף חזיר, ואין ספק שלא יעבור את מבחן הקורא הממוצע, מופיע בפרויקט "20 הנחשקים" הלא קריא של פנאי פלוס.
* רענן שקד יורד גם על "בנות" עם ספקטור, וגם על פנאי פלוס מבית ידיעות. בקרוב בירור במזכירות?
בתחילת השבוע, אגב, יצאה דנה ס. להגנתו בעוז בקרב חתולות הרעם שניהלה מול דנה ברגר ב"בנות", כשזו האחרונה טענה שמבקרים ככלל הם סתומים ורשעים. יפה שאין חסיון.
בזמן ש"7 ימים" הולך על כתבת שער שמפארת את עלילות הריטלין בישראל, בעמודי החדשות של מעריב כבר מתוארות כל הסכנות שבו. טיימינג זה הכל בחיים, וכתבת הריטלין הייתה חמה לפני כמה חודשים, וכבר היו כמה עיתונים שטיפלו בנושא. בהחלט עצוב.
* "אימון על רטוב", הפניית השער למאמן האנס? לא קצת הגזמתם שם, עם הצלילה מתחת לחגורה?
* ואם להמשיך להיטפל, כמיטב המסורת, לתוכן של "7", תכירו כוכבת חדשה בו, דמות פיקטיבית בשם פלאפי, שנולדה בשבוע שעבר. מה זה ומי זה? למה זה טוב? לא ברור.
* ולנערת העמלצים (ספקטור, למתקשים) שבקרוב תגיע רחוק: הקטע על הסמסמן היה מצוין. שוק המעצבים - מעייף. וסחתיין על החשיפה של א' ב"רייטינג" (ע' 54) - צילום פרונטלי, אבל מה עם שיניו הצחורות שמדווחות בקביעות? למה לא רואים אותן? נקווה שהן לא דומות למלתעות של איש מרידול (ע' למטה)
"סופשבוע" מציע מעדן עם בראבא ודרור קרן, אבל כל 1,000 המילים הראשונות, המתארות את תלאובותיו של הכתב היגע במרדף אחר האיש הבעייתי - מיותרות. לא כל שיחה עם מזכירת המערכת מעניינת את הקוראים. לא כל שכן עשרים שיחות ושמונים ביטולים.
בשבוע שעבר דיווח נתן זהבי בזמן תל אביב על שרפי גינת חנה בחניית נכים. השבוע, כותב זהבי, דיווחה לו דוברת המחוז שגינת יצר קשר עם המשטרה וביקש שיכתבו לו דו"ח. עיתונות חוקרת או לא? בקטנה, אבל בכל זאת.
איך רוברטו הצליח למכור את לינור אברג'יל לשער של רייטינג וגם לכתבה בעיתון תל-אביב? מישהו בטוח השתולל. הייתי מתה לשמוע את הנימוקים שלו לאיך זה התפלק לו. הוא בטוח צוחק על כולם, ושום חרם לא יעצור אותו. העיקר שהצטלם עם אגם ר. בבגד ים ל"שליחות קטלנית" ב"7 ימים".
בטיים אאוט מגלה חנוך מרמרי תסביך שלו: הוא לא יכול לומר את שמו בהזמנות ברשתות הקפה. סתם פינוק, אבל בפעם הבאה תוכל לומר ולווט. להקת סיאם הודיעה שתחדש כמה משירי, אז אני יכולה לגלות רוחב לב.
* לא נראה לכם שהכותרת בכתבה הצנועה של נילי לנדסמן, על יסורי החוזרת בתשובה גדולה מדי?
* לאיתי להט, אם אתה כותב על קוסמטיקה רעילה, לא כדאי לתת כתובות אתרים באינטרנט? נניח greenpeace.org/israel או skin deep?
* לידיעת רועי ירושלמי, שכתב על תחתוני קוזה בלה (ע' 63): הדבר הכי חשוב בתחתונים זה מאיזה חומר הם עשויים. לא פירטת - לא אמרת כלום.
עדכון, 8.11.6: הוא כן הזכיר שהם עשוים ממיקרופייבר. מוטב מאוחר.
"מוסף שבת" של מעריב מברך את שירה אביעד ואדם ברוך להולדת הבן (ע' 2). או-הו-הו, הרבה טלטלות ושינויים ופרידות ושיבות עברו על הזוגיות הזאת, ולא תמיד הייתה השירה יקירתו, אבל הנה, בא לציון גואל.
ובלי קשר, אל תחמיצו את מאיר שלו ב"המוסף לשבת" של ידיעות (9) מנמק לתפארת למה הוא הולך על ביבי.
העיר מציין שנה למותו המצער נורא של דודו גבע, עם ראיון בלהות שערכו שני מעריצים אוהבים. לא בטוח שזאת הייתה הדרך הנכונה להנציח את האיש היקר והיותר מדי מוכשר. כלומר בטוח שלא זאת הדרך.
מה מוזרה היא הפרסומת לתכשירי החניכיים של מרידול, כשמה שרואים זה ברנש עם מעין גשר שיניים תותבות הבוהקות בלובן לא הגיוני, מדבר בשבח החניכיים שלו, אותם לא רואים כלל. לא יעלה בדעתי להתקרב למוצרים שלהם בעתיד הקרוב.
"ארץ נהדרת" הולאמה לטובת אולימפיאדת החורף, שטקס הפתיחה שלה נמשך 12 שעות תמימות, עם ברברת אינסופית ומתישה של יורם ארבל. המתמידים זכו למערכון צולע על שלמה שרף שנמשך מעשר ודקה עד עשר וארבע דקות. מה זה היה, הטיזינג הזה?
המפוטרים
הקוצפים והקופצים על הפוסט האבוד - להירגע. רציתי לחשוב עוד קצת על פרסום שמות המפוטרים, ואחרי שהחלטתי בחיוב, לנמק את הסיבות לכך.
1. פרסום השמות לא נעשה מתוך שמחה לאיד, ומוזר שמישהו חשב על כך, אלא להפך, כדי להציג אותם כפנויים להצעות חדשות. הרי חלק לא קטן מהפיטורים בעיתונות הוא אקט גחמתי של מעסיקים קפריזיים.
2. בעניין הזכות להגיב - המפוטרים לא יגיבו גם כשיתקשרו אליהם מוואלה! ברנז'ה, אם יתקשרו. למה להם לסכן את הפיצויים העתידיים שלהם, או ללכלך? הרי הביצה קטנה, ולא כדאי לקלקל יחסים. אם וכאשר, זכות התגובה פה לכל אחד (בכפוף לחוקי לשון הרע, הוצאת דיבה וכל השאר).
ועכשיו, אחרי ההסבר:
* צבי הראל, הכתב הוותיק לענייני משפט של הארץ פוטר על ידי דיוויד לנדאו בנימוק שאינו יצרני מספיק. הגורמים המקורבים, שהעבירו את הידיעה, לא מסכימים עם הקביעה.
* הדס גייפמן, כתבת הישראליות בוול סטריט של גלובס, פוטרה אף היא השבוע, אחרי דיונים עם מעסיקה.
איפה הם היום?
(אחרי שפרשו או הופרשו)
אלון הגר, אבישי מתיה (אנשים), ישראל בן-ברוך (nrg), דנה קסלר (עכבר)?
הזזים
* לירון שמם עברה מרייטינג להעיר, כך נראה, אבל השבוע יש כתבות שלה בשני העיתונים. מה עם שלושה חודשי צינון וכל זה? אה, אין יותר. למי יש זמן. או כסף.
* ומי זה הבועז כהן שחתום על "ציפורה"? בועז כהן-בועז כהן? המוזיקאי שכותב ב"פרומו" וב-notes? לא יכול להיות. מתברר שזה כתב הרכילות המותגי של "כלבו". כמה נורא שיש לך כפיל-שם בעיתונות.
הצפע: רוצים לספר משהו שאנחנו לא יודעים? ללכלך? להשמיץ? לכתוב קטע? להתלונן עלי? שלחו את החומר הנפיץ (באנונימיות או שלא, כרצונכם) ל-[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
