כמה עמודים יש בדוח המבקר, 1,000 כמו במעריב או 1,200 כמו בידיעות? ויש משהו בכלל בסדר במדינה הזאת? איזה ייאוש: בכל מקום בו אזרוק מטבע של עשר אגורות יתברר שתולעים תאוותניות מכרסמות מתחת לפני הקרקע וגם מעליה. שני העיתונים פיזרו קצת יותר מדי את הדיווחים על מעשי השחיתות, אבל מעריב הצטיין בעמ' תוכן (3) – מחבבת עמודי תוכן, רצוי שיהיו פלאפיים ככל האפשר – כך שבעזרת ההפניות אפשר למצוא כל מפגע ומפגע, ואפילו העיצוב שלו סביר.
שלי, אני קוראת אותך לסדר. אז מה אם סולודקין נעדרה, זה אומר שגם לך מותר? זה תירוץ של בית ספר, את יודעת?
מנחם בן מתעקש ב"דעות מעריב" לצאת נגד סגירת הערוץ הראשון בגלל התוכניות המצוינות שבו. למשל, מיכל זוארץ מעולה בסוגה, הוא אומר. אבל בן לא מבין שסגירת הערוץ היא בגלל השחיתות והסיאוב (והוא מוזמן לקרוא את הפרק בדוח המבקר העוסק בערוץ).
ערוץ 10 (עידוק, כבר קוראים לו ערוץ, לא ישראל) ונטוויז'ן יקימו אתר תוכן לערוץ במסגרת נענע.
אז הבאנו את האחות האתיופית לארץ, ומתברר שהיא לא יכולה לגדל את האחים שלה, ועכשיו מחפשים להם משפחת אומנה? ומה חשבתם קודם, שבחורה בת 21 יכולה לגדל שבעה ילדים?
שמעתם על הגברת הראשונה של איסלנד שאיבדה את הדרכון ועוכבה בביקורת הגבולות בנתב"ג? בידיעות (12) הכותרת היא "הגברת הראשונה של איסלנד עוכבה בנתב"ג" ובמעריב (23) הכותרת היא "הערה אנטישמית – דווקא מאשתו הישראלית של נשיא איסלנד". הידיעות זהות כמעט, אבל ראו את ההבדלים בין העורכים – זה מזדעק להגן על עמו והשני מתאר בריחוק את האירוע. אישית אני מעדיפה את גרסת ידיעות.
המשך תעלולי חיל האוויר: עכשיו מתברר (ידיעות 11) שהמב"ס, אל"מ ארז, לא מתגורר בבסיס, ומגיע לשם בכל יום בטיסה משדה דב (כמה עולה הדבר הזה לצה"ל, אגב?). אם היה מתגורר שם, היה יודע, כך הסברה. אז נכון, אני חושבת שהוא צריך להתגורר שם, ולו רק כדי לחסוך כסף, אבל האם היה יודע? לא ממש משוכנעת.
קבלו את עמית שהם על אמנות הדיאטה במדורו האופנתי. באופן עקרוני אני מסכימה איתו שרזה במידה (פלאס ירכיים ראויות לשמן)זה יפה. באופן עוד יותר עקרוני אני לא מסכימה עם המשפט "זה בוודאי לא תוכנן כך מראש, ואף אחד לא כיוון שילדות בנות עשר ילמדו לשנוא את גופן, אבל המראה ההדוק לא נכפה בעורמה על נשים, הן רצו בו. הוא נשא חן בעיניהן".
זוהי היתממות לשמה, בדיוק כמו להגיד (והוא אומר) שנעמי וולף מיתממת כשהיא אומרת שהיופי אינו אוניברסלי או קבוע. הוא מיתמם כי הוא מתכחש לכל מה שכרוך בלחץ חברתי, בעריצות האופנה, או בכוכבן הדורך של דוגמניות השוקלות 47 קילו (ולירז צ'רכי הצהירה על 42). הוא מיתמם כשהוא חושב שילדות בנות עשר נולדו ככה, עם רצון לשקול פחות ופחות, או להרכיב עדשות מגע בגילן הצעיר (מעריב, אתמול).
והמראה כן נכפה בעורמה, מאחר שנשים לא הבינו ששוויון לא אומר שהן צריכות להיראות כמו גברים, או לירוק ולגרבץ. הן לא הבינו, לא הסבירו להן ששוויון בשכר ובהזדמנויות וכל זה לא אומר שהן צריכות להפוך את עורן. וכל הבלבול הזה מביא נשים להצהיר עד היום בחלחלה שהן לא פמיניסטיות.
מישהו יכול להסביר את הכתבה הזאת מחדשות הוט, על פריחתו של העיר? איפה אי אפשר להשיג אותו בדיוק? בשש אחר הצהריים בשנקין? ואולי אי אפשר להשיג אותו כי מדפיסים כעת פחות עותקים? בכל מקרה, להגיד שהעותקים החסרים מעידים על פריחה זה קצת מוגזם.
לא יודעת לאן העיר הולך, זה לא ברור גם אחרי הכתבה המוזרה של עמית דקל, הטוען שלפני שנה היו חדרי המערכת ריקים (???) ואילו עכשיו הם מלאי חיים.
יש לי גם תהיה אסתטית: מה יש לכתביו ולעורכיו שהם מגדלים זקני פרא? זה כבר לא הזיפים המסוגננים של פעם, מדובר במחדל (אולי שהם צריך להיכנס בעובי הקורה). או שאולי העיר רוצה להציג את עצמו עכשיו כמקומון גברי בלי אף עורכת, כי עורכות לא יכולות לגדל זקנים לתפארת?
מעניין מאוד, הסיפור על הספר שנעשה על "אבודים", וגם קשור בעקיפין לקיומי הבדוי.
דרור פויר הפסיק לעשן. הבה נתפלל.
גדי סוקניק נכווה בגבו בגלל מלצר מסורבל אבל ממשיך לדגמן חדשות. רק בריאות.
איתן אבריאל מתרגם בחן קומוניקט של האדמו"ר רני רהב על עופר גלזר.
ליאת משאט-פריזם מספרת ב"זמנים מודרניים" על אחת שיצאה ל-150 דייטים, ובסוף מצאה אהבה וגם כתבה ספר. זה תרגום מתוך הספר שלה? זה ראיון? מה בדיוק? ואם זה תרגום מהספר, למה הגברת למ"פ חתומה על הכתבה? בגלל פסקת הפתיחה והסיום?
ואני לא מדברת על איכות התרגום. כלומר אני כן מדברת. ירודה.
מחלקת הגהה
ארנה, ארנה, ארנה, כמה פעמים צריך להגיד לכם?
סיפרו לי שגרמתי ליום כיפור בקרב מגיהות מעריב (היה באמת מפתיע לגלות שיש), אז לכן אמנע מבדיקה מיקרוסקופית שם כמה ימים.
רק דבר אחד, אני לא יכולה להתאפק: אגרקסקו. לא אגרסקו (מעריב 3, מעריב "עסקים" 2)
ידיעות, 21, בכותרת: חויב (ולא חוייב)
לחם עבודה
כתב הכנסת של גל"צ, עמית סגל, יהיה ככל הנראה כתב הכנסת של ערוץ 2.
התוכנית של נטשה מוזגוביה ודני קושמרו עלולה לרדת (לפי הארץ) או תרד בוודאות (לפי האשלא"ש) תוך שבועיים, ובמקומה תשובץ "סדר עולמי". אבל עכשיו שניהם כותבים באותו עיתון, ידיעות. בסופשבוע התפרסמה ב"7 ימים" כתבה של קושקוש - סיבוב על אופנוע עתיק, אינדיאן. יש לו עתיד ככתב רכב דו גלגלי, למה לא.
טל רוזנר, כתבת בתי המשפט של ynet תהיה דוברת בתי המשפט בירושלים.
חמש משכורות לעובדי ישקר? ומתי אנחנו נזכה לזה?
לפני פיזור
אני מבקשת לחדול מההשמצות האישיות בחסות החשכה.
דרמה במחתרת. תחקירנית צמרת איתה התכתבתי אמש ביקשה שאצטייד במצלמת רשת לצורכי ראיון. במצלמה יראו רק את אצבעותי המקלידות, כך אמרה, אבל אני התמלאתי יראה, ומה פתאום, וזה, ואם המצלמה תזוז? ובכלל, יש לי הקלדה כל כך ייחודית, שמיד יכירו אותי על פיה. אבל מעשה שטן, היום צצה כתבונת השוואתית על מחירי מצלמות וכדאיותן. זה רמז?
אני לא בקיאה בחיי הנישואין של כל מכותבי, אבל אני יכולה לשער שאם מישהו נוסע במכונית כשלידו מישהי לא מזוהה (למתבוננת), ומאחור יושב עוד אדם, זה לא בדיוק חדירה לפרטיות לתאר אירוע שכזה.
תם הרומן שלי עם אהרן, הטוען:
אם לג'ים קארי יש כפיל (ידיעות אחורי) למה שלי לא יהיה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
