אוקיי, חייבים לגמור הכל מהר מהר, לפני שמתחילים שידורי "נולד לרקוד", שישביתו את המדינה מעכשיו ועד הלילה. זוכי פרס סוקולוב ניצלו את ההזדמנות להתבכיין על מצב העיתונות ומוגות לבם של העיתונאים, ולכן הם זוכים לככב בראש המהדורה היומית.
ארבעת הפיינליסטים (לא של פרס סוקולוב, אלא של "נולד") מככבים על שער רייטינג ומופיעים גם בלאשה (ובכפולת פרסומת צבע ב-12-13, מעריב, אבל לא בידיעות). העיקר שאור כחלון התאושש, השאר לא חשוב. על שער פנאי פלוס נערת העמלצים עם דורין אטיאס, אבל לא תזהו אותה, כי תלתליה נחמסו לטובת פקעת כהה. את עמלצית השחר (סקפטור, למתחילים) אפשר למצוא גם בעמוד האחורי של רייטינג, והיא אפילו מתייחסת להערה שלי על בגדי החמודות מחצר חסידות סאטמר שלבשה לרגל הקמפיין לתוכנית שלה בהוט.
זה מהפלוס של הפנאי.
"בוא נגיד שיש ב'וואלה סלבז' אנשים הרבה יותר שנונים ממני. ובכלל, אני נורא לא מלוטשת. יש לי יותר מדי מטאפורות אוגרים. יש שבועות שאני משוכנעת שהוראות ההכנה על הקופסה של המג'דרה של אסם יותר מעניינות ממה שהיה לי להגיד".
אז לאיזה קטגוריה משתייכת ד"סית בכתב ראי?
אט"ש (והיום: קט"ק)
מזמן לא הצקתי להם.
ארנה קזין (הארץ) כנראה מיהרה מאוד אתמול, כי היא גמרה עם הטלוויזיה ממש אחרי עודד בן-עמי, והתחילה איתה עם אייטם בתוכנית הבוקר, שאפילו לא הוזכר בכותרת המשנה בהארץ. היא מתמקדת בהתייחסות המעריצה לעבריינים.
יט"ב (ידיעות) ממש שונא אקטואליה, ולכן התקוטט עם קובי מידן, ונצמד למחשוף של יעל בר זוהרץ אצל גיא פינס.
א. שניידר (מעריב) שעשע אותי בהתייחסות לערוץ 1 ולראיונות עם שלושת המועמדים לרוה"מיות. במעריב לא נוטים למרכא את שמות התוכניות, וגם לא להדגיש אותם. לא יודעת למה, אבל זה רע. תעשו עם זה משהו.
ובמקום הראשון: שניידר.
בגלל שנגמר מבצע הכספים של מעריב, ידיעות הרשה לעצמו להוריד את סטריפ הפרסומת שלו לתחתית הכותרת, וגם להקטין אותו. מזל טוב.
סגנון מתחצף (לא מחמאה) בהפנייה בשער: "אוכלים מהצד" על רומנים מחוץ לנישואים.
* למחפשי סוף הכתבה המיוחצת על רונית רפאל בז'נבה (לא קראתי את הכתבה הזאת בזמן האחרון? קראתי) מע' 36, אל דאגה. היא תתפרסם בגיליון הבא. כך מבטיחה ההתנצלות על התקלה בע' 18 של מעריב.
* קרדיטי מערכת על צילום? לא טוב (ע' 4).
* מעניין מי היחצ"ן החדש של איתמר לוי מ"ספר זכרונות", שמצליח לשווק אותו פעם אחר פעם. בשבוע שעבר במדור של אורית הראל והשבוע בסגנון (7). אני בעד מפעלותיו, אבל קראתי עליו כל כך הרבה פעמים.
* כפולת התוכן השיווקי בע' 40 היא שיא שיווקי חדש. המילים תוכן שיווקי מופיעות בראש ע' ימין, למחפשים.
* כותרת לדילוט: "עמוק באדמה".
חשבו שוב על עיגולי ההדגש הצהובים (מעריב, בשער, בשער עסקים ובעמ' 18). הם לא משהו.
אני מאוד מסכימה עם אולמרט שדירה בשווי 2.7 מיליון דולר זה נכס בסדר גודל ממוצע, שנמצא בהישג ידן של משפחות שכירים רבות בישראל.
כשדן מרגלית (מעריב, 2) מציע לו להיכנס לכמה שעות לאחד מאתרי האינטרנט הגדולים (אני לא מספיק טובה?) ולהשיב לכל שאלה "עניינית ובלתי קנטרנית" של הציבור, זה מבוסס על ההיכרות שלו עם הציבור?
מח' הגהה - מקומון, לא מקומות (מעריב, 14, על העיתונאית המוצתת).
צוות הצילום ברח לגיא פלג (מעריב, 15) אחרי שאחד האלפרונים דחף את הצלם. פלג התחנן, אבל זה לא עזר לו. אל תשכחו שמאחורי הצוות עומד ועד חזק (ע' פרשת איתי רפופורט). כשנשאל על כך פלג על ידי "העלוקה" (ידיעות) סרב להגיב. פלג, להזכיר, כותב מדי פעם ל"7 ימים".
בכותרת המשנה לביקורת של שניצר ("המגזין", 10), לא ראוי לכתוב את שם הסרט המבוקר?("הטבח"). והפסקה על ספרות הסטאלגים על הרוצחים והקצינה שהתאמנו בעירום מלא, זאת אגדה? פנטזיה של המרואיינים? מה זה? העיקר שיש לנו "זיקפה מתמדת" בכיתוב התמונה.
למעריב מצורף ישראל שלי, המוסף המיוחד של בשבע, המופץ ב-300 אלף עותקים (כתוב על כותרתו). מטרתו היום: להשמיץ את אולמרט. 16 עמודים עמוסים בכתבות, איך אומר, בוסריות. יש גם מדור סאטירה ומדור ולווטי בתוך מדור התקשורת, המכונה "הערות".
דסק החדשות של ידיעות במצוקה קשה, על פי עורכיו ומשכתביו. לפחות 20 שנה לא נראה בעיתונות משהו כמו "'הקריירה' של שוורץ" בהתייחס למעשי האונס של האנס הוותיק. לא. זאת לא קריירה, וגם לא בתור בדיחה, ומירכאות פה, וב-99 אחוז מהמקרים כדי לתאר משהו כדחקאי, זה מיותר.
שער "24 שעות" והכתבה הפותחת היא על נאוה בושמי, בתה של הכלנית. בושמי מסרבת להתראיין, אז מדברים עם החברים שלה. מה למדתי מהכתבה? כלום. אומרים שהיא תדבר אחרי השבעה. מחכה לראות למי.
איפה הראיון עם דונה קארן, שבינתיים זוכה לאזכורים רכילותיים בלבד?
חדשות טובות
* יש סמג"ד אתיופי ראשון (מעריב 26)
מחר: המורה האתיופית הראשונה, ומחרתיים רופא השיניים. הכל כדי לכפר על עניין השחפת והחיילות משבוע שעבר.
* הסובלים מאלימות בבתי ספר בעלי מקדם אלימות: אשכנזים וחנונים (מעריב 16). אמנון לוי ואלון אבוטבול מבסוטים? סתם.
לחם, עבודה
התפטר ביל אמוט, העורך הראשי של אקונומיסט הבריטי. הוא יכתוב ספרים ויחפש אתגרים. קדימה, הסתער.
הצפע
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
