אדלרגייט
מתקפת ראובן אדלר, שהתחילה בסופשבוע שעבר, נמשכת. היא התחילה ב"מוסף שבת" של מעריב, וב"אצבעות" 10.3 דיווחתי שצפויה בקרוב כתבה בגלובס על אודותיו. התחקיר שנמשך חודשים פורסם ב"פירמה" של שלישי האחרון, והנה, גם ב"7 ימים" הנוכחי, אופס, צץ אדלרגייט.
הגשה:
הכותרת של "7": לשכת הפרסום הממשלתית – מעולה.
הכותרת של "פירמה" – ברוכים הבאים למדינת אדלר – הרבה פחות חותכת, הרבה יותר מגושמת.
"7" מתגבר במספרים וסיכומים – מרשים.
"פירמה" – מגבה בציטוטים מאנשי פרסום בכירים אך עלומים, פלוס אודי פרידן שדיבר בגלוי.
מתי התחיל רונן ברגמן מידיעות לעבוד על התחקיר שלו? ואיך יצא שבסופו של דבר שלושה עיתונים מפרסמים כתבה דומה?
אוקיי, קבלו תיקון: לעומת זאת האוהדת במעריב, שתי הכתבות האחרונות מפרטות את הקשרים האמיצים שיש לאדלר עם שרון וגם עם ממשיכו, אולמרט.
שתיים אלו לא שונות בהרבה אחת מהשנייה, ושתיהן נזהרות בכבודו של האיש ומשרדו, ומזכירות גם את המקצועיות וטיב העבודה שלו - "אחד המוחות המבריקים שידע עולם הפרסום הישראלי" - לצד פירוט תקציבי המגזר הציבורי שנמצאים בכיסיו. שוב, בפעם השלישית אדלר שולח את שותפו, אייל חומסקי להגיב, ועכשיו נשאר רק לראות אם יחול שינוי – ואם לצטט את פרידן ל"פירמה": זה ייקח כמה שנים טובות".
האם הכתבות יחוללו איזשהו שינוי? הלו? כבוד המבקר?
אם ייכנס זה בעובי הקורה, אפשר להציע לאדלר לממש את הסלוגן הכושל שלו לבצלאל – "תתחיל להתפלל".
חומר למחשבה: בכתבת "פירמה" עליה עבדו חודשים מופיע המשפט "יאיר גלר... שהה בחו"ל ולכן לא ניתן היה להשיג את תגובתו".
- כל החודשים בהם עבדו על הכתבה הוא שהה בחו"ל?
- ויותר חשוב, היום בעידן השלושה סלולרים לכל מובטל, אימייל, אינטרנט ותוכנות דיבור לרוב, אי אפשר יותר להשתמש בתירוץ הזה. לא בתוקף.
ידיעות
שער "7", עם חוה אלברשטיין – איזה עורך לא היה קופץ על המציאה? ככה זה עם סרבני ראיונות, כשהם כבר מדברים, לא משנה לאיש מה הם אומרים. כי מה? הראיון של אריאנה מלמד איתה מאכזב, בגלל אופקיו הצרים. המון מילים על חדוות היידיש ומעט מדי על כל השאר (אם כי מה שיש, מצוין). חבל, עד שהיא כבר מדברת.
מח' הגהה: פורטוגזית, לא פרטוגלית.
התוכן די חזר לעצמו, ובכל אופן עשה כברת דרך מהשבוע שעבר. פלאפי מראה שיש לה שיניים, בינתיים, והיא בכלל מתנזרת מח. אלברשטיין. נראה לי שאני מצטרפת אליה, ולו רק כדי שלא תהיה בודדה במערכה.
שתי כתבות אחים יש היום: יוסי אולמרט, המתכלב באמריקה (בצילום הארכיון בע' 49 יותר ממתבקש היה לציין את השנה בה צולם), מרצה ליהודים, וכמו שזה נראה, בחיים לא יצליח להחזיר אפילו שקל מהחובות שלו, ומשה מאנה, פעם מויש'ז הובלות, שעשה קופה נאה שם, ועזר לאחשלו רוני, אבל לא מספיק, לדעתו.
אבל כתבנו הניו יורקי, יניב חלילי, מוצא לנכון להביע את דעתו הבלתי משוחדת על האקסית הדוגמנית של מאנה: "שאנון היא ההוכחה לכך שסיליקון יודע לא רק ללכת, אלא גם לדבר. והרבה. אחת לשלוש דקות בממוצע היא עדיין מתקשרת לסלולרי של מאנה..."
1. זה לא שאני מעריצה סיליקון, אבל אני עומדת על זכותה של כל אחת לסלקן עצמה למוות. אני גם לא משוכנעת שהאינטלקט או העדרו כרוכים בכמות הסי.סי.
2. אבל שיהיה ברור, אני לא בעד העובדה שמאנה מוציא עליה בשבוע את הוצאות המחייה התלת שנתיות שלי, וגם זה, רק כשאני מוציאה על עצמי וביתי בפזרנות יתרה. בכלל, אני נגד נשים מוחזקות, נקודה.
ול-עמ-ל-צת: ד"ס הנחתה פורום בפסטיבל האישה, כשבאולם השני שרון סטון, וזכתה למנת הכפשות מאחת במגבעת. או, זה היה אותנטי, בלי חברות וגברים בעייתיים. ח"ח.
"7 לילות"
קבלו בהופעת בכורה במוסף את יט"ב, על ירידתה של "דה שואו". יופי, ככה צריך, תוספות לדברים שלא הספיקונו באמצע השבוע.
מח' הגהה: מקף בין הטן לברינק
רע"ש מתמרמר על מה שכבר קראתם פה, הרומן של פישר וגאידמק, ומדווח על "שמועות", הסרט שלא שודר בסופו של דבר בערוץ 2 ברביעי.
איך קרה? מבקרי הטלוויזיה מקבלים קלטות מראש, לא כטובת הנאה, כפי שיש החושדים, אלא כדי שיוכלו לעמוד בלו"ז. מאחר שהיה בחו"ל השבוע, ככתוב, צריך היה להגיש את המדור מוקדם יותר, ועורכיו לא טרחו לוודא הריגה לפני סגירה. לא יפה.
רע"ש (2) תלונן בפתיחת המוסף על עשירי ישראל שלא התברגו במקום מספיק מכובד ברשימה העולמית, ומקונן על מצבנו התרבותי בדרך. אז קבל עדכון, אני די משוכנעת שלפחות ש"י עגנון, שזכה בנובל לפני 40 שנה היה מתברג במקום טוב ברשימת המאה.
הקטע של רביב גולן על מועדון הכושר והפיק אפ (17) צריך היה להיגנז. לא לכבודו של איש. מיותר, ונטול אג'נדה, פואנטה או משהו.
"המוסף לשבת"
לא מכירה את רון ירון, ושוב נאלצת להודות שגם השער של השבוע הוא שיחוק השיחוקים, עם עמיר פרץ מגהץ. מה לעשות, גם אם זה גימיק לפתיות שכמוני זה שובה את לבי, הפריים הזה. וגם אם הוא לא יהיה ראש הממשלה, אני שלו. וזה, למרות שאחלמה מיהרה להגיב שהיא מגהצת, אבל תיאורו של ברנע את המיומנות שלו שכנע אותי.
מצחיק שבסוף הברנע, מאיר (היפוך של עמיר, רק עם א') שלו מודה שהוא כיבס וגיהץ לילדיו במשך חמש שנים (במסגרת הקטע על החיילים הכובסים עליו כבר דיברנו, וקובל על שמעסיקים חיילים בכביסה לאנשי קבע).
Tivo
* "בסלון עם האווירון" - אלון מזרחי בתוכנית אירוח באגו, שלישי.
* תחרות מלכת היופי – שלישי, 2. רז מאירמן ישתתף בהנחייה. לראות כדי להקיא, או לא לראות. היו סמוכים ובטוחים שיט"ב ייאלץ להימנע. כיף לו.
לפני פיזור
נוווו, אז איך היה? האוויר היה צלול, זה בטוח. מקווה שללא חלקיקים של שפעת עופות.
המשך ערימת העיתונים - עוד כמה שעות. Be Patient.
[email protected] – תבת הדואר חורקת-משהו.
לכותבים: Thanks a lot.
למחכים לתשובות ממני: אם הן לא הגיעו, כתבו שוב, שאדע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
