(לסמיילי הזה קוראים "חיבוק של הסוררת". ניד איי סיי מור)
"פרץ צריך סגן במשרד הביטחון" מכריז ידיעות בשער, ואילו לידיעה בעמ' 6 ניתנה כותרת עילגת הרבה יותר, החוזרת למעשה על השער: "העבודה: פרץ צריך סגן לביטחון".
גם מעריב נטפל לבן יקיר לי, והכותרת בשער, מתוך כתבה ב"סופשבוע" הקרוב אומרת "וילנאי: פרץ הוא כישלון" (מי יודע, אולי מחר יופיע פתאום ראיון עם וילנאי ב"24").
בעמ' 2 מופיע תקציר של הכתבה עליו חתום נדב איל, תקציר מבולבל לחלוטין (אני לא חותמת שהכתבה לא נראית כך במקור, אני רק משערת)
ובינתיים רק ציטוט: "'פרץ הוא שר הביטחון שמגיע מההנקודה הנמוכה ביותר בתולדותינו בהבנתו את מערכת הביטחון, על אף שאמרתי וחזרתי ואמרתי שהוא יכול להיות שר הביטחון'. הוא מוסיף, בתשובה לשאלה, כי כרגע אין לפרץ את הכישורים להיות שר ביטחון, אבל הוא ירכוש אותם בתוך שנה-שנתיים". אה. עכשיו הבנתי.
"כל גרוש שלישי מתחמק ממזונות" (ידיעות, 21), מתוך דוח של ביטוח לאומי. יקירתי המתוודה, זכרי שהזהרתי אותך.
מה תגידו על השוטר שחטף בקבוק מתינוק בן שנתיים בשבת בבלומפילד? עד כדי כך היה צמא?
אבל אני לא יכולה להתעלם ולכבוש חיוך מדבריו של האב (ידיעות 22) "אביו של הפעוט, שלומי מזרחי, איננו יודע את נפשו מצער: 'כל החיים חיכיתי שייוולד לי בן, כדי שאוכל לקחת אותו למשחקי הקבוצה האהובה עלי'".
אה! עכשיו כל העניין של חוויית ההורות וגנטיקה וכל זה ברור לי.
רואים, הלחצתם את שוכני גן החיות בחיפה עם כל הביקורים המנג'סים שלכם, ומאז הם ממליטים ומשריצים בלי הפסק (ידיעות, אחורי).
הח"כים החדשים מתלוננים (מעריב, 5) על ההילטונים: טומאת מתים/ ריח של ג'ורה/ אין מנעול פנימי/ המדפים לא מתאימים לקלסרים. יאללה יאללה, ניג'סים.
"שמת אנטנה סלולרית בבית? שלם יותר ארנונה" (מעריב 12). אולי "התקנת"? מה זה שמת? כמו "שמתי מכנסיים וירדתי למכולת"?
בקמפוס בהר הצופים גדל קנביס ליד אולמות ההרצאות (מעריב, 12). אז בכיתוב לצילום של פלאש 90 (אפילו לא כתוב המחשה, או אילוסטרציה) נאמר "לסטודנטית המצולמת אין קשר לשיח".
כלומר הם לא יוצאים ביחד, היא לא שתלה אותו ולא משקה אותו, ובטח לא נוגעת בו. היא רק יושבת על אבן לידו וקוראת בנחת. אני במקום השיח הייתי נעלבת.
קושיה למשפטנים שבכם:
מה זה "רוצח מורשע שמרצה את עונשו בבית כלא"? (המגזין 15)
להבדיל מרוצח חף פשע שמרצה את עונשו?
מי הגאון שתקע באמצע כפולת "משהו עולמי" ב"המגזין" את כפולת מודעת השופרסל?
אני מודה למעצבת של "המגזין" שהורידה את אורית הראל מהלוגו והציבה אותה מתחתיו. היה קשה, נמשך הרבה זמן, אבל הצלחנו.
במדורה של ורדהל'ה ב"זמנים" – מואיל לפלרטט. לא מועיל.
איך שלי גפני, בעלת העסק המשגשג למוצרי איפור הסכימה שיאפרו אותה כך בכתבה ב"זמנים"?
והעימוד בעמוד השלישי של כתבת הבוגדים ("זמנים") מבלבל, מאחר שצבע הרקע לבוקסה בהיר מדי.
ואם כבר בוגדים, ההוא שניצל מהפיגוע כשהיה עם המאהבת? (ידיעות 4) אמן ואמן שאשתך תתפוס אותך. והיא תתפוס. תאמין לי. יותר מדי פרטים מזהים יש שם.
מוזרה הנוכחות של כתבת בני שטיינמץ ב"24". בגלל האורך שלה, יש חשד שהיא פונתה מ"7 ימים". במהלך הכתבה חוזר כמה פעמים הניסוח "אמר ל'24 שעות'". קוד למה זה? מה אתם רוצים להגיד בזה? שזה לא ראיון ארכיון? שמופיע איתו ראיון גם במעריב מחר? או בגלובס? או בדהמארקר?
ועוד: אחד מילדיו של שטיינמץ, אבנר, לא מתרועע עם ילדי שמנת מארסוף, אלא עם ילדי אשפתות מאבן יהודה וכפר שמריהו. ("ילדי אשפתות" זו תוספת שלי, במסגרת הסבר פניך לתייר). חוץ מזה כל הילדים שלו שומרים על צניעות, נניח, בתו מירב בת ה-24, רכשה לאחרונה את "אחד הפנטהאוזים היקרים בארץ, 6.4 מיליון דולר". ועוד מהכסף שהיא הרוויחה במו ידיה! אכן צנועה היא יותר ממני אפילו.
בוקי נאה משתרע בכפולה משלו, ובה יש לו מקום רב לומר הכל, וגם עורכיו מפתיעים עם הכותרת המתוחכמת, "פלישת נובחי הגופות".
רז שכניק קצת מגזים עם ההתחסדות הזאת – למה הוט לא סגרו את כל שירות ה-VOD ביום השואה, אלא רק את ערוצי הבידור. נו באמת.
תקנו אותי אם אני טועה: יעל קרוון ("24", 20) היא בתו של דני קרוון. אבל היא לא אחות של תמר קרוון? למה לא להזכיר את זה? 
הערב ב"עובדה" - התחקיר על השעות שלפני האשפוז של שרון. נראה אם נשמע משהו שלא שמענו בשומקום אחר.
בגלל הלחץ החברתי הסתכלתי במוספי הספורט. אוקי, צל"ש הקטיפה למעריב על חשיפת הפושע הנורא והאיום, גנב הסוסים אלימלך זורקין, כלומר קינג סולומון. וגם היום ממשיכים להתלהב מעצמם, ולהזכיר ללוני הרציקוביץ' שרק הם הצילו אותו מקטסטרופה. יופי! אבל מה, אני באמת צריכה לקרוא את אביעד פוהורילס שרוצה לחבק את לוני ולתת לו לגעות בבכי בחיקו? או את יניב טוכמן מתאר איך לוני הגיע הביתה כשבידו "כתובת אתר האינטרנט בו היה יכול לקרוא על מעלליו של סולומון"?
שמשון, יש לי הצעה עבורך בסוף.
לא רק אני בלחץ, גם TheMarker, בגלל הפרמוט החדש של גלובס, ובגלל הטור של ג'ק וולש, שיעלה שם מחר, כפי שכתבתי אתמול. ולכן עלה לאתר ראיון עם וולש, מנובמבר האחרון.
522 תגובות עד כה הניבה הפרובוקציה האחרונה של בני ציפר, שלא עומד בצפירה ביום השואה.
אל תעמוד. למי אכפת. אבל טוב לדעת שאפשר להוציא גם את קוראי הארץ משלוותם.
אט"ש 
יט"ב ושניידר כתבו על "זה הזמן". יט"ב התמקד בכתבה על בני הנוער והסמים, ושניידר בכתבה על החובש בעל הנטיות העיתונאיות הנאלחות. רואים מה זה שתי נקודות מבט שונות על אותו דבר? יופי.
מכחישת שואה
"אני לא ולווט" מכריזה מדמואזל ליסה פרץ בטורה האישי ברייטינג. "יש להניח שמעולם לא שמעתם על הבלוג ולווט אנדרגראונד... זה בסדר. כי גם אני... לא ידעתי על קיומו עד הרגע הזה ממש, עת הודיעו לי כי מפיצים עליי שמועה ברחבי הרשת כי אני ולא אחרת היא ולווט".
וחותמת: "... את הגבבה שלי אני מקפידה לשכן באכסניות מפוארות, יוקרתיות ואיכותיות, שרייטינג היא אחת מהן".
סבבה וכיפאק היי לפרץ. רק שבאותה אכסניה מפוארת בה היא משתכנת, בחודש ינואר האחרון, סוקר פועלה/ו של הגברת או האדון ולווט. ומי חתומה על הקטע? כתבת של פרץ, הדס שניידר. שניידר כותבת ב"סגנון" את מדור "קו המשווה", אם ישאלו את פרץ. כך שיכול להיות שפרץ לא שמעה על הבלוג, אבל קוראי רייטינג שמעו ועוד איך. האם צריך עיתונאי לקרוא את העיתון בו הוא כותב? מתברר שלאו דווקא.
אינני חושדת בפרץ שהיא חיית רשת חשופת שיניים, אבל יש לי תחושת בטן שאת הפוסט המשווה בין המוצר שלה לבין "זמנים מודרניים" היא דווקא קראה, פשוט כי הסבו את תשומת לבה, כמו גם כל מיני הערות, במהלך השבועות. אם לא קראה, הנה הוא שוב. אמנם נכתב מזמן, ב-11.1, תאריך יפה, אבל ייתכן ותמצא בו הערות מועילות.
ובמקרה שפרץ כאן היום, כי אמרו לה ברייטינג שכתבו עליה, אז הנה טיפ און דה האוז: אי אפשר לפתוח כתבה בעמוד שיש בו רק כותרת ומשנה, לאחריו מודעה ואז המשך הכתבה. צריך לעצב אחרת (אם אין דרך לסלק משם את המודעות למקום אחר) - למשל, להתחיל את הטקסט בעמוד הפותח. ("אכלת אותה", 18, "החוש השישי", 24)
לחם עבודה
אז מה, יש מצב שקירשדנדון בדרך לערוץ 2? זאת תהיה מכת מוות ל-10 אם כן. הסיבות ("נתח שוק", גלובס), חיכוכים על מרחב מחייה עם רפירשף, וכסף. כמובן.
הדוגמנית רותם סלע תהיה כתבת שטח של גיא פינס.
הלך לעולמו פרופ' יובל נאמן.
לפני פיזור
גם אני לא ולווט, אבל אם נרקם איגוד, כפי שהסתמן לפני כמה ימים, אתן לו את הבמה הראויה, ואשמש כלוח מודעות שלו. אינני עסקנית, לא נחנתי בכישורים דיפלומטיים או פוליטקאיים (בשביל זה יש לי את ע. פרץ, לא קרוב של ל') ולכן אמשיך לטמון ראשי בתוכן, לרחרח ולתת דין וחשבון על הממצאים.
אדוני הספורט וגבירות מוספי הנשים. כמו שכבר כתבתי, אין לי משאבי זמן נוספים. לקרוא ספורט (או מ' נשים), זה עוד קצת זמן מדי יום, ואין לי. מה גם שההבנה שלי בספורט לא גדולה, כך שלמה לי לעשות טעויות שיעידו על הבורות שלי? לכן, מה שאני מציעה זה שבכל פעם ששמשון טאווילי או נוצה סגולה רוצים להשמיע משהו חשוב בנושא, שיעבירו לי את דבריהם למייל בו ביום (לא יום אחרי), בשעות סבירות. אבדוק את טיעוניהם, אערוך ואעלה אותם כחלק מהפוסט. דיל?
מישהו, נכנה אותו ע' (אחת מהאותיות בשמו) שלח לי היום מייל, ובו הוא מזמין אותי לקפה. מוזר, לא? אני מאוד אוהבת קפה, אבל למה התכוון ע'? קפה-קפה? או סתם קפה? ולאן אבוא? ולמה בדיוק?
ורק לחשוב על זה שעגנון (הע' דלעיל לא ממנו) הוא אחד הסופרים האהובים עלי.
תוספת לשעת ליל מאוחרת (בלי אחריות, תיקונים אם יידרשו - מחר)
האתר הלא רשמי של ערוץ 10 גורס שהערוץ רכש את משחקי הגמר ואחד מחצאי הגמר של מונדיאל 2006 שייערך בגרמניה. לפי דיווחים שונים, שילם הערוץ עבורם כ-700 אלף דולר, אך יירכשו משחקים נוספים. המגעים מתנהלים מול חברת צ'רלטון, בעלת זכויות השידור של המונדיאל בארץ.
איך זה מסתדר עם ההצעה של הוט שתידון מחר?
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
