ניר חפץ ל"7 ימים"? זאת אמנם לא השמועה הזדונית שהגיעה אלי בשבוע שעבר, אבל הדיבורים על חפץ היו עוד מהיום שנודע על פיטורי ניר בכר. ככתוב, לא יוחלט כלום עד שלא יסתיימו ההליכים המשפטיים של בכר נגד ידיעות, אבל בדבר אחד אני בטוחה: אם זה מה שיקרה, אף אחד מצוות הסגנים העושה כעת את המוסף לא יישאר שם.
איתי כ"ץ המ"מ, שגיא גרין, עינת פישביין ורענן שקד דוברים בכרית שוטפת. הם לא מדברים בשפה של חפץ, ואין סיכוי להרמוניה ביניהם. בנוסף, מדובר בכיתה מגובשת במיוחד, ולא נראה שתוכל לעכל הצנחה מבחוץ.
אם אכן חפץ יהיה העורך הבא של "7 ימים" תוכלו לשכוח מפלאפי בתוכן, או מרוח השטות החיננית (לפעמים, רק לפעמים) שאופפת את המוסף. כיף גדול לא יהיה שם.
ירמי עמיר מתכוון להוציא ספר על 20 שנותיו בידיעות, והולך בדרכי א. אשרי וירון פריד, שתיארו את החיים בחדשות, ובדרכו של שי גולדן המעונן לשעבר, שגם הוא כתב רומן מפתח עיתונאי. על פי "אייס" (http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=90943&catId=2) הוא מנהל מגעים עם כמה הוצאות. מה שאומר, יעברו זמן עד שנזכה לראות את המוצר.
על פי הנרמז, ולמרות שהוא מכחיש, נראה שהוא סוגר שם חשבונות עם כל מוזס 2, כולל נוני. האם זאת תהיה הסערה הבאה בביצה?
אם רואים את הסוף של חדשות הוט מה יהיה עם מרב מיכאלי?
משל הוורד
("המגזין", 4) יתורגם לעברית את הדבר הבא: "..נוהגים לומר שלשני יהודים יש שלושה בתי כנסת, כך גם האמנות הישראלית. היא אישית מאוד. אם תשים לב, אין בית ספר בישראל שדומה לבתי ספר בעולם, מאחר שכל אחד הוא תנועה אמנותית בפני עצמו. לאמנים הישראלים יש דבר אחד משותף: אהבה לאדמתם, שעונה על הצרכים שלהם להתבטא".
"קוצרה רשימת הכוכבים שבהם אולי נמצאים יצורים תבוניים"
("משהו עולמי", מעריב)
נקווה שגם כדור הארץ הוסר מהרשימה.
86 אחוזים מתרומות הזרע בבנק במזרח סין הושלכה לפח (שם) כנראה שמהסיבה הזאת.
סטודנטים בארגנטינה חושבים שערפאת הוא רוה"מ (ידיעות, 23).
תייר מדנמרק בא לפגוש את משה דיין, בטענה שקבע איתו מראש (ידיעות, אחורי).
צילום הפקיר הפלשתינאי (ידיעות 3, אי-פי) צריך לעורר דאגה, אם לא מדובר בצילום מבוים מאיזה סט של סרט.
העובדה שב"24" התגייסו ארבעה כתבים לכתבת שער על הנפקת פלייטק של טדי שגיא, המיליונר החדש, אומרת שהוא התראיין להארץ או למעריב של סוף השבוע הבא?
כתבה של ארבעה אנשים לא יכולה אף פעם להיראות טוב, וזאת כנראה הסיבה למשפטים סתומים כמו "נישואיה הראשונים של ליזיקה לא החזיקו מעמד. עם ילד קטן, רונן, היא המשיכה לככב במסיבות שלה, עד שנישאה כעבור כמה שנים בשנית".
מעריב עסקים פותח בזינוק דמי השכירות בכל הארץ. אין לי מושג מאיפה לקח הכתב את המחירים, אבל אני רוצה לראות דירת 2.5-3 חדרים בתל אביב ב-636 דולר. ומי שמכיר כאלו (לא בדרום הדרומי החם והמג'ויף) שיקום.
מאיפה הצילום של דודו טופז עם השלט "אני מובטל + שלושה ילדים"? ("24", 12) מישהו יודע? מהקשר אחר? אילוסטרציה? עיבוד מחשב? מה הוא חושב על זה? ומה, הצעד הבא יהיה ערוץ 10, ואחר כך 1? ואחר כך?
טוקבקים מעניינים יש לסיפור של איתי רפופורט עם ערוץ 1. למה שטכנאים יחליטו איזה חומר לראוי לשידור? ואז מה אם הוא התקרב לחב"ד? אם הסיפור הזה יהיה מנוף לפתיחת תבת הפנדורה של ערוץ 1, אז שווה, אבל כנראה יעבור עוד עשור שלם עד שאפשר יהיה, אם בכלל, להבין כל מה שקורה שם, ועד כמה צריך להעמיק בטיפולי השורש במקום הזה.
לא שמים
לא ייאמן שהסקר המחליא בוואלה! סלבס עדיין שם.
מיכל ינאי או יעל בר זהר? אפשר להבדיל ביניהן, לא? או שזאת בדיחה? ופשושית זאת הכלבה של ינאי ושתיהן מעבר לים (כשינאי לא מגיעה להצטלם).
אולמרט לוחץ ידיים לדונה קארן (ידיעות, 23) ואני עוד מחכה לראיון איתה.
לפני פיזור
בתיאוריה, לכל עורך מותר לעבד ולהשמיש חומרים שהוא מעביר מהפרינט לאינטרנט. במקרה הנוכחי, כשמדובר בשתי גירסאות של הארץ באותו אתר לביקורת הטלוויזיה היומית של אשרי, התוצאה מביכה עד מביכה. במהדורה המודפסת, הכבודה לכאורה, יכול האייטם על הזין להיות שני. אבל במהדורה המקוונת, שמיועדת לפשוטי העם ולסקס-מניאקים בפוטנציה (כי מי כבר מסתובב באינטרנט) מועלה האייטם על הזין למעלה? פלאס הפנייה בולטת? זאת לא רדיפה היסטרית מדי אחר רייטינג? קוראים? רעש? תשומת לב? וכן, זה ברמת הגימיק, לא "מת העולם, טרגדיה אנושה".
הכיתוב של המגישים מתכתב עם האייטם על זין, והופך את החלפת האייטמים, כשהתמונה נשארת במקומה, לאבסורדית עוד יותר, עם צד קומי לא מבוטל. ואם זה לא צהוב לימוני אז מה כן? ברור?
הצפע
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
