חוץ מהעובדה שהיא נראית מעולה, ושיש לה חוש הומור, ושהיא נחשבת לשחקנית הכי אינטליגנטית בהוליווד, ("הטיימס" דיווח ב-98' שה-IQ שלה הוא 154), התאכזבתי מעמדתה המוזרה של שרון סטון בענייני פמיניזם: "סטון... אמרה כי היא אינה מגדירה את עצמה כפמיניסטית. 'אני לא רוצה ולא צריכה להיות גבר, אני רוצה להיות לצד גברים, לפעול בשותפות איתם. אני מאמינה שיש לנו הרבה מה לתרום האחד לשני...". ynet. אוקיי, פעם אחרונה ודי: להיות פמיניסטית זה לא לרצות להיות גבר. ברור, שרון? מה את, גלי עטרי, שאומרת "לפעמים אני פמיניסטית"?
אט"ש
יום האישה (נעה ידלין כתבה רק על שידוריו המפוקפקים), "אמאל'ה" (יט"ב כתב רק על פרק הסיום), ותשדירי הבחירות (אשרי כתב רק עליהם, אבל למה? ארנה קזין כתבה יום קודם) בלבלו את דעתם של המבקרים, וכולם הרגישו שמיצו את "גברים בשחור", אחרי שכבר כתבו על הראיון עם גאידמק ועם ירון ונירה לונדון, כך שנותרתי לצפות בהם לבד, אני ועוד 8.7%.
מיקי רוזנטל פתח כך: "תאוות בצע יותר חשובה מאנשים ורווח יותר חשוב מאנושיות".
רונאל פישר: "לא, זה לא נכון" (מממ, למה אומר את זה?).
רוזנטל: "זאת בדיוק המציאות שלנו ורני רהב אחראי לעיצוב שלה".
פישר: "הוא ידיד שלי ואני מפרגן לו".
מכאן התגלגל ראיון הסרק בקרטועים מרשימים, כשר"ר לא אומר כלום חוץ מזה שהעשירים נורא מועילים למדינת ישראל.
עוד התברר שהוא לא יודע להבדיל בין סוודר של ארמאני שעולה 500 שקל לסוודר מהמשביר שעלה 79 שקלים - מדובר בסוודר שלבש רוזנטל (אבל החמיא לו שהסוודר "יושב עליו טוב").
בסוף, אחרי הראיון ממנו לא הפיקו אפילו CC אחד של עסיס, מתנהלת שיחת טלפון בין הגברים בשחור. פישר טוען שרוזנטל מחלק את העולם לעניים ועשירים, ורוזנטל עונה לו, לא נכון, בין הגונים ללא הגונים.
ושוב מומלץ לו, לרוזנטל, לבדוק את השותפות בינו לבין רעו, שברולר הקרדיטים מופיע כ"עו"ד רונאל פישר".
ואחרי שפישר החליט לייצג את גאידמק אולי ייתן לרני רהב ליחצן את המשרד שלו, למה לא.
מח' הגהה לרהב: עט חדש, חדש, חדש, לא חדשה.
סינמה סיטי יגישו כתב תביעה נגד תל"י (אייס) על שאקט המחאה שלהם גרם לביטול הקרנת "למראית עין". בצדק.
דודי ויסמן, בעל הקו אופ, דור אלון ודיינרס רכש את "אנשים". העיתונאים מאושרים, כי כך תגדל החשיפה שלהם. מה זה אומר על המוצר, שגם כך לא סובל מהייפ ומהערכה גדולים מדי, ועד כמה יצטרכו לשרת בו את האינטרסים של בעליו החדשים?
מח' הגהה לאשלא"ש: "דודו טופז הגיש... התראה... לפני ארכאה..." צ"ל: ערכאה.
למתלוננים שגוגל ניוז לא יודע ליצור היררכיה בין החדשות, להלן הכותרות הראשיות של השלושה:
"כבר ניצחנו", אומר אולמרט, וגם אבו מאזן תומך בו (מעריב), ובעמ' 4, "הבחירות כבר הוכרעו" (איזו הפתעה, מה למעריב ולאולמרט?)
"נתניהו: הקלקולים החלו אצל שרון" (ידיעות).
"העבודה: אולמרט יהיר. הוא יחטוף הפתעה לא נעימה" (הארץ)
כבר עדיף האלגוריתם של גוגל ניוז, מאשר כותרות שנעות על פי מצב הרוח של העורכים באותו יום, או על פי נטיית הלב של העורכים הראשיים בבחירות.
עונה מנהל פורטל החדשות של גוגל, נתן סטול, למעריב ("המגזין", 10):
האם עורך אתר חדשות יכול להשפיע על הדירוג של האתר שלו?
"יש כמה פרמטרים שיכולים לשפר את הדירוג, כמו טקסטים מקוריים, כותרות ברורות והגדרות בהירות".
צודק, זה מה שאני אומרת. אבל בהמשך דבריו, הוא טועה מאוד:
"אבל העורכים והמו"לים עושים זאת גם ככה. למעשה אנחנו מעודדים אותם לאמץ הרגלים טובים". פחחח.
ובעוד אנחנו מדברים, האשלא"ש הוסר מגוגל ניוז. לא צריך.
עדכון: גם ynet ביקש זמנית להסיר את עצמו, עד שיתבררו ענייני זכויות יוצרים.
ומה מתברר מפרשת השגריר איילון? שההר הוליד עכבר. עוד עכבר הוליד העמ' הראשון של מעריב, המבטיח "קטעים מההקלטות של השגריר". ובע' 8? 44 מילים מתוך שיחה של איילון עם המשנה למנכ"ל משרד החוץ. כן, 44.
התקפת הגזמת במעריב - גם במדור הפופולרי "360 מעלות" (21), תיאור מחריד מצרפת, איך "מוסד הפגישה העיוורת ספג מכה קשה" (בעקבות רצח אילן חלימי). לא, לא לשאול איזו מכה, או מה קרה למוסד. זה לא כתוב בגוף הידיעה. אבל זה טוב בתור כותרת וכותרת משנה.
לנגה עמית ("24", רשת). כל בלוגר בישרא בלוג יודע בדיוק כמה נכנסו לבלוגו בכל שנייה נתונה. חבל שלא בדקת קצת יותר.
למתעניינים במלחמה הממשמשת בין עידוק ליובל דרור - קחו את הזמן שלכם. אני מוותרת כאן ועכשיו.
עזבו אותם במנוחה
לא מצליחה להבין את מי שאישרו לצלמי החדשות להתקרב מרחק 20 ס"מ מזאב רוזנשטיין לפני שהוא עלה למטוס, כשבדקו את פיו, לוודא שלא החביא בו טיל בליסטי, וכשנדבקו אליו עד שהתיישב במטוס, ותיעדו את האזיקים שלו מכל כיוון. לא מגיעות לו זכויות אדם? טיפה פרטיות?
ועוד יותר גרוע, המצלמה שנדחפה לפרצופו ולגופו של מיכאל סודקו מקריית שמונה, שעוד לא ברור מה קרה לו. בנאדם שוכב חבול בבית חולים, והמצלמה באקסטרים קלוז אפס על הפצעים שלו. מה זה פה, "ניפ/טאק"? למה בכלל מרשים בבתי החולים להגיע לתוככי מיטות הפצועים? מי רוצה להצטלם כשהוא במירעו?
באחת המהדורות אתמול התלווה צוות הצילום לשרון סטון בביקור בבית חולים, אבל כשהיא התקרבה למיטות, גירשה את הצלם. ככה צריך.
קונדסון (בהשראת התשדיר של מרצ)
יגאל עמיר. לריסה טרימבובלר. שקית הזרע המוברחת. גאולה עמיר (מעשה קונדס - ערבב חלב וביצה). תהנו בפותחת של ynet, ובעצם אצל כולם. ומהטוקבקים. ומדברי עו"ד ארי שמאי. איזה מקום נפלא.
משה נוסבאום, אצל עודד בן-עמי מנסה לספר את הסיפור, וחוזר פעם אחר פעם על המנטרה: "אני לא מבין גדול בזה". בסדר, הבנו, מעולם לא אוננת, ובטח שלא לתוך שקית ניילון. סבבה, כמו שאומר פרנקו.
TIVO
17:30, "תיק תקשורת", פרופ' מור-יוסף VS הארץ, בטענה לפרסומים שגויים. יאמי.
19:00, ש. סטון אצל לונדון וקירשנבאום (ותודה לארנון מילצ'ן שסידר). אני משערת שהיא תבלבל את דעתם, ושחוץ מבהיה עזה בבלונד תכול העין, תוך הרהורי זימה (כמו שסיפרה אתמול בדיווח ממסיבת העיתונאים - תמיד כולם תוהים אם היא ערומה ועד כמה), ומלמולי סרק, יסתתם מקור השפע האינטלקטואלי שלהם. הלוואי ואטעה.
כשהגיעה לבית הורד השביתה את המערכת, השתלטה על כל חדרי האיפור וניפתה את גלית גוטמן המתאפרת מכיסאה (nrg רכילות, משומה לא יכולה ללנקק).
עדכון: נוווו, אז איך היה? אה. נתנו לה לדבר כשבע-שמונה דקות על השלום וחשיבותו לעולם בכלל ולנו בפרט, אחר כך עוד שאלה על הזוכה באוסקר, ועכשיו אפשר היה להגיע לדבר האמיתי, ולשאול על "אינסטינקט בסיסי", ההוא ההוא, פלאס כמה פריימים מהסצנה ההיא. והיא אמרה, "מה, לא נמאס לכם? עברו כבר 14 שנה, כפתור הריוויינד נשחק". הם שאלו אם ראתה את החומרים לפני ההקרנה לקהל, ומתברר שלא. הבמאי אמר לה בזמן הצילומים שהתחתונים שלה "זוהרים" (???) ולכן ביקש שתסיר אותם. היא הסכימה (???), ובסופו של דבר, בגלל שבסצנה "התאימה לסרט" החליטה לא לתבוע אותו. יופי.
בסוף קירש שאל אותה במי היתה בוחרת מבין שניהם, והיא ענתה (פה בצבץ ה-IQ המדובר) שנראה לה ששניהם הולכים ביחד, כמו מלח ופלפל. ואז היא הלכה, והותירה אותם שמוטי לסת, מתלוננים בפני מיקיעקב על הפמליה של 30 איש שהשתלטה להם על האולפן, ושהיה הרבה יותר קשה לראיין אותה מאשר ראשי ממשלות. נו, ברור, בעיקר כשהדם נמלט מהמוח כמו אוויר מבלון שתקעו בו סיכה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
