מאחר ש-nrg הצליח להתגבר על הקשיים ועל הזדים ועל המהמורות ועל המוקשים, נפתח בתחינתו של אבי לן לאולמרטיקו, לבוא לווידיאו צ'ט על הגג. מה זה? חנופה ועקיצות קלות? התחקיר של 10 מאמש מול בוקסת הענק "נשמה", מחלק ב' של דמותו ב"סופשבוע"? לא ברור עד תמוה. קראו וגרדו בראשיכם בעצבנות יתרה.
למרות ביטול שיטת הכוכבים מופיע היום ב-nrg מאמר של שניצר. מה נשתנה?
או, טוב ששאלתם. המדובר בביקורת שלו על "הר ברוקבק" מינואר, ולכן היא כשרה.
מנכ"ל הדסה מדווח שיש סיכוי ששרון יתעורר. במהלך הידיעה אין לכותרת האופטימית המון סימוכין, אבל היי, יש לנו כותרת!
בניגוד לשמועות על השמדת הצירוף "ערוץ 10" מכל מערך המחשבים של ידיעות, דווקא יש קרדיט לרביב דרוקר, שהביא את יומני עמרי אתמול. אז נכון שבמעריב יש גם הפניה בשער, שהמילים הראשונות שלה הן "תחקיר ערוץ 10", והכתבה ממלאת את עמ' 2, ואילו בידיעות היא נמצאת בע' 9, ובמשנה אין אזכור לערוץ 10, אלא רק בפסקה הראשונה, אבל בכל זאת, התקדמות, לא?
ברוך קימרלינג בהארץ מתבייש באשכנזיותו ומצדד בפרץ, וגורר 226 תגובות עד כה. שזה די שיא הארצי, לא?
ובינתיים מתבררים עוד שני דברים קטנים, 1. לעמיר פרץ קוראים בכלל ארמנד, השם שקיבל כשנולד במרוקו (ידיעות, 4). 2. ובאותו עמ' 4 במעריב, מדובר על חשש בעבודה שהקמפיין להם - "עבודה חזקה בממשלה" - יצטייר כקמפיין גוועלד (הצילו, ביידיש, כך מוסבר שם).
איך מסתדר ארמנד עם הגוועלד?
ומהצד, נתניהו ינוע בביביבוס (מעריב, 4), אוטובוס שכזה, בין עיירות הפיתוח, כדי לנסות חזק את מעמדו שם.
שרון סטון מגיעה מחר בבוקר, בטיסת צ'רטר של אל על, אבל במחלקה ראשונה. ידיעות מקדיש לה שני אייטמונים: ב"העלוקה" בשיער קצר (ויז'ואל) ובע' 27 מתולתל וארוך (רויטרס). אבל ביום רביעי, אחרי מסיבת העיתונאים אוכל לדווח אך היא נראית באמת.
אמרו ונשארו בחיים
"נתנו לי תרופות... היו כאבים כואבים מאוד" (פנינה רוזנבלום, "העלוקה")
טולסטוי או דוסטויבסקי?
"דוסטויבסקי. אפילו אין לי מושג למה" (שירי מימון, "24", 13)
אוקיי, צחקנו, אבל השאלה הזו מתנשאת, ולא לעניין. עכשיו גם אני עלולה להישמע מתנשאת, אבל די ברור שמימון לא קראה את זה או את זה. ולא נראה לי שהיא צריכה לקרוא. האם המראיין, חגי קראוס קרא (חוץ מאשר את התקצירים לבגרות)? אז למה להביך אותה בשאלה כזאת?
זכי (זכריה?) או זקי (יחזקאל) רכיב רוצה להנפיק את מכבי ת"א. גם אני מוכנה להנפקה, אבל קודם אני חייבת לדעת אם זה כ' או ק'.
אחרי שולה של אולמרט מאתמול, גם היום, בשער של "24", כתוב בכיתוב מלמיליאן, אתמול. כאילו מה, צילום אחרון לפני ניתוח שינוי מין? השתלת פרצוף? מה העניין?
"מיקי מאוס עולה לארץ", ידיעות 27, ידיעה משונה, שמיועדת כנראה לקהל מוגבל במיוחד, עם כותרת לא שייכת, ופתיח לא קשור, על כך שמיקי אמנם לא ישוטט ברחובות, כי הוא דמות מצוירת, אבל אנשי דיסני יבואו לפה כדי לבדוק אופציות לצילום סרטים. דא?
להרבה מאוד ח"כים יש כלי נשק (ידיעות, 14), אבל לימור לבנת מסבירה שהוציאה רישיון נשק טרם נישואיה. אה, שלא נחשוד בה, שכאישה נשואה היא לא סומכת על בעלה שיגן עליה בגופו בעת הצורך. אבל כשהייתה רווקה חשופה לסכנות היא הוציאה רישיון. ברור?
אני נרגשת מאוד. בביקורת הטלוויזיה של שניידר (מעריב, 14), הצליח הבחור הזעצער להדגיש את שמות כל התוכניות המוזכרות. אני חוזרת, את כולן. ברכות, ברכות.
שיעורון בפמיניזם
אבי אשכנזי (מעריב, 21) מספר על סיורי נשים בספארי, שם הן לומדות מהנקבות איך להתעצם. תזכורת: פמיניזם זה לא היפוך תפקידים בין גברים לנשים, אלא (בין היתר) יצירת מערך שוויוני ביניהם בחלוקת נטל הפרנסה, גידול הילדים וניהול המשפחה. ברור?
מה פשר הלוגו "סמוך לחצות" (מעריב, 17) בסיפור על אלו שנתקעו בשדה מוקשים בשמונה בערב?
"אפשר למות מעצבים" היא הכותרת הלא רגישה לכתבה על חולת סרטן ("במגזין", 8).
מח' הגהה: מוח עצם, לא מח עצם.
מודעת עמוד ל"ביג טיים", מודעת עמוד ל"מותק" ("המגזין"). רבע ל"מעריב לנוער". רבע ל"מעריב לילדים". ברצף. ממממ.
נשים רוצות "ציצי גדול יותר" ("24", 18). מפריע למישהו?
The horror
רצח ענבל עמרם. אם המשטרה לא היתה נצמדת לנוהלי דיווח-נעדר, ייתכן שאפשר היה להציל אותה. היא דיממה למוות שם בשדה, וכשמצאו אותה, עוד הייתה בחיים.
פרסומת אחת וחזרו
בנק דיסקונט ומודי בר-און? יופי, מוצלחת, אבל כמה אפשר? עשר פעמים בשעה? די.
לחם עבודה
עובדי רשות השידור זועמים על השכר העתידי של דנשי שפורסם בידיעות בשבוע שעבר, שעלותו 37,000 שקל לחודש. סכום העלות, כידוע, מאוד רחוק מההגדרה "יעניק לו כ-37 אלף בחודש", כפי שמפורסם היום ("24", 12). ואני ממש לא בעניין של להגן עליו.
הפער בין השכר הממוצע של גברים לזה של נשים - 24.7%.
יצפאן עוזב את הוט. מי קונה?
מלונות הרודס מחפשים מנכ"ל, רצוי יוצא ערוץ הילדים. לא בדיחה, יש להם עניין עם מלונות נושא, או משהו כזה.
לטלוויזיה הסורית דרושות מגישות רזות (מעריב, 23). 160, למשל, צריכה לשקול עד 60 קילו. מה שאומר שכל אחת יכולה, לא?
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
