אוי, נעמי בלומנטל. העיקר שחבריה קיבלו אותה בחיבוקים. לא יפה מה שעשתה, אבל אני עם נחום ברנע. אמנם הכותרת שלו ושלה בידיעות היא "אזובית הקיר", אבל בדבריו הוא אומר שמאזוב קיר מצפים לדבר ואילו היא שותקת. לא מדויק. מהאמירה הרטורית "מה יעשו אזובי הקיר" (ברנע כותב "יגידו") לא עולה שהאזובים מתכוונים בכלל לדבר.
אבל זה בשוליים, עיקר דבריו הם, שהשחיתות שלה היא זוטרה, כי את כספי השוחד הביאה מהבית, ויש בזה משהו נואש ונוגה (זה אני אומרת, לא ברנע) אבל אין לה יד ורגל בשחיתויות עצומות יותר כמו קרקעות ומכרזים ופועלים זרים והימורים ושאר תופינים. צודק.
מעריב מביא את סקר BDI על המשפחות השולטות בישראל בעמ' 2-3, וזה, למרות שמשה פרל מסביר שמדד הריכוזיות הזה יומרני מאוד, ורחוק מלהיות מקצועי. אז למה לפתוח בו את העיתון? ואם כבר, למה לא לדרג את המשפחות, כמו בידיעות? ידיעות מביא את אותו סיפור ב-2-3 של "כלכלה", וגם שם מסבירים, הפעם סבר פלוצקר, שלא צריך לעשות מזה עניין. אז אל תעשו.
בעז גאון במעריב, ואיתן עמית בידיעות, מתארים על פני כפולה את סופת השלג הניו יורקית. מעניין איך הצליח גאון לכתוב פחות מ-5,000 מילה רוויות תיאורים. שני העיתונים השתמשו באותו צילום אי.פי, של המדשדשים בשלג עם שקיות איי לאב ניו יורק. התאומים ההם אמנם כבר אינם, אבל יש תחליפים זולים.
מעריב וידיעות מתגאים בכך שהסיפור של קיצור השירות בצה"ל התפרסם לראשונה אצלם, פלוס גזירי עיתון שמוכיחים את טענתם. קשה להימנע מהתחושה במקרה הזה, כמו במקרה ניו יורק, שהריגול הנגדי פעול שעות נוספות בין שני הצדדים הלוחמים. אלא שבמעריב טוענים שהסיפור התפרסם לראשונה בחודש שעבר, ואילו ידיעות מביא גזיר ממאי 2005. יש מנצח? גם על פרשת בלומנטל מתחרים השניים מי היה קודם, אבל כנראה ששניהם ביחד דיווחו לראשונה בדצמבר 2002. ידיעות שוב מביא גזיר ומעריב לא, כך שאולי בכל זאת היה הפרש של כמה ימים בין השניים.
עוד מאמן כדורגל אשקלוני התגלה כחשוד בפדופיליה. בידיעות מקציבים לו ידיעה מצומקת מתחת להכחשה של הפדופיל מאתמול, אבל במעריב מתחכמים באנינות: "...מואשם כי ביצע מעשים מגונים ומעשי סדום בנערים... שהגיעו להתאמן תחת שרביטו" (ע' 17).
מתברר שכתבת השער של "24 שעות" תשודר מחר ב"עובדה". היא יועדה במקור ל"7 ימים", אבל בגלל הקדמת השידור הטלוויזיוני, הזדרזו בידיעות לדחוף אותה היום. הכל בגלל שהקצין התמים לא ממש הבין את ענייני הבלעדיות והקדימויות. המצחיק זה שדורון גלעזר, לשעבר עורך "7 ימים" והיום עורך "עובדה", מוצא עצמו מול המערכת הקודמת שלו. ניר בכר ורותי יובל, אנשיו הוותיקים, כבר לא שם, אחרת היה ממש מעניין.
למה אילן טוביהו מצא את עצמו כסגן יו"ר מועצת המנהלים בערוץ 9, וגאידמק מתכוון להשקיע ב-10? לא התבלבלו למישהו הערוצים פה?
מועצת העיתונות לא רצתה לחדש תעודות לכתבי המקומונים (50 שקל צריך לשלם להם כל שנה) בגלל יחס מודעות/תוכן לוקה, אבל העורכים הראשיים סידרו את העניינים, ועכשיו על כל עמוד תוכן במקומון יוכלו להיות 50 עמודי מודעות, ולכולם יהיו תעודות. כיפאק.
אט"ש
יש ימים חלשים בטלוויזיה, זה ידוע. בכל העולם מבינים את זה, ובשום מדינה, כנראה (תקנו אותי אם אני טועה) אין ביקורת טלוויזיה יומית. אבל ביזראל שלנו חייבים להיות יוצאי דופן, וכך נגררים המבקרים לא פעם לחפור מתחת לאדמה כדי למצוא על מה לכתוב.
יט"ב (ידיעות) התייסר עם "בא רגוע" של ספי ריבלין, וככה נראה הטקסט, ועם "מורעבים" של יס +.
א. שניידר (מעריב) גם הוא עם "מורעבים" הכנראה מאוד דוחה, ומשתמש כטריגר לקטע השני במשפט שלי מאתמול על סרטוני האינטרנט של אברי גלעד (אם לא קראת - מתנצלת מראש).
א. אשרי (הארץ) - צולף היטב בתחקיר הכושל של חדשות 10 על מכוני הסקר, ועל "מומחים ברשת" של ערוץ 2. בסוף הקטע, שמתייחס לגרפולוג, הוא כותב: "מתברר שהפוטנציאל המיני טמון בבלון של האות עי"ן בעוד שהפוטנציאל הייצרי טמון באורכה של הנו"ן הסופית. בנקודה הזאת נשברתי והלכתי לעבוד על הנו"ן שלי.
מי לוקח: אשרי, על התעוזה.
למה מתכוון טל מוסרי (מחרתיים בפנאי פלוס, היום ב"עלוקה") כשהוא אומר "שתיתי באנג לאסי... ראיתי את המוות מול העיניים... בכיתי... שמחר יכתבו בעיתון 'טל מוסרי נפטר משימוש בסמים'"? בדיחה?
שושנה דמארי, 1923-2006. הלוואי עלינו.
קציר דמים בחסות הזמן הנמוג נערך בשנתיים האחרונות בדור הנפילים, ואילו אריק שרון עוד מחזיק מעמד.
למה מצא לנכון הארץ לפרסם היום את "פרידה משרון" של יואל מרקוס, אותה הוא כתב בעקבות ההרעה במצבו בשבת בבוקר? אולי תשאירו משהו לעורכים?
טרגדיה מדיצינית בקשת: אור כחלון התמוטט בשנית תוך יומיים, והובהל לבית החולים כשהוא סובל מתשישות חמורה. רק שיתאושש עד 22 בפברואר.
יום אהבה היום. אהה. הלוואי עלינו (2).
בשל הקושי למצוא אילוסטרציה ויזואלית אנושית (לא כולל הראיון הממוסמס של יוני סמאש ב"המגזין", עם כוהנת הסקס השופעת, ד"ר סוזן בלוק, ששודרגה לערוץ אגו) לערך אהבה, הוזעקו בעלי חיים תמימים לעשות פוזות: צמד אורנג-אוטנים מריחים פרחים (מעריב, אחורי) * (אין לי לב קטן באייקונים) שני פילים תאילנדיים יוצרים לב ("המגזין", 15) * צמד ברבורים בולגרים עושים אותו דבר בידיעות ("24 שעות", 11). האם מדובר בעיבודי מחשב, או בהעמדה וירטואוזית של עידו תדמור?
מינויים שונים ודברים משונים
* אבי רצון יערוך כנראה את "ישראלי". כשעורכי ספורט מובהקים צריכים להרחיב את היריעה ההתבוננותית שלהם יכולות להתעורר בעיות מסוימות, אבל למה להיות פסימיים, ניתן צ'אנס.
* מה עם עורך ל-G? עוד לא נמצא? לפי התחזיות אמיר זיו צריך להגיע ל"סופשבוע" בסוף פברואר, שזה שבועיים מהיום, כן?
* במעריב עוברים לסלקום.
לחם, עבודה
בגלל קשיי אימות וחשד למניפולציות זדוניות מוקפא המיזם זמנית.
לפני פיזור
תשעה חודשי מאסר לעמרי. תזרמו.
הצפע
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
