המצרים לא מצלמים את מה שקורה בסיני, לישראלים לוקח זמן להגיע לשם, ואם אין ישראלים בין הנפגעים, אז בכלל, מה בוער. המקום הזה הופך לחור שחור תקשורתי, ולמהירות האור בה אפשר להעביר היום כל תמונה וכל בדל מידע, אין חשיבות כשמדובר בחולות המדבר.
"אלוהים, רק שלא יהיו ישראלים שם", כתב הטוקבקיסט הראשון ב-ynet באכזריות, אבל האמירה הזאת רק הצטרפה לכותרת העילגת שם: "סדרת פיגועים בדהב: עשרות הרוגים - לא ישראלים"
בין ההרוגים היה ילד גרמני. האירוניה האכזרית של הגורל.
מילא ynet , כותרת אחת שנבלעת בים ומיד מוצפת בעוד, אבל סתכלו על הכותרת הראשית במעריב: "הישראלים ניצלו מהתופת". לקרוא ולא להאמין. האתנוצנטריות הזאת, עד מתי מחזור אפריל 06', עד מתי?
וכיתוב התמונה: "תייר זר פצוע". תייר זר פצוע! העיקר שכתם הדם על החולצה שלו מפוקסל.
טעות בכותרת המשנה ליום השואה בשער מעריב: אנטישמיות, לא אנטשימיות.
גם כותרת הענק בעמ' 2-3 לוקה בטעות חמורה – "הוא הכה גם בדהב". צ"ל: היכה.
מחסור חמור ביודים נרשם בקרליבך 2.
לא, טעות, לא חסרים, כי בע' 17 כתוב "ביקבות השינוי" במקום "בעקבות" (י' נמצאת מימין ל-ע').
אודיש מתמקד בשידורי יום השואה, אבל לא מזכיר את הכתוביות הרצות על הפיגוע, ועל הרגע בו עברו הערוצים לשידור אולפני המתאר את התופת היומית. כנ"ל גם שניידר. איזו אכזבה. אבל מי לא אכזב אותי, מי? ומי חושב בדיוק כמוני על "אנחת הרווחה הקולקטיבית" הנוראית? נכון, יט"ב, שהקדיש את חלק הארי של המדור לפיגוע, ואת יתרתו ליום השואה.
סליחה מע. פרץ (הוא נגד התייחסותי לביקורות הטלוויזיה, למקרטעי הלכת) על שלא הזהרתי אותו מראש, אבל הסתדר לי לגלוש מהשער של מעריב לדיווחי הטלוויזיה. בכל מקרה, עדיף שתתעמק עכשיו בשאלה איך אתה מקצץ 2 מיליארד שקל מתקציב משרדך. מצד שני, מי שקיצץ כך בשפמו העבות, יכול לחולל נפלאות.
שמעתם על גדליה כהן בן ה-18 שסבתא שלו נהרגה לפני שבוע בפיגוע בתל אביב, והוא ירד לסיני להירגע? רבאק, שבוע! העיקר זה הלוגו בטיב טעם במעריב "הטרגדיה והנס".
אז מיהם החשודים המיידיים בביצוע הפיגוע?
גדודי השהיד עבדאללה עזאם, מצרים פונדמנטליסטים, בדווים מסיני? (מעריב, 2)
או הכנופיה הלובית, מוסלמים קיצונים, לובים שעברו הכשרה באפגניסטן? (ידיעות, 2)
או, עידכון של הארץ מ-12:00 – "פעילים בארגונים איסלאמיים קיצוניים במצרים, בסיוע הג'יהאד העולמי, רשת רופפת של ארגוני טרור מוסלמיים שאנשיה מזוהים עם אל-קאעדה"
(לא אל קאעידה?)
מעריב (13) הצטרף אתמול לעגלת האחות האתיופית העושה דרכה לישראל, עם זווית ייחודית משלו: הילד הגדול במשפחה, בן ה-18, הוא זה שרוצה לגדל את ששת אחיו. בשביל זה התאמצנו, זירזנו את העלייה שלה, הסכמנו לקבל אותה למרות שבעלה גוי משוקץ? (למאותגרים: פה אני צינית)
המשך תמוה לראיון החג שעשתה סמדר שיר עם מיכל ינאי, כלומר פולואו אפ ב"מלך הביצה", כשהמלך רסלס מלהג.
אוי, לבי לביבי. לא נעים.
אמרו מעתה: רפי, רפי, רפי, רפי איתן. לא רפאל! הוא יכעס.
ושירות למפלגת הגמלאים מטעם V
(בהמשך לדיווח בידיעות 11, ממנו עולה שח"כ יצחק זיו לא ממש בקי בעשרת הדברות, כי התבלבלו לו הדפים)
אורי אלון, הגאון שמכר פטנט לגוגל מתראיין ל"מגזין ממון" (בטלפון, הוא גר ליד מטה גוגל בקליפורניה, החצוף), והנה על רגל אחת הפטנט שלו: אם תקלידו בריטני ספירס, המנוע שלו יפריד בין אתרים שעוסקים בשירים שלה, ובין אלו העוסקים בחייה האישיים וברכילות. היה שווה. אני כבר מחכה.
למישהו אכפת אם ד"ר יוסי זיידר, הפסיכותרפיסט מ"קשר משפחתי", שהורשע בביצוע עברות מין במטופליו יתאבד? כי לי ממש לא. ובכלל, זה לא עניינה של המדינה אם מישהו רוצה לסיים את חייו. בטח שזה לא צריך להיות נימוק לכך שלא ירצה את עונשו (מעריב, 16).
רקטות לתל-אביב? אמאל'ה. גל, לאן לברוח? (למאותגרים כרונולוגית: מרפררת לשער העיר ההוא. נו, מאוד יבאס אותי להסביר עכשיו כל דבר).
לחם עבודה
אילן ישראלי יחליף את רם בלניקוב?
אדם שוב מצטרף למכרז לערוץ הכנסת, מדווחת רתם קלינה, אבל יניב זך לא פרסם כבר את הדברים בשבוע שעבר, אם לא קודם, ב"המגזין"?
מחר מתפרמט גלובס מחדש. רענון תאג"ד:
אלי ציפורי, עורך שוק ההון, יהפוך לעורך החדשות ולסגנו של חגי גולן (פעם ראשונה שיש פונקציה של סגן);
איתמר לוין שהיה עורך החדשות יהפוך לעורך הנדל"ן במקום משה ליכטמן;
איילת כרמל תהפוך לעורכת שוק ההון במקום ציפורי; ליכטמן יהיה אחראי על פרויקטים מיוחדים ותחקירים;
ג'ק וולש (למאותגרי כלכלה: המנכ"ל המיתולוגי של ג'נרל אלקטריק, מנהל נערץ, היום יועץ לקבוצה קטנה של מנכ"לי חברות) יכתוב בכל יום חמישי טור;
מדור ספורט חדש ומורחב יגיח ברביעי. אוריאל דסקל מהארץ כבר שם;
אבי רצון עוד לא התחיל את התפקיד שלו כעורך "ישראלי", אבל אומר שעוד רגע, ממש עוד רגע.
מכה לThemarker שיוחלף על ידי גלובס כספק התכנים של אמ.אס.אן אחרי ארבע שנות שירות בקווים.
מרתה סטיוארט מוציאה מגזין לנשות קריירה, "בלופרינט, עצבי בעצמך את חייך", כך לפי הכותרת בידיעות (כלכלה 5), אבל מתוך הידיעה עולה שהוא יעסוק בעיצוב, לבוש ואירוח לנשים אמידות. כבר התכוונתי לכתוב לה, אז אני חוזרת בי.
והנה חמודי. אני לא מתלהבת מזה שהוא הפך לשליח ציבור של קופת חולים. ממש לא מתאים לו.
נסגר תיק ניר בכר נגד ידיעות. בכר יצטרך לשלם 2,500 שקל הוצאות. השלב הבא יהיה שנשמע על ארוחת פיוס שנערכה בין רפי גינת לבכר במול-ים.
ח"ח פראי ל-nrg רשת שעורכיו ממליצים על הטור של דרור פויר מיום שישי, עליו דיברנו, על הזמרירים של מעריב בסלולרים של עובדיו. טוב שאף אחד מהבוסים לא קורא.
פיתרון קצת עקום, אבל אפקטיבי, בהגיעכם לדפים לבנים
1. כלים
2. אפשרויות אינטרנט
3. הגדרות
4. לא משנה איפה נמצאת הנקודה הירוקה, החזירו אותה ל"בכל ביקור בדף".
5. גם היא על "בכל ביקור בדף", הזיזו אותה משם והחזירוה.
6. לאחר מכן לחצו אישור+אישור, כמבוקש, ואז חזרו חזרה ונסו שוב.
עובד ב-100 אחוז מהמקרים
לפני פיזור
אמרו לי שפרידה קצרה זה בריא, כדי לרענן את הקשר, כמו לגזור קצוות שרופים. מקווה שהקצוות הלכו לדרכם לעד ולא ישובו.
להארץ - אסוציאציה.
מצטערת, נרקו, שלא קיבלת את המנה אתמול. גם לי לא היה קל.
תודה לג'וסי על הלינק העסיסי, לאיך צריך לעשות את זה. אתעמק בו בהמשך.
ל-1 שעובד, תמשיך תמשיך, אל תבזבז פה זמן. מכירה אותך.
אהרן, חלמת עלי שוב, אולי?
לראובן שפירא – סורי, כך אני כותבת. לפעמים משתדלת להסביר יותר. למשל היום.
צל"ש הקטיפה: "ולווט רכבה על הגל שלי" (עגנון ולא ש"י).
לידיעת אנשי הצופה. תודה רבה, אבלvelvet רועה בינתיים בשדות הפרג של ישרא בלוג, לא בפרדסי תפוז. אני רוצה פיצוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
