הערוץ הראשון ייסגר? יושמד? ייכחד? אלף איש יפוטרו?ערוץ חדש יוקם?
זה לא נשמע הגיוני. אני חולמת. אבל אם זה יקרה, שרידיו ייקברו בטח באותו אתר פסולת של חומרים רעילים בלתי מתכלים בדרום. ומי יודע אם השאריות לא ירעילו עוד דורות רבים את בארות המים.
כמה עצוב שעכשיו, כשעמיר פרץ טרוד בלהוכיח שהוא ממש מתאים וכשיר וראוי להיות שר ביטחון, לא יהיה לו זמן אלינו פה.
אני, אגב, רוצה את תיק החינוך. כלומר גם אני.
מה עשו עמנואל רוזן, טלי בן-עובדיה ומודי פרידמן ב"זה הזמן" לד"ר יוסף ברנר?
מישהו ב"24" שכח לערוך את "לישון עם האויב", הכתבה על עופר כרמי, המואשם באונס ילדה בת שש, שחזר לקיבוץ שלו, יגור. מתוך הכתבה עולה חשד שפגע גם בילדות בקיבוץ לפני 15 שנה, יש שם התייחסות לעדות שלא ברור איפה נמסרה, התייחסות לשתי נשים כ"שניים", ניסוח כמו "דיברתי עם הקיבוץ", אמירה כמו "במקום לעודד את הילדות להתלונן במשטרה" (צריך היה לעודד את ההורים, אני לא רואה ילדות בנות שבע או עשר הולכות להתלונן במשטרה).
מישהו ב"המגזין" שכח לערוך את התרגום של אור הלר, שליח "מלך הביצה" בפריז, לכתבה על בר רפאלי באל: וכך כתוב שם "בשל סיבות של בעיות בריאות", או "היפהפייה הולכת לעשות עתיד שווה לזה של ג'יזל", ועוד.
ואם כבר מדברים על ג'יזל, גיליתי דבר נורא עליה: בטבלה השוואתית המצורפת ל"מלך" כתוב שגובהה 1.80 ומידת נעליה 37. דמיינו את האסון, היא בטח נופלת בכל שנייה, ומתנודדת כקיסם, לא? (יש לי חשד פרוע שזה לא 37, אבל שטויות).
מה יהיה עם 100 הרשויות המקומיות, שהחוב שלהן לעובדיהן מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל, בגלל שלא הפרישו לקרנות הפנסיה שלהם?
וידוי נורא ואיום של מי שהחליטה בגיל 38 לעזוב את הקריירה ולהתמסר לעקרות בית. מעניין רק איפה הבעל שלה משתבץ בכל המרתון הזה שעברה במהלך השנים. ומה יקרה אם אותה גברת תתגרש בעוד כמה שנים? לא שאני מאחלת לה, אבל דברים קורים, אתם יודעים.
מה בדיוק ייצא לחנן גולדבלט מתמלילי השיחות עם המתלוננות נגדו?
זה יגעיש את חלציו, או מה?
לפני שאתם מתחילים לטקבק, קראו את הראיון הזה, עם פרופ' רוג'ר סילברסטון, יו"ר המחלקה למדיה ותקשורת בלונדון סקול אוף אקונומיקס.
מעט מדבריו:
"זה נכון שאתרי האינטרנט נגישים כביכול לכולם, אבל אנשים לא יגיעו למידע האיכותי יותר משום שזה ידרוש תשלום ומשום שיחסרו להם השכלה, עניין או זהות מקצועית כדי להגיע לשם... הזמינות של המידע היא אחד המיתוסים הגדולים של העת המודרנית. העובדה שדבר זמין לא אומרת שהוא לכולם. צריכת תקשורת... תלויה בתרבות, חינוך ומשאבים, ואנחנו נוטים להיות מאוד שמרנים בבחירות שלנו... אנחנו חיים בהצפת מידע... אחת הדרכים להתמודד עם זה היא להיעזר במתווכים, בפרשנים. בימים הישנים קראו לזה 'עיתון' והוא היה זמין לכולם. אבל אז זה הפך לעיתונות אישית, תפורה למידות המזמין - כזאת שדוחקת החוצה דברים אחרים. האם באמת כל מה שאיש העסקים רוצה זה מידע עסקי? האם זה כל מה שהוא צריך?"
וזו הסיבה לקיומה של V, כי מתווכים ופרשנים, זה מה שצריך כדי להבין מה לקרוא ואיך, ומה המשמעות של כל בחירה שהיא: כותרת ראשית, סתם כותרת, כל כותרת, החומרים שמגיעים בסופו של דבר לכלי התקשורת, וניסיון להצגת הדבר הזה שקיומו גמיש ונזיל, המציאות.
כבר אמרתי את זה פעם ואני חוזרת, די כבר עם המרכאות: "כוורת" מקצועית; "חמוש" באשת סודו; כניסה "חלקה"; הקרדניל "מרד" באפיפיור; מהו ה"אני מאמין" שלה – וכל זה בעמודי החדשות של ידיעות.
נמאס. מיושן. מיותר. מסורבל. לא קול בכלל.
נשים על סף
שתולות הסיליקון יכולות להירגע: הסיכון לסרטן השד בקרבן אינו עולה, הוא אף פוחת. לעומת זאת, הסיכון לסרטן הראות עולה. והסיבות: המושתלות רזות יותר מהממוצע (פחות שד) אך נוטות לעשן (יותר ראות). אבל הראות הרבה יותר קטלני.
באדיבות שרית רוזנבלום והמכון הבינלאומי לאפידמיולוגיה במרילנד.
ופה: גלית גוטמן, אביטל דיקר ורווית אסף מרוצות. אסף אפילו אומרת שההרגשה נפלאה בזכות התחושה הפנימית של אסתטיקה ויופי. נשבעת.
לחם עבודה
תזדרזו, המכרז לערוץ הכנסת מסתיים מחר.
דב אלבוים יהיה העורך הראשי בהוצאת ידיעות, במקום עליזה ציגלר שפרשה לפני כשנה, ומאז לא אוישה המשרה. זה יקרה ב-1 במאי.
האם אפשר להרוויח מבלוגים בארץ?
עוד מעט, עוד רגע, שנייה. אני מתאפקת.
לפני פיזור
על סמך מה מישהו הבין פה שאני מצדדת בכתבת דן פרופר ב"סופשבוע"?
ובעברית: אני לא.
תוספת עם צנוברים
אירוע משעשע עד מרעיש את אמות הסיפים בתגובות ל"אישית לוחצת כל מה ששווה קישור": דודי גולדמן, אליל המחשבים של ידיעות, מתכתב עם נטע ד', בעלת הבית של הבלוג על מה שאמר או לא אמר בראיון על תרבות הבלוגים (התייחסנו לכך פה), והפילוסוף החרמן מרים ראש לרגע קט, בקטע אאוטינג פרוידיאני למחצה. enjoy, תתרכזו בפרטים, זה חם.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
