בשבוע שעבר פנו חדשות 10 לכתבי מדיה, מבקרי טלוויזיה ומעצבי דעה שכאלו, והציעו להם פגישות רקע עם יעקב אילון. למה? או.
א. להנמיך ציפיות, לאור התחזיות לפיהן חדשות 10 יקחו את טבלת הצפייה ביום הבחירות, תחזיות שהכניסו את יושבי בית הוורד להתקפי חרדה: מה יקרה אם ייכשלו, ואז יגידו שהייתה להם הזדמנות והם החמיצוה? אז עכשיו קו ההסברה הוא "מעולם לא טענו שאנחנו הולכים על ניצחון, זה רק אתם בתקשורת הוזים".
ב. לנסות לטפטף לאוזניים ולמקלדות הנכונות שחדשות 10 היא לא המהדורה של האשכנזים-עשירים-אקדמאים-מהמרכז כמו שמישהו חלילה נטה לחשוב.
מי הגיע למפגשים? יאללה, צאו מהארון.
מי בכל זאת עט עם קלטת הראיון המשולש של "שלושת הטנורים", כפי שהגדיר גדי והעביר אותה לכל האתרים הרלוונטיים? יחצני ערוץ 10, או אלו של "תיק תקשורת"? התוצאה - כבר בצהריים תואר שם מפגש הפסגה לפרטי פרטים.
אז ככה.
גדי לבש ג'ינס מהוה, טי שירט לבנה וז'קט מפוספס. מימינו ישב חיימק'ה חנוט עד קצה זנבו, עם עניבה וז'קט מכופתר ונעול, ולימינו של זה, אילון, בחולצה שחורה ובלי עניבה, וז'קט מהוגן. וכך כל אחד לקח לו תפקיד – הפרחח, הדוד והילד הטוב.
הם התקוטטו ביניהם בחן, לפעמים אי אפשר היה לשמוע אף אחד, דבריהם עלו אחד על השני, וגדי הקניט את אילון על האולפן השקוף, ואמר שכבר ב-96' היה לו אחד כזה. "אני לא אוהב מילים גבוהות ונבובות", טען, ואילון אמר לו "אז למה אתה משתמש בהן?" וגם "אין לך מושג ירוק איך נראה האולפן שלנו". חיימק'ה השתדל להפריד ביניהם ככל יכולתו, וחיים זיסוביץ', או זיסו, כפי שחיימק'ה כינהו, נראה ממש מאושר מהקטטה ההמונית שצצה לו באולפן. זהו מפגש ראשון של השלישיה, ככה ביחד, וכמו שגדי אמר, אם זה יהיה מוצלח, נצא לסיבוב הופעות. אני ממליצה על מפגש שבועי לפחות.
וזו התחזית הרייטינגית (גם אילון וגם יבין יצאו נגד הרייטינג) לערב הבחירות:
ערוץ 1- 14 אחוז
2 – 26 אחוז
10 – 13 אחוז
לא יצפו - 21 אחוז
אילון היה מרוצה מההערכה יבין אמר שלדעתו פחות אנשים לא יצפו, ושהוא יזכה ביותר אחוזים.
ואני שואלת: איפה הנשים? כולן יצאו להפגנה? שום אישה לא נמצאה ראויה להשתתף בסיעור המוחות הזה? למה, הן לא היו יכולות לעמוד תחת האש? תחת הספוטים? לא יכלו לשלוף שנינויות? לא היו להן בגדים הולמים לאירוע?
בזמן ששוטרי התנועה הופקעו מניידותיהם, ואולצו ללכת ברגל, כי מתברר שהם מעורבים ביותר מדי תאונות, ניידת הקרטון, שחסמה שלשום את המחבל המתאבד בדרכו לפיגוע, נגנבה. מתברר שישראלים נורא אוהבים אותה, וחושבים שזה אביזר קישוט נאה. כאילו, מה עובר לאנשים בראש באמת? אני לא מצליחה להבין את זה. במעריב (8) ניידת הקרטון עולה 7,000 שקל. בידיעות (9) רק 3,000. איפה בוקי נאה שיפתור לי את התעלומה?
או, אני יודעת איפה הוא. כותב מאמר נוקב, שמקומו, אולי, בעלון הפנימי של משטרת ישראל, על שוטרים ודיאטה. הפעם הוא יוצא כנגד האוכל הבריאותי בחדרי האוכל של המשטרה, ואומר שזה לא יהפוך את השוטרים לטובים יותר. הראייה, כך הוא אומר (15) ש"כתבים לענייני פלילים שמנים הם לא פחות טובים מכתבות לענייני פלילים בלונדיניות עם חולצות בטן, מחשוף ענקי וחיוך של פמלה אנדרסון. עובדה: למרות הכרס והקרחת המשכחתי לנצח את הבלונדיניות בסקופים".
מתברר שבמסדרונות ידיעות יש כעת קבוצת תמיכה לקירחים, השבוע כתב קמינר (נו, הוא רצה שאפרגן לו) על ספר הקרחות של אמי רובינגר, והסגיר את עובדת היותו מאותגר שיער, והיום בוקי. בסדר, אם זה עוזר לכם.
נקיונות פסח עושים כנראה טוב למשכתב/ת ע' 20 במעריב, והפנייה המסורתית לעקרות הבית המנקות הומרה בפנייה חוזרת ונשנית למנקים ולמנקות. אוקיי, אני מרוצה. אין לי טענות. כלומר לא על זה.
קלי קלארקסון ביטלה את בואה בגלל דלקת גרון. כן, שמענו. דלקת גרון עלק. העיקר ששוקי וייס קיבל שער בסופשבוע.
קשת שלחה אתמול את לוח שידוריה לשבוע הקרוב, ובין היתר נכתב שם:
22:00 – "גברים בשחור" עם רונאל פישר וירון לונדון.
במייל הבא כבר תוקנה הטעות, אבל מה זה, wishful thinking? או שמא תוכנית אב שאנחנו עוד לא יודעים עליה? או שמיקי רוזנטל כבר לא רוצה לעשות את זה עם העורך דין? מעניין, לא?
"המגזין" מראיין את אדיר מילר שמחכה להצעה טלוויזיונית. "אלך למקום שייתן לי את ההצעה הכי טובה", הוא אומר. בינתיים הוא ישחק בסרט של אבי נשר, ובמחזמר "הלהקה". ומה הכותרת הלא משומשת בכלל, שאף אחד לא חשב עליה, ההברקה שאין שנייה לה? נכון, "צומת מילר".
עורך עמ' 6 במעריב סובל מלוחות זמנים בעייתיים. אם אתמול סוכל פיגוע, אז למה כתוב במשנה "הותר לפרסום" וכך גם בטקסט? "רק אמש הותר לפרסום"? ובכותרת מתחת: "אמש: מסוק קרב ביצע נחיתת חירום במצפה רמון" בשביל מה האמש?
הטייסים (ידיעות, 23) שבילו עם נערות ליווי במסגרת סיור משלחת צה"ל במחנות ההשמדה בפולין שוחררו מהכלא אחרי עשרה ימים. טייסים, עם היהלומים וכל זה, צריכים נערות ליווי? מה, הפולניות לא התרשמו מספיק? לא פחדתם שהן סוכנות של שירות חשאי כלשהו?
החינוכית חוגגת 40 שנה. לא חגגו שם לפני שנה? ולפני חצי שנה? ומה יש להם לחגוג בכלל?
אט"ש
יט"ב ונעה ידלין (מעריב) כותבים על "שמועות", שסופסופ שודר אתמול. ידיעות מעניק לציבור פריים של רון מיברג, ואילו מעריב, של יובל נתן, עורך רייטינג (מקבוצת מעריב) לשעבר. מתברר שמכל הסלבז שבעולם, עיתונאים הכי אוהבים לראות את עצמם, כלומר עיתונאים אחרים, ולקשט בצילומים שלהם את העיתונים. ידלין, שמבטיחה לציבור שהיא מקלידה, כרגיל, בעירום מלא במרפסת, מביאה ציטוטים של המרואיינים הכבודים, ואילו יט"ב משום מה גם לא מזכיר את שמות המרואיינים, וגם לא מצטט.
אושרי מתייחס בקטע המרכזי לראיון של קירשנדון עם אולמרט, וטוען שהצמד נכשל בראיון ושהמ"מ תמרן אותם. ידלין לעומתם חושבת שהכל באשמת פוציותו של אולמרט. יט"ב במעופפות, לא התייחס כלל, אלא דווקא לתוכנית בערוץ הילדים. מה העניין, גם הוא זומם להפוך לאב?
חנן כהן כותב על הבלוגרים הפוליטיים ב"פוליטינט", ולא שוכח להזכיר גם את עצמו. ככה צריך, לא?
איתן אבריאל מראיין את לואיק לה מר, בלוגר שהתעשר מבלוגריותו (אבריאל? אני קוראת נכון?) שיגיע בתחילת אפריל לישראל לוועידת האינטרנט של TheMarker. בקרוב יהיה לכל אחד בלוג משלו, זאת השורה התחתונה של הראיון, ואת עצותיו הנבונות של לה מר כבר יישמתי.
לחם עבודה
מה יהיה עם פרשת ניר בכר? הלנצח יישאר "7 ימים" נטול עורך? הדיונים של היום עסקו בבקשת ידיעות למחוק מהתצהיר סעיפים קנטרניים שלא הופיעו בכתב התביעה של בכר, כמו למשל, ניגוד האינטרסים של רפול כעורך העיתון וכמגיש "כלבוטק". הדיון הבא יהיה ב-30 במרץ. נראה לכם שיש לנו זמן? אנחנו מזדקנים פה בשקט.
עידוק, עידו קינן, איש nrg, יתחרה באחיו, אהוד קינן, שכותב ב-ynet? אני חייבת ראיון עם שניהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
