רק ארבעה ימים אחרי מפרסם האשלא"ש את סיפור גלובס והכתבה הגנוזה על רפי גינת. מאוד מרשים.
פעם זעמתי. היום זה מצחיק אותי מאוד. קשה, קשה להיות עם היד על הדופק במדור ברנז'ה, אה?
ידיעות ממשיך זה היום השלישי להודיע על העלאת המחירים מחר. מעריב מתמיד בשתיקתו. אני מחכה למחר בקוצר רוח.
"אולמרט: נילחם בפשע המאורגן" (מעריב, כותרת ראשית)
ואני מצטרפת
"ולווט: נילחם בפשע המאורגן".
אם הוא נלחם גם אני יכולה. ויש לנו גם שלוש אותיות משותפות (מתוך חמש) בשם.
ובעמ' 3 ארגנו לו החבר'ה את הכותרת "אולמרט: לחזור לימים שבהם היתה בושה" כך שתתאים לסדרת "איפה הבושה" של החבר הטוב שלו.
זוכרים את עופר כרמי, מנקה השטיחים החשוד באונס ילדה בת חמש? היום אמא שלה תישא מונולוג מחריד ב"זה הזמן", 21:00, ערוץ 10. מעריב ("המגזין"), במסגרת קידום תוכניות הערוץ מביא את דבריה כלשונם, וקשה היה לי מאוד לקרוא אותם. האירוע התרחש כשאמא של הילדה היתה בבית, בחדר אחר. אני לא קולטת איך זה יכול להיות, כלומר איך הכל התרחש מתחת לאפה, וגם לא את התגובה של האם, זותומרת שלל התגובות שלה לאחר מכן. מסמך מדאיג ומטריד מאוד, שמעורר שאלות קשות על תפקודם של הורים ושל האם הספציפית הזאת, שמעלה בי תחושה מאוד לא נוחה שאיכשהו, מישהי נרדמה פה בשמירה. בגלל מורכבותו של הסיפור ומאחר שמעורבת בו ילדה קטנה ואומללה לנצח, אני נזהרת בלשוני מאוד.
תוספת מבחילה
הגיעה לבקר בעלת הבלוג המבטיח הבא, mybody, שרק חודש ימלאו לו מחר, שזוממת טיפול הולם בכל מה שקשור בהטרדה מינית. שימו לב אליה. אולי היא עוד תחולל מהפכה.
ותודה על ההפנייה של גימל לעניין מרכזי, שלא היה לי הכבוד להתוודע אליו עד כה. מדובר אכן בזוועה שוביניסטית שערורייתית. אין דין ואין עורך שם, לפחות לא על פי הסטנדרטים שלי.
ואלו רק חלק מהפנינים המרכיבים את היצירה המבריקה על האונס בבסיס חיל האוויר:
"קטינה חובבת סקס"
"נימפומנית"
"מעולם לא נכפו עליה יחסי מין"
"מדובר במקרה קלאסי שבו הקורבן הוא בעצם האנס, לכאורה"
"מזרון שכונתי"
הדרך היחידה להתמודד עם העניין הזה, המכונה אתר חדשות היא להתעלם ממנו, לא לפני שמוקיעים אותו וממסמרים אותו לעמוד הקלון לדורי דורות. אני מעדיפה לא להתקרב לשם לעולם יותר.
היזהרו לכם ושימרו על ידיכם מכל משמר. מתברר שלחיצת יד היא המפגע החברתי הלוהט של השבועות האחרונים. אחרי הלוחם חננאל דיין מגיע תור גאידמק, ששר החוץ הצרפתי רצה ללחוץ את ידו באירוע למען השלום בארמון הנציב בירושלים, אבל אנשי השגרירות מנעו מהשר לעשות את זה (מעריב 18).
כמה נחמד, כמו שצפיתי אתמול העיריה מאשימה את המשטרה, והמשטרה מסוכסכת בינה לבין עצמה במחדל פקק הזיקוקים הגדול. תענוג, תענוג אמיתי. מעריב מדווח על 14 ניידות בלבד שגויסו לאירוע. מצחיקים כולם.
איך יכול להיות שמכת החתולים (מעריב 7) במשכן הכנסת בשבוע שעבר לא חיסלה את העכברים שפשטו על המשכן השבוע? איפה הבושה?
במעריב יולי תמיר תמנע את פיטוריהם של 600 מורים, אבל בידיעות היא תמנע את פיטוריהם של אלף. מעולם לא היינו קרובים יותר לאמת.
המונדיאל לא ישודר בראש חוצות, אבל נמשיך לעקוב בעזרת בועז כהן שמלווה את הדרמה מדי יום.
כמה באמת עלו זכויות השידור? עוזי בנזימן טען אתמול בהארץ – 150 מיליון שקל
רוני קורן-דינר בדה מארקר אומרת 18 מיליון דולר. עם מי הצדק, ידידיי?
גם לצנגן הסתייגויות משלו, זעם על הכבלים והלווין ואיום: אני לא אשדר, תוך שהוא יוצא נגד דבריו של אופיר פינס.
ליאור אל-חי (ידיעות 16) מעניק לנו עמוד על היפהפייה המרדימה, זאת שפיתתה גברים בפאבים, הרדימה אותם וגזלה את רכושם. בבית המשפט סיפרה ששיחקה בסדרות טלוויזיה שונות "ועד היום איש לא יודע אם זה נכון". אז אולי תבדוק? זה לא כואב.
רוצים לדעת מה עשתה רוחמה אברהם בארבעה חודשי פעילותה כסגנית שר הפנים? בבקשה.
הרב עדה זבידוב ממליצה לבנות ישראל לא לחכות לאביר, לוותר על בליינד דייטס ולעשות ילדים לבד. אני מסכימה איתה.
שכחתי אתמול קטע מסעיר של יט"ב, המספר שציטטו אותו בפרומו ל"המזימה", כמי שכתב "סדרת הריאליטי הראשונה שנוגעת ברשע". אלא שהם שכחו שם את שתי המילים הראשונות: "זאת לא".
גונן גינת, העורך הראשי של הצופה נושא את דברו. לא להתעצבן מהסרט הכתום. בכלל, עדיף לא להתעצבן. לא חייבים להסכים עם הכל.
לחם עבודה
תוספת מרעישה
גיא ריילי, האיש שהוא אייס ואייס זה הוא עזב את הסיגלריה לטובת דסק החדשות של מעריב.
דרוש מחליף לוהט כמוהו, במיידי. קדימה הסתער.
אויה, פיטורים נרחבים ב-MSN. חיזקו ואימצו. נשמח לדיווחים מהשטח.
nrg מדווח שהועלה סכום שיחות הטלפון לכתבי ערוץ 1. אבל בכמה? וכמה כסף לכם מאשרים?
V ברכילות
אם אתם מתעניינים במקרה במצב הסינגלים של המגזר.
לפני פיזור
לבועז כהן: אני מחמיצה הרבה דברים חשובים. כל יום. כולל בחור יפה וטוב.
לעיתוניש: פעם לא היו לאודיש קשרים עם נביאת הזעם. היום זה לא היה קורה. או קורא.
לאיום ונורא: בחייאת, למה אתה מענה את עצמך? אתה אוהב לסבול? אם אתה כבר כאן אני מזמינה אותך להשמיץ כאוות נפשך, מכל הלב, אבל רק אותי. לא אחרים. אוקיי?
הלילה במועדון עם תקרת תבניות הביצים: קודם "כוכב נולד" אחר כך ארז טל.
שימו לב לתוספות: בעניין האונס בבסיס חיל האוויר, וגם לזו שב"לחם עבודה"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
