יהודה לוי, החומר ממנו עשויים שערים, מתראיין ל"24 שעות", מכחיש קשר אינטימי עם נינט, ומספר שבכה שעות אחרי הפרידה מאפרת בוימולד. מתברר מהאשלא"ש שראיון שערכה איתו כתבת "7 ימים" לא ריצה את הממונים עליה, ולכן נגנז. יח"צ הוט החליטו שהם רוצים את הראיון היום, יום עליית הסדרה, "האלופה", בכיכובו, ולכן סירבו ל"7 לילות".
שימו לב לצילום של אולמרט ודליה רבין בעמוד הראשון של הארץ און ליין. לכאורה צילום המביע חום ואינטימיות, זה מה שסיפרו לנו עליו, אבל למעשה, פיו הקפוץ וכל ארשתו כלל לא נעימים.
צוות עורכים ייפגש ביוזמת המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי כדי לדון בשאלה איך לשלב עיתונאים ערבים בתקשורת. וציטוט מהידיעה, שכנראה מצטטת מהקומוניקט:
"מטרת המפגש: איסוף מידע ותובנות ומינוי צוות היגוי שיגבש מתווה ליצירת שינוי משמעותי בתוך זמן מוגדר".
אם להסתמך על המשפט הזה, אין שום סיכוי לשינוי.
והכותרת השנונה ב-nrg: "מי יאמץ כתב ערבי".
איך זה יכול להיות שמאיר ברנד מהגוגל, שרק עכשיו זינק לחיינו מקדים את ארז פילוסוף, מהרפי איתנים של הרשת, ומה יגידו אחד לשני במושב הנעילה של כנס TheMarker?
ובמקום השמיני נוני, כי הוא בעליו של Ynet, האתר איתו הוא מנהל יחסי דחייה משיכה קשים.
מועצת העיתונות חוזרת לפעול. נראה מה ייצא מזה.
בכנסת ייפתח חדר כושר משוכלל (מעריב, 4), והמדריך אומר שגם הגמלאים יוכלו להתאמן, אם יביאו אישור רפואי (נו, הזדמנות לבדיחה עליהם גם בכיתוב תמונה). אבל האמת היא שבחדרי כושר היא שכל אחד צריך להביא אישור, לא רק גמלאים.
כתבת סולן התזמורת האנדלוסית, שזכה בפרס ישראל, לא נגמרת ("המגזין", 4). העיקר שאמיל זריהן מספיק להגיד שהוא, לו היה קלי, היה מגיע.
* גברים שמאליים מרוויחים בחמישה אחוז יותר מימניים.
* נשים שמאליות מרוויחות ארבעה אחוז פחות מאחיותיהן הימניות.
וזאת לא שאלה של "מעדיפים לכתוב ביד ימין", לידיעת דפנה ורדי, לונדון (מעריב)
ארז בן-ארי קובל במעריב "אול ליין" על מחירו המטורף של היס מקס. מעניין אם זה יזיז שם למישהו.
ארנה קזין על ראש עיריית באר שבע, טרנר, שאסר להציג תערוכה של ארגון מחסום ווטץ' (ווטש נקרא יותר טוב), ומכנה אותו "רשע בן רשעים" וגם "טיפש בן טיפשים". אני לא בטוחה שפה אין מקום להפעיל את שיקול הדעת המפורסם של העורכים, ולקצץ במחמאות. בלי קשר לדעתי בנושא.
קבלו את "האונה השמאלית" של אורי רדלר www.oriredler.com, מאמרים, תרגומים וסיפורים, שמזכיר את ויקיפדיה רק כי הוא כתב שם הרבה ערכים, ואת חלקם הביא לפה, וגם, כי שניהם משתמשים באותה תוכנה, ולכן הדמיון בלוק.
האם עידן אלתרמן גבה באיזה סנטימטר אחרי כל השבחים שקיבל על "נמוך", והרייטינג של 20.6%?
ראיה לכך שאנשי טלוויזיה קוראים ביקורות ומתייחסים אצל יט"ב, המספר שמועצת החכמים של ערוץ 10 הנמיכה את הקול.
שבוע ריתוק לעורך ע' 11 בידיעות, על השחיתויות בחיל אוויר, ושני טקסטים שחלקים גדולים מהם חופפים.
לידיעת בועז כהן והמתפלמסות:
ב"24", 18, מובא מחקר מ"ז'ורנל אוף קונסיומר ריסרץ'" על דוגמניות רזות ומלאות, והנה ממצאיו:
דוגמניות מלאות פוגעות בהערכה העצמית של נשים ואילו דוגמניות תמירות ורזות מגבירות אותה.
ולחדשות בהרחבה:
כשנשים צפו בתמונות של דוגמניות רזות במידה, או שמנות במיוחד, ההערכה העצמית שלהן עלתה, והן תפסו את עצמן כרזות יותר.
כשהן צפו בתמונות של דוגמניות אנורקטיות או של דוגמניות מלאות, הן חשו כבדות ולא מושכות.
התוצאות סייעו לפתור את תעלומת אחוזי המכירות הנמוכים של מגזיני אופנה המתהדרים בנשים אמיתיות על שערן. וכל זה, בניגוד לטיעון הבועזי.
ניר ברעם (פעמיים תוך יומיים?) מתפרץ לפורום הספרותי של ynet, ומחולל מהומה. נסו ותיהנו.
נטע דרור, זוגתו של גל מור (לא יכולתי להתאפק בגלל החרוז), מביאה את כל האתרים בהם משתמש גוגל ניוז. שווה קישור, כמו שהיא אומרת.
בדרך כלל אין לי סבלנות לטורי יחסים, בגלל התחושה שקראתי הכל, אבל הנה אחד שהתחלתי וגמרתי.
חיפשתם את France 2? אין.
שגרירות צרפת, המייצגת אותו בארץ לא תשדר עד שלא יוסדרו ענייני הכספים בינם לבין הוט ויס. שיטה מצוינת.
לחם עבודה
השמועה אומרת שרביב גולן מתכונן לעזוב את ידיעות.
אלון צרפתי עזב לפני כמה שבועות את רייטינג, וצריך היה להיות סגן ב"המגזין". בינתיים אין שינוי במצבת הקרדיטים שם, כלומר הוא לא מופיע בה.
ארנון גל, מעורכי דסק החדשות במעריב מונה לראש דסק.
למי שתהה איפה אליען לזובסקי, שהתחילה לכתוב לפני שנגמלה מחיתוליה, הפכה לתסריטאית, עזבה את רייטינג, נסעה להודו וחזרה, מצאתי אותה בעלמה.
לפני פיזור
לא אכפת לי שיש מי שקוראים רק את הטוקבקים. אני בעד חופש הכתיבה וחופש הקריאה. אכפת לי כשטוקבקים נזעמים מתעלמים מדברים שכתבתי. למשל, צודק, שמסביר לי את חשיבות העריכה ואת תפקיד העורך, שנטחנו ב דין עורך, וגם בהעורך כן קובע.
אני מכירה בחשיבות העריכה, אבל בורות די גדולה היא לא להבדיל בין כתיבה בבלוג, שהיא כתיבה ספונטנית ומשוחררת מכבלים, לבין מוצר עליו עובדים כחמישים איש. ולזה בדיוק התכוונתי. בלוג של איש אחד? עיתון? זה לא אותו דבר.
קרדיטים, דיון מס' 548: נכון, כתבתי ברגע של שפלות רוח שאני לא מבינה למה חשבתי שאקבל, אבל אני מודה שלמראה כל מיני חתיכות מפה המעובדות מחדש, דמי המזרחי מתלהט בכל פעם שוב.
בזה, כך נראה לי, מתעלה האינטרנט על המדיה המודפסת, מאחר שפה קל ללנקק, תמיד תראו בלוגים וכתבות שזורים בלינקים. בעיתונות המודפסת נהוג לכתוב, "כפי שנכתב ב-", "התראיין ל-" וכו', אני מתכוונת לצדיקים שעושים את זה, ואין יום שזה לא מבוצע הלכה למעשה. אני לא מתכוונת למי שלוקחים חתיכות ראיונות וכתבות מפה ומשם - בדרך כלל עושים את זה בכתבות חו"ל, כי הרי הגויים לא יודעים עברית - ואחר כך עוד נותנים לעצמם קרדיט על זה. ולכל המתנפלים, מעניין איך תרגישו, או איך אתם מרגישים בסיטואציות דומות.
ובעניין "נהדרת" וכו', אני מבינה גם מבינה, כמו שכתבתי יש הבדל בין הזנה הדדית, שזה מה שקורה בין תוכניות שכאלו ובין עיתונות, לבין שימוש מסוג אחר. ההבדל הוא לפעמים דק מאוד, גם את זה אני יודעת.
"כבר התכנסתם" בכלל לא מתייחס לברנז'ה אלא לתוכנית ההתכנסות, ולשימוש נפוץ במילה בכל כתבה כמעט בסופשבוע האחרון. העובדה שמזא"ה רוטשילד הפך מקום מרבץ ברנז'אי, סתם התקשרה לזה.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
