5/2006
 פיל ורוד
"לא אכפת לי אם אתם מזיינים את הפילים, כל עוד, כמובן, תפקידכם אינו לכסות את הקרקס"
(אייב רוזנטל, מובאה ממעריב)
התחקיר העצום על רפי גינת (9 עמודים, כפי שהבטחתי בשבוע שעבר), שצריך היה להתפרסם בגיליון הקרוב של "פירמה" ביום שלישי, נגנז בשלב זה על ידי עורך גלובס, חגי גולן. בתחקיר נסרקה ההיסטוריה התקשורתית של גינת בעזרת ראיונות ארכיב תוך הפניית אצבע לסתירות שבהם, שגובו בשיחות עם עיתונאים שעבדו עמו. התחקיר גם חשף פרטים על הנעשה מאחורי הקלעים בידיעות, ועל הפוליטיקה הפנימית של מערכת העיתון.
מעניין מי מעורכי "פירמה" יהיו חתומים על הגיליון הקרוב.
אני לא מתייחסת כרגע לטיב הכתבה מאחר שלא קראתי אותה. יש אפשרות מוצקה שהיא באמת לא ראויה לפרסום מסיבות מקצועיות, שהקביעות בה לא מבוססות, שהיא חושפת את העיתון לתביעת לשון הרע, ושהיא אוסף של גיבוב פרטים משולל יסוד. אולי. יכול להיות.
אבל אני מעלה אפשרות נוספת - שאולי אין כרגע אף כלי תקשורת הנכון לפרסם כתבה על גינת, כתבה שאינה ראיון לכבוד עונה חדשה של "כלבוטק". האם כל העיתונים שבסביבה מנועים מכך?
ומה עם מחלקה ראשונה למשל? אולי שווה לבדוק אם הכתבה יכולה להתפרסם שם?
ואולי מקור ראשון מעוניין?
אילן כפיר תובע מדנקנר וממעריב 250 אלף שקל על שהכפיש את שמו במאמר לפני שנה. דנקנר מבטיח לענות בבית המשפט.
בעז גאון מספיד את אייב רוזנטל. תושבת ניו יורק המגיבה לדברים תוהה היכן יושב גאון ומציעה לו דבר מה.
המשנה מתייחס ברובו לשורות הספורות האחרונות המופיעות בכתבה. לדעתי הטקסט נקצץ במהלומת גרזן – לא יכול להיות שזה מה שכתב גאון על מסמכי הפנטגון. ואם זה כל מה שכתב המשנה לא מתאים, שהרי רוב ההספד מתייחס לסיפור פרידמן-רוזנטל.
ואילו אמנון לורד מספיד עיתונאי שספק אם שמעתם עליו, ז'אן פרנסואה רוול. גם אתם דעותיכם נראות על פניו רחוקות מאלו של לורד, אני מציעה לקרוא.
אחרי הביקור במקור ראשון קפצתי לnrg יהדות ומצאתי חמש הערות, אמנם לא חתומות לצערי, אך מעוררות מחשבה.
גם לנטשה מוזגוביה יש בלוג, ובעברית. רוגלה מציגה את הבלוג ונותנת למוזגוביה פתחון פה.
אולמרט נכשל בלשונו (מעריב, 13), כשהגיע לקונצרט "רוסיה באהבה" ובירך את באיו ב"תיהנו, תבלו, אבל אל תשתו יותר מדי". המתורגמן חסך מהקהל את חמש המילים האחרונות, אבל היו שם מספיק דוברי עברית שהבינו וזעמו. לשכת אולמרט אינה עונה.
רתם קלינה כותבת על תלמידי "כותרת" המודאגים ממצבם מאחר שבית הספר עומד להיסגר.
ובסוף יש גילוי נאות מתוק:
כותבת שורות אלו היא תלמידה לשעבר בבית הספר "כותרת".
זאת הפתעה.
כתבי רשות השידור זועמים על הקצבת השיחות שלהם. אבל בכל כלי תקשורת יש הקצבה, לא שמעתם על זה?
הכי מצחיק, בסוף הקטע כתוב שהטלפון של קטי דור מנותק, ואז כותבת הכותבת שלמדה ב"כותרת": "את תגובתה של קטי דור לא ניתן היה להשיג".
רוצים רסס? עידוק מדבר עם מי שצריך.
איפה הקרדיט?
בעוד שב"מארקרוויק" צמחו הקרדיטים של הכותבים לגודל מרשים במיוחד, בגלובס יש מגמה הפוכה, שהיא חלק מהעיצוב החדש. בראש העמוד הראשון יש 3 הפניות עם תמונה פלוס כותרת ומשנה, אלא שקרדיט הכתב נעלם, ובמקומו כתוב רק "חדשות" או "גלובס הערב". בתחתית העמוד המצב קשה לא פחות: יש בו 3 התחלות של כתבות מחלקים שונים של העיתון, וגם הן ללא קרדיט. כתבי גלובס ממורמרים וזועפים. יוחזרו הקרדיטים לבעליהם החוקיים.
לחם עבודה
תודה לאיש התקשורת על תרומתו ולדגת הרקק שהייתה ההשראה שלו. אם יש לכם תיקונים אל תהססו.
כתבה ממוצעת ב"7 ימים" = 1,500-4,000 שקל (4,000 שקל? מי מקבל כאלו סכומים? אני יודעת על מקס' 2,500 ב"7" V).
"סופשבוע" = 1,000 שקל.
כתבה (תחקיר) ממוצעת בגלובס, דה מארקר = 1,200 שקל.
כתבה במקומון = 200-800 שקל, תלוי אם זו ידיעה או תחקיר, ובכמות המילים.
כתבה ב-ynet (פרילאנס) = 200-300 שקל (לא משנה אם זו ידיעה או מגזין).
כתבה ב-NRG (פריאלנס) = 50- (לידיעה) 150 (לכתבה) שקל.
כתבה בוואלה (פריאלנס) = 50-200 שקל.
כתבה במעריב, מגזינים = 700-800 שקל.
כתבה בקוסמופוליטן = 500 שקל.
אייטם בטיים אאוט = 120-250 שקל.
מקור ראשון - מגזין - 1,000 שקל, ביקורת - 250 שקל.
כתבה ב"מוסף הארץ" = 800-1,500 שקל.
הארץ - 8-15,000 שקל ממתחיל ועד ותיק, כשהסכומים נעים על הסקאלה.
העיר, כתבים = 5-7,000 שקל. אייטם לפרילאנס = 200 שקל.
עורך ב-ynet: 9,000-15,000 שקל (אנשי האתר מכחישים: "היינו רוצחים בשביל סכום כזה", ומעדכנים: 10,000-6,000 לעורך ערוץ)
עורך ב-NRG: 5,000-7,000.
עורך בוואלה: 4,500-5,500 (ולפי גרסה אחרת: 6,000-10,000).
חדשות פנאי פלוס: כפי שכבר נכתב, נמרוד דביר יהיה עורך "התרבות והקולנוע" – מה זאת אומרת "תרבות", בשבועון כפ"פ? וכי לא הכל הוא "תרבות"? * חגית גינזבורג שערכה ב"סגנון" תהיה הכתבת בניו יורק במקום דביר * רוני שיינר תצטרף לאגף הרכילות * פטר קלנר יהיה כתב התקשורת.
שחר מגן הוא עורך התרבות של .ynet
עדי רובינשטיין הוא עורך התרבות של nrg
אלא שהאשלא"ש לא מציג את צילומי הבריות המדוברות, ובמקומם יש רק את לוגואי העיתון והאתרים, עם כיתובי השמות.
לפני פיזור
נאמר כבר הכל
| 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
