יש תוספת בסוף
יוסי בנאי איננו. מכל המאורות הגדולים שכבו בשנים האחרונות, אותו אני הכי אוהבת. הקול העמוק. המבטא. החוכמה. הכישרון. אין להם תחליף.
זה היה יצפאן שחיקה אותו ב"גריל"? די מקאברי בדיעבד.
מה עשיתם בפוסטר המהודר של אולמרט שצורף היום לידיעות, ואיך ייתכן שדווקא מעריב פספסו את זה?
הערוץ הראשון, בהמשך לאתמול: לא ניהלתי דיון, תיארתי את המצב. לא אני הכרזתי על סגירתו העתידית. כשמחשב לא מתפקד עושים לו ריסטרט או מכבים את כל המערכות, ובמקרים קיצוניים מוציאים את התקע מהשקע ומפעילים הכל מחדש. זה מה שצריך כנראה לעשות לערוץ שעוד לא נמצאה תרופה לתחלואיו. צריך להוריד את השלטר ולהרים שוב. אם תסלחו לי על שאני מקדישה לכך חמש שורות ולא מאמר מלומד עם כל מראי המקום וכו'. את זה תבקשו לקרוא בהעין השביעית הבא, אם כי צריך יהיה להקדיש לכך כמה גליונות.
שאלה בחשבון: אם עדנה אלפסי, העוזרת לנציב שירות המדינה בת 42, ועובדת בנציבות 27 שנה, זה אומר שהתחילה לעבוד בגיל 15?
"24" מביא פרופיל שלה (כדרכן של נשות מאחורי הקלעים של העת החדשה, גם היא לא מתראיינת). כשישה מבני משפחתה הקרובה עובדים במשרות שונות בשירות המדינה, אבל מהנציבות מסבירים שהכל כחוק, ושאין כאן שום העדפה מהז'אנר הנפוטיסטי, אלוהים ישמור. העיקר שהכל תקין אצלנו.
קצת משונה שארבעה חודשים המתין האמבולנס בחוות השקמים, לא?
פנינה רוזנבלום יכולה למצוא שפה משותפת עם מנחם בן, אחרי ששאלה את מיקי בוגנים אם לא נמשך אף פעם לאישה.
שפיות דעתם של אזרחי המדינה וחייליה נעלמת והולכת: אנשי חיל הים בבסיס סטלה מריס (מעריב, 12) לא רוצים לחיות לצד צלב ופסל של מרים הבתולה. הפסל נתרם לפני 112 שנה על ידי ממשלת צ'ילה לנזירים שחיו בכנסיה שעל יסודותיה הוקם הבסיס, אבל הם מרגישים פגיעה באמונתם הדתית. אולי צריך להעביר אותם סדרת חינוך כדי לבער את הבורות וטיפשות.
שימו לב ליצירת הפקסול הדי נוראית (מעריב 8) שצריכה הייתה לטשטש את המשפחה האיראנית, אבל הפכה את הדמויות ליצירות של פיקאסו.
Twister, קוראת טיים אאוט מאוכזבת, כותבת:
"נראה שהמגזין קיבל על עצמו להפוך כל גיליון לגיליון נושא. קונספט נחמד, אבל הכיוון שלו לא עושה רושם טוב: לפני שבועיים הוקדש הגיליון לכושר, או לפחות ככה זעק השער. אבל מה, בפנים קיבלנו כתבה שטחית ("מאמני הכושר הם האלים החדשים") ומעבר לזה לא היה כמעט שום טיפול בנושא, חוץ ממדור אופנה יחצני.
בשבוע שעבר אותו דבר – כתבה אחת על השווקים בתל אביב, והשבוע, אלוהים ישמור, גיליון המוקדש לחתונות לקראת ל"ג בעומר. לא משנה שרוב קוראי טיים אאוט לא בוחרים את המועד הזה דווקא כדי להתחתן, או לפחות הקורא שאליו מכוון המגזין. אני מניחה שהוא יכלול כתבה אחת בנושא חתונות, והשאר, הפקה-פקה הרגיל. זה השבוע הראשון שאשאיר את הגיליון על הדוכן".
מאחר שטוויסטר משאירה אותו על הדוכן דפדפתי למענה, ומתברר שיש בו די הרבה כתבות על חתונות, ומי שבעניין ועושה את דרכו לשם, כלומר לחתונה, יכול למצוא בו עזר רב. ל"ג בעומר הוא תירוץ לגיליון שכזה, והוא כן מסמן את פתיחת העונה, הרי רוב המאוהבים מעדיפים להתחתן בקיץ, כשאפשר ליהנות מהים וממקומות פתוחים וכל זה.
ג. אוחובסקי מספר על הטקס שהוא ואיתן ערכו - על הצורך הבכל זאתי לערוך טקס מקביל לזה המקובל בעדת ההטרוסקסואלים. שיבושם לו, אם הוא רוצה, אני לא מתנגדת. אבל מאוד הסכמתי עם ההתנגדות שלו לאופנת הרב החילוני. אמנם הוא עצמו חטא בכך וקידש את אורי שטרק ורביד, ומאז מציקים לו מתחתנים שונים שיבוא לברך גם אותם, אבל זה רעיון נורא מטופש ומגוחך. כלומר למה שסלב ירים חופה? זאת באמת האלהה לשמה, אקט שהופך אנשי תקשורת או אמנים שכישוריהם המוכחים אינם מוטלים בספק, לאוטוריטה רוחנית ללא שום הצדקה. ולכן, לכל מי שחושב על זה, אני מציעה לחשוב שוב, פן ימצא את עצמו עובד אלילים. אני למשל, לא מוכנה לערוך לכם חופה. גם אם תתחננו.
מישהו פה קובל על שאתר הארץ לא עלה מהבוקר. לא ניסיתי בבוקר, אלא עכשיו
והוא עלה בקלילות אפילו, במהירות גדולה הרבה יותר מאי פעם. אולי יש לי קשרים חדשים שם. כראייה, א.ב. יהושע מסביר למה התכוון.
אבל האתר של TheMarker ממש לא עולה, כעונש, כנראה.
שמתם לב שאי אפשר להגיע לאתר הבלוגים של חנן כהן דרך גוגל, הטוען שאין דבר כזה? כן, אותו גוגל הטוען שאין דבר כזה שאין דבר כזה? אני מצליחה להגיע לוובסטר דרך החיפוש של יאהו.
יובל דרור כותב ב"פופ-אפ" ("24", 20) שוובסטר "חושף את הגולש בפני עשרות בלוגים שאינם כותבים באתרי הבלוגים הגדולים". לא מדויק. אם כבר, צ"ל חושף גם בפני... מאחר שרשימת הבלוגים של חנן כוללת גם כאלו המופיעים בתפוז, רשימות וישרא.
הכתבה שתביא 400 תגובות: שתלי סיליקון.
אז בן כמה הנשיא ג'יורגי'ו נאפוליטנו?
בישראל חיים 1,015 בני מאה ויותר. שני שליש מהם נשים. כך שסטטיסטית יש לי סיכוי.
מושג שכדאי לדלט: "אשת העולם הגדול" (דורית מוסיוף, אשת נשיא איסלנד, "24"). כולנו אנשי העולם הגדול. בחיי.
מחלקת שכתוב
(על מניית טבע הצונחת, ידיעות 5) "ההנהלה אמנם ששמרה על אופטימיות לגבי המשך השנה, אבל לא הצליחה למלא אותה בתחזיות מעודדות מספיק בשביל הבורסה".
מחלקת הגהה
מגפת המיסים (צ"ל מסים) פשתה בכל, ומעריב וגם ידיעות מתעלמים מדברי. מורה נבוכים מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית:
"יוד לא תיכתב במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i כגון לבי (מן לֵב), מקלים (=מְקִלִּים, מן מֵקֵל), אמתי (=אֲמִתִּי מן אֱמֶת). כך גם אתי, אתך (אִתִּי, אִתְּךָ מן אֶת)".
לחם עבודה
SBC (הקונצרן שמתקשה לשלם משכורת בזמן לפרילנסרים) עובד על גיורו של פלייבוי, אחרי שביצע את זממו בקוסמופוליטן. העורכת המיועדת היא אורי להב.
כמו שכבר כתבתי פה ממש מזמן, חגי לוי מנהל מו"מ על מכירת הפורמט של "בטיפול" ל-HBO, שבמונחים קונספטואליים (לא מבחינת הסכומים) זה כמו מכירת ישקר לוורן באפט.
אלון עידן מצטרף להעיר, ויכתוב ביקורת טלוויזיה שתתפרסם בסינדיקציה, וכן טור במדור הספורט. הוא יערוך גם כמה מדורים, ביניהם מדור תקשורת עתידי. זה מעניין, היחזור מי נגד מי במתכונת משוכללת?
אופירה אסייג תגיש פינת ספורט ב"העולם הבוקר".
נוחי דנקנר בדרך לטלוויזיה.
השמועה החדשה אומרת שאביב לביא יהיה עורך G. לא רעיון רע בכלל.
הידעתם שעמית סגל הוא בנו של חגי סגל?
כיצד קרה שגיא רולניק התעופף לאירוע של ישקר במקום רותם שטרקמן, המועמד הטבעי לנסיעה? ביום שישי האמור הגיע שטרקמן לטרמינל החדש, ואז התברר שאין לו ויזה. כלומר הוא לא ידע שלארה"ב צריך ויזה. איך? איך? איך? לא ברור. לכן הוא לא טס, והיחיד שהצליח לארוז לבד תוך שעתיים היה רולניק.
מרקורי בנסיגה: גדי סוקניק נכווה, אילנה דיין נקעה את הרגל, מיקי חיימוביץ', זהירות עם האופניים.
לפני פיזור
התגובות שנמחקו ויימחקו הן אלו המבצעות רצח אופי/ או מהוות עילה לתביעה בקרב אנשים שאינם אני, אמירות המשוחררות פה במחי מקלדת בקלילות. באשר אלי, החופש גדול במיוחד. עד שלא אואשם ברצח/אונס/עושק/רדיפת קטינים/גזילת כספי ציבור/התחזות לטייס/מיליונר וכו' – כל העלבונות מותרים. אל תהססו (ואתם בהחלט לא). ול"לא משנה": תמשיך, עוד, יותר חזק.
ככל הנראה שאני לא בת 9-17. העניין בי נובע מסיבות אחרות, והשיחות הליליות עם תחקירנית הצמרת הפכו ללוהטות במיוחד. אני כבר לא יכולה להמתין לחצות.
למה אני לא כותבת על רדיו? כי אין לי זמן.
עודכן גליון העין השביעית עלי רשת. והנה מהפכת הקטיפה.
ונחתום, לכבוד סופהשבוע הנושף בעורפי, בבית משיר של velvet underground, ששלחה ידידת מערכת:
if you close the door
the night could last forever
leave the sunshine out
and say hello to never
("If you close the door")
עגום במחתרת, לא?
תוספת
ננזפתי על שאני לא מעדכנת מה קורה ב-TECH ED האילתי, וי' עשה עבורכם את העבודה:
ב-NRG החליטו להפוך את הכנס לבלוג שמתעדכן כל כמה שעות. יש גם RSS, רק חבל שה-RSS מתעדכן ידנית על ידי העורכים במערכת חיצונית, כי במערכת של מעריב אין עדין RSS.
גדי שמשון הבטיח עדכונים, אך העלה רק אחד.
איציק אדרי סיקר את המתרחש וקטל את שמשון על ההבטחות לעדכונים (לאחר ששמשון קטל אותו).
יובל דרור מתלונן על בית המלון.
גל מור ראיין את סגן נשיא מיקרוסופט שהגיע לאירוע, ושמע "אין תגובה" על לא מעט שאלות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
