מעריב זול יותר מידיעות. מחירו של מעריב נשאר בסופי שבוע 9.80 שקלים, ואילו ידיעות עולה 10 שקלים.
מול דקיקותו של "סופשבוע", 72 עמודים, אפשר לציין את ה-112 השופעים של "7 ימים". סיבה לפער במחיר?
וזאת הכתבה של "אולפן שישי" (ענת סרגוסטי וארז רותם) על התאונה של דורי קלגסבלד. מתוך כ-13 דקות הכתבה רק חמש, האחרונות, הוקדשו לחקירת המקרה. עד אז סיפקה הכתבה רקע ארוך מדי, אילוסטרטיבי מדי. עכשיו ברור שלא ברור מה הייתה מהירות הנסיעה של קלג', ושני דברים נאמרו בנושא: האחד, שהמהירות לא משמעותית, והשני, "אין חולק על כך שלמהירות יש משמעות". אז יש או אין? מהמשטרה אומרים שגם אם היה נוסע במהירות הקבועה בחוק, תוצאות התאונה היו בעינן. ועוד: במשטרה מתעקשים שאי אפשר לקבוע את המהירות, אלא שחוקר תאונות אומר שאפשר גם אפשר.
נושא נוסף עליו כבר דובר ממושכות בשעתו הוא כמות האלכוהול בדמו של קלג'. דגימת דם נלקחה ממנו לראשונה ארבע שעות לאחר התאונה בשיבא, שם מצויה המעבדה הטוקסיקולוגית, ובפעם השנייה באיכילוב. יש הבדלים בין שתי הבדיקות, אך רק זו של שיבא קבילה.
ובינתיים קלג' דבק בעמדתו: "אני לא זוכר כלום".
זה לא הזמן להעביר אותו היפנוזה ואולי ללמוד מה קרה?
בטורו ב"7 ימים" מביא יאיר לפיד קטע מהרצאה שנשא בפני יהודי הגולה, בניו יורק ובדטרויט. בסופה דבריו של ד'יזראלי, "ראש הממשלה היהודי של המלכה ויקטוריה" (אלא שהוא היה מומר) שאמר "כשארבעת אבותיו של הציר........ ארבעת אבותיי". יש לשער שהכוונה היא ל-Forefathers אבות-אבותי/ו ולא Four fathers.
ומתוך ההגדה: ("ארבע אמהות, שלושה אבות, שני לוחות הברית, אחד אלוהינו שבשמים ובארץ", "אחד מי יודע")
ציפיתי לכתבה של שוש מולא ב"7", שבהפנייה בשער הבטיחה שיחות עם החיילים הבועלים והאונסים, וגם הכותרת "שיח לוחמים" הייתה לעניין וצינית במידה, אבל התאכזבתי מאחר שהיא לא שאלה אותם את השאלות הנכונות. ויותר מדויק, היא לא נכנסה איתם בעובי הקורה, ולא שאלה מספיק שאלות. בעיקר אלו הנוגעות לכך שלאותם רפי שכל או רגש, לא ברור מה פחות מתפקד אצלם, לא היה אכפת שהם חלק מסרט נע, שלפניהם היו 500 גברים ואחריהם עוד אלף, שהפכו את הנערה לחפץ וגו', ושהם עצמם הפכו לחייתו יער ברגע שהשתתפו במעשים ונהו אחר איזשהו יצר מפוקפק , וכל מה שנאמר פה ובתגובות בשעתו.
תוספת: אסופת חנן כהן על הפרשה.
הלהיט הכי גדול של עיתוני הסו"ש הוא מאיר סוויסה והתוכנית החדשה שלו, קרוב לוודאי", שעולה ביום רביעי בערוץ 10 (ולא בשלישי, ככתוב בכתבה). אז "7" זכה בראיון איתו, בהעיר מדברים עם היוצרים (וגם עם אקסית הסוויסה, כמו ב"7"), ב"עיתון תל-אביב" כבר יש ביקורת במדור הטלוויזיה, וברייטינג כותבים על כל התוכניות דמויות "תרגיע" שיעלו בקרוב. ויש למה לחכות, לשי אביבי יש גם תוכנית דומה, מהקישקעס, ואולי הוא אפילו ייאלץ לוותר על סרבנות הראיונות שלו לכבודה.
בכלל, ערוץ 10 מככב היום. חוץ מסוויסה גם שתי נסיכות הכתר של "הדוגמניות" זוכות לכתבות, ואין לי מושג למה. ב"7" מתראיינת מימי טדסה (והיא באמת נראית מהממת בצילום של דוד עדיקא) ואילו את השער של "מוסף הארץ" מקשטת ניראל עם שער מקסים ביופיו (צילום: ניר כפרי), שנראה כמו שער של מגזין אופנה, אבל חשיבותה של הכתבה וערכה הסגולי מוטלים בספק. לעניות דעתי הבלתי קובעת, אפשר כבר לסגור את בסטת הדוגמניות ולהניח להן. אני לא חושבת שיש עוד משפט אחד שאפשר לחדש בעניין, כולל כל מה שנאמר ולא נאמר על אתיופים וערבים ורוסים ומה שביניהם.
תינוק עמלץ יוצאת נגד הטור של העמלצת, וכותבת ש"ציפור לחשה לו שדנה ספקטור בהריון". ובכן לא ציפור, לראשונה זה נכתב ב"מלך הביצה", מדור הרכילות היומי של מעריב, ולאחר מכן פה, והיום ב"ליאורה".
א. למה היא מחויבת לכתוב על התינוק או ליתר דיוק העובר? הרי אם הייתה כותבת על ייסורי ההריון מיד היו מייסרים אותה פה בשוטים ועקרבים בנוסח "למה אנחנו צריכים לשמוע את זה ממך", את כמו כולן וכו'.
ב. איפה יצאה ההרה כנגד חבריה הלא נשואים, או ליתר דיוק חברותיה הלא נשואות והיללה את נישואיה? החשדות שלי שמיטב הכותבים לא יודעים לקרוא מתחזקים בכל יום. ואולי לא מדובר במיטב הכותבים שאינם יודעים וכו'?
ג. המדור הנוכחי בא לחזק את כל חברותיה (ונשים בכלל) המוכנות להשפיל ראש ולהושיט את הלחי השלישית כדי לקבל עוד חבטת אגו מהגברים איתם הן יוצאות עלק. הדברים שכתבה דווקא מתקבלים על הדעת לגמרי. תפסיקו להסמרטט תחת גחמותיהם המוזרות של גברים שעוד לא החליטו אם הם רוצים אתכן או לא. אני מצטרפת לקריאה.
בפרס השער המכוער השבוע זוכה "סופשבוע" (אוהדי מכבי תל אביב, עדי אבישי). זה לא צילום המתאים לשער מוסף. מקסימום מוסף ספורט ביום רע במיוחד, בו כל הצלמים סבלו מפרקינסון מתקדם. יכול להיות שבמקור הצילום הרבה יותר טוב, מחודד ומפוקס ומה שמחבל בו פה זו איכות ההדפסה הירודה, ועדיין. התוצאה היא מעין פאזל צהוב כחול ומטושטש.
ולמטה, בהפניות, גם "סופשבוע חושף" וגם "בלעדי לסופשבוע"? לא הגזמנו קצת?
מה הסיבה לכפולת הציטוטים של סטף ורטהיימר? לא קראנו מספיק בסוף השבוע שעבר? וזה עוד כשידיעות מדווח על שמבקר המדינה בודק אם הורטהיימרים קיבלו מהמדינה הטבות מפליגות והתחייבויות ששחקו משמעותית את גובה המיסוי שהמדינה תקבל מהעסקה.
ועוד משהו על המשפחה: ב"כלכלה" 5 (ידיעות, חמישי) מספר חיים לוינסון שלמרות החזית האחידה שסטף ואיתן מציגים, הם חלוקים בדעותיהם ביחס לדת ולחברה החרדית, כמתברר מראיון של ג'וניור ל"משפחה" החרדי. לא הגיוני שיהיו להם השקפות עולם שונות?
אסף גור וקרן צור ("סופשבוע") יצאו לפגוש 150 סינגלס אמריקאים, "מפוצצים בכסף ובבוטוקס" כך לשון המשנה, בלי גיבוי ממשי בתוכן הכתבה. חוץ מפרסומת לא סמויה ל-Jdate הם צריכים היו לעשות כתבת הוא והיא, כלומר שתי זוויות שונות. לא יצא להם. יצאו רק שתי כתבונות שאם לא הייתם יודעים לא היה ברור איזה צד לקח כל אחד מהכותבים.
ובקטנה: למה צור צריכה הייתה להתקשר לאח שלה לשאול איך אומרים נקע באנגלית? אין לה מילון בבית? וחוץ מזה אני מקווה שהנקע עבר.
אחת הכתבות הטובות השבוע היא של גיתית גינת ב"מוסף הארץ" שסיירה ברובע החלונות האדומים עם פעילה נוצרית שרוצה להציל את הנשים העובדות שם. יש גם כמה תובנות על הישראלים, וכמה דברים שהוריה של הנערה מבסיס חיל האוויר יכולים למצוא בהם עניין.
אבל המדור האישי הכי טוב, הכי מצחיק והכי מדויק הוא של דורון רוזנבלום, על הטוקבקיסט המהמם בולס הבתולין.
"7 לילות" הבטיחו "ביקור פתע בישיבת הפלייליסט של גלגלצ". אני בטוחה שכל כתב ומבקר מוזיקה היה מוכר את ה-MP3 שלו כדי להיות שם, אבל מה שקיבלנו בכתבה זה פתיח על הישיבה, וכל השאר ראיון עם אלדד קובלנץ. אז תגידו ראיון עם קובלנץ, אבל אל תפתו אותי להיכנס לכתבה עם הבטחות שווא.
בשביל מה ביקשו עורכי המוסף מאסופת אמנים לא ברורה לצייר את עצמם? מה הגימיק הזה רצה לומר?
אחרי הראיון עם יעל קרוון שלא הזכירה את אחותה המוכשרת קבלו ראיון עם האחות תמר, שכן מזכירה את כל הייחוס המשפחתי שלה. היא חמודה, אבל למה לקלקל הכל עם החשש ש"משטרת הפמיניסטיות תזרוק לה חזיות שרופות מחר בבוקר לתוך הדירה" בגלל שהיא חושבת שגברים מחפשים בבית אישה קטנה שתקפל להם כביסה ולא "פיקחית מדי, צינית"?
2 הערות לתמר:
אל תתבטלי בפני איש.
תוציאי את בדיחת החזיות המשומשת מהז'רגון. פמיניסטיות לא שורפות יותר חזיות. הן יקרות מדי.
וגע"ס מוסיפה: הן כלל לא שרפו.
"באזור הבריכה הצטווינו לא לצלם את המתמודדים בבגדי הים כדי לשמור על כבודם", כותבת תיגל נשיא ב"פרומו". למה צריך לצוות עליכם? לא ברור שאנשים ששוקלים 150 קילו לא ממש חייבים להצטלם בבגד ים כדי לשעשע את קוראי "פרומו"?
וגם: השתאות ולא השתהות, שם.
נחום ברנע חוזר ל"המוסף לשבת", כדי להכין את אולמרטיקו למפגש עם בוש, ומסביר את הבעייתיות שבתרגום המילה התכנסות:
Convergence – לא טובה, כלכלית מדי.
Consolidation – גם לא, תאגידית מדי.
המילה הנכונה כרגע – realignment – היערכות מחדש, אבל היא כתובה בידיעות בלי n, בטעות.
לא עובדת בעברית הכותרת "אף פעם אל תגיד אף פעם". למרות שזה נורא מפתה.
בחגיגות 25 שנה לפיצוץ הכור מנצח ידיעות עם הגשה מושכת יותר, עיצוב אטרקטיבי יותר ועם הסיפור של אילן רמון.
סמדר פרי מראיינת סקסולוגית מוסלמית נאורה לכאורה, אבל למה היא לא מתקנת אותה כשזו מספרת לה על אגדת הסדין והחור?
מעריב מבהיר (10): שהכותרת של חמישי "לבכירי צה"ל קשה להיפרד מהטיסות במסוק" לא משקפת את תוכן הידיעה, המדברת על כך שהם חזרו למסוקי ח"א אחרי שהמסוק האזרחי קורקע.
"עיתון תל-אביב" בעוד ראיון עונתי עם תרצה גרנות. היא כנראה אישה מאוד מוכשרת וחכמה, אבל הראיונות איתה תמיד נשמעים אותו דבר. גם הפעם, חודשים אחרי שעזבה את תפקידה בבצפר.
אודיש ב"משחק מילים" מסביר איך כשלה כותרת המשנה של שני בידיעות, בתיאור הגורם לירידה בשביתות ב-2005.
אגב, איפה הקרדיט לכתבה על חולי הסרטן בשיפא ב-ב2 (הארץ)?
מעריב (10) מדווח שהשב"ס ירכוש טלוויזיה לכל תא כדי לחסוך את דמי חברת ההובלה המעבירה את מיטלטליו של האסיר במעבר מכלא לכלא. אבל מה עם שאר המיטלטלין? בקיצור, לא ברורה סיבה ומסובב בידיעונת הזאת.
"במקום לעשות שיעורים: אלפי תלמידים מסניפים" (כותרת בידיעות 6) למה במקום? אולי זה בנוסף?
"בן שנתיים ו-8 חודשים: גם לי הוא עשה את זה" (ידיעות 8) כותרת לידיעה על אם המתלוננת שגם בנה הקטן הותקף על ידי הנער בן ה-16 וחצי, ומסבירה שכשהתינוק שמע איך נאנס אחיו הגדול הוא פרץ בבכי וסיפר את האמור בכותרת. ואני שואלת למה פעוט צריך לשמוע את הסיפור הזה? לא נראה לאמא שלו שצריך היה למנוע ממנו את הסיפור?
כמה נשים התלוננו על הרב גפני? שלוש כמו בידיעות וב- ynetאו ארבע כמו במעריב? לא שהוא בסדר, אבל הן עצמן נשמעות קצת, איך להגיד את זה, תמימות?
דורון אביגד מספר בגלובס על כנס Mesh לענייני ווב 2.0 שנערך השבוע בקנדה, וממנו עולה שלא שופטים יותר את הבלוגים במונחים של תעבורה, קרי כניסות ודפים נצפים, אלא לפי מספר הקישורים אליהם ברחבי הרשת ולפי מספר השיחות שהצליחו לייצר. מעניין, נסו למצוא (היא לא ברשת, אלא אם פספסתי).
ד"ר אריה פיגר, האונקולוג החשוד מופיע במוסף "הכי טובים" שהוציא מעריב לפסח. האם זאת הסיבה שהוא נטה חסד למעריב בימים הראשונים למהומה, והתראיין שם קודם?
העיר מספק את כתבת ההוסטלים העונתית, ומאחר שיש לי קילומטראז' מקומוני מסוים וקראתי כבר עשר כאלו אדלג עליה העונה.
חוב מהעבר: ביום רביעי, 17.5 התפרסמה בידיעות 9 כתבה על מינוי שופטים, שכללה התייחסות לקשר משפחתי בין השופט בבית המשפט העליון הפורש מישאל חשין לבין קרובו הנכנס דוד חשין, כולל גג מפואר: "חילופי דורות בביהמ"ש העליון: מישאל חשין פרש, קרוב משפחתו מונה"
וכותרת כבדה: "שושלת חשין".
יש רק בעיה אחת קטנה: הקרבה המשפחתית ביניהם כל כך רחוקה, שאפילו הם עצמם לא יודעים לתאר אותה. וטובה צימוקי מוזמנת לבדוק.
לחם עבודה
דן שילון (שאמר, ו' פחדנית ובוגדת) מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה על תורת הראיון ("ליאורה"). בואו בהמוניכם.
דליה יאירי מועמדת למשרת יו"ר רשות השידור.
נילי לנדסמן לא אמרה שהיא עוזבת את עולם העיתונות? כי הקרדיט שלה עוד מופיע בטיים אאוט.
ברכות ליושבי קרליבך 2 על שלא יצטרכו יותר להתמודד עם טור המשאיות של השוק הסיטונאי (כי השוק עבר) בסוף סגירות הלילה.
רן רזניק זכה בתואר אביר איכות השלטון מהתנועה לאיכות השלטון, אבל תוכלו לקרוא את זה רק בהארץ.
VTV
האם אני טועה והאירוויזיון השנה כבר לא מעניין איש? (זה הערב, 22:00, ערוץ 1, אם מישהו מתעקש)
לפני פיזור
מה זה האשלא"ש? מי היא פלאפי ומי זה יט"ב? אם תסיטו את המבט שני ס"מ ימינה - זה כל מה שצריכים המתקשים לעשות - תראו את המדריך לטרמפיסט העצל. שם יש הסברים לכל המילים המוזרות, לפי סדר הא"ב. אני לא יכולה לכתוב מדריך לטרמפיסט העוד יותר עצל.
לשני דברים נעלמו: כפי שנכתב פה בתגובות לפני שבוע, רע"ש היה בחו"ל בשבוע שעבר, ולכן לא התפרסמה ביקורת הטלוויזיה שלו השבוע ב"7 לילות". לכתוב "המדור הושעה" (או הושהה, כדבריך) בגלל א', ב', ג' זה שקר. אתה מבין? (או את מבינה, אני כבר לא זוכרת אם היה ציון מין בתגובה).
וחוץ מהמקרה הספציפי הזה, המוצדק, ייתכן שידי קלה יותר מדי על הדק מחיקת התגובות, ואולי מחקתי כמה תגובות שלא היו צריכות להימחק. אבל זה רק בגלל שאני רוצה לישון בלילה, ובגלל שבוע מסויט בנושא. אם מישהו רוצה לערער על מחיקה כלשהי או לכתוב את תגובתו שוב, בעידון מסוים, בבקשה, אהיה קשובה.
ב"תיק תקשורת" הובאה תקרית "פירמה" ורפי גינת בלי אזכור המקור. "מקורות שונים" "לפי כמה מקורות" - כך אמר חיים זיסוביץ'. ככה? חברים חברים, אבל.
Thanks לעטרה. 
ולכל מי ששלח לי חומרים בימים האחרונים ולא הספקתי להודות לו אישית, או להשתמש בהצעותיו. תודה רבה.
לידיעת: כבר הפסקתי להשתעשע.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
