3,500 איש (לפי כותרות הבוקר, 4,611 היום אחה"צ) נהרגו ברעידת אדמה באינדונזיה, אבל זה לא ממש מטריד אותנו פה. הכל לפי הנוהל הרגיל: אין יהודים, אין ישראלים, אין מטיילים בהולים, אין יחסים דיפלומטיים, אז אפשר לדחוק את הידיעה רחוק ככל האפשר. מעריב לפחות נותן לאסון הפנייה בשער. אמנם הריטלין כמזור לבגרות יותר חשוב, ולכן ההפנייה שלו בפינה השמאלית, הבולטת יותר, אבל קבצנים לא יכולים להיות בררנים. הידיעה בהמשך – בע' 10 ומשתרעת על פני קצת יותר מחצי כפולה.
בידיעות המצב חמור יותר. אין הפנייה בשער. יותר חשוב שפרנשה גרונן מהולנד (אל תשאלו) פגשה את בת הדודה שלה בעקבות הסרט "סובינירים". ובהתאמה, הידיעה נדחקה לע' 14 אחרי כתבת הסובינירים, לוחם שקיבל צל"ש חמישים שנה אחרי האירוע, והכי חשוב, בית ספר באור עקיבא ש-100 אחוזים מתלמידיו זכאים לבגרות, שזה המקסימום שמערכת החינוך יכולה לייחל לו, ואני משוכנעת שמשם יצמחו האסא כשרים והלייבוביצ'ים הבאים. הם גם בטוח יבינו שמותם של אלפי בני אדם באסון טבע זאת ידיעה חשובה.
הידיעה המעודכנת קבורה ב-ynet אי שם בחדשות מהעולם, אבל שם לפחות אפשר להתעדכן – 4,611 בני אדם נהרגו, ואנחנו עדיין סופרים. 38 תגובות יש לידיעה. עד כדי כך זה מעניין אותנו.
בהארץ מופיעה הידיעה בעמוד הראשון, אבל מספר ההרוגים לא מעודכן דיו – פה מדברים על 4,332.
כותרת ראשית במעריב: "דיכטר: יש לי אמון מלא במפכ"ל". בידיעה (7) טוען דיכטר ש"הכותרות שפורסמו מייצגות מצג של 180 מעלות מהתמונה האמיתית".
בידיעות ע' 9 כתוב שקראדי יאלץ את דיכטר לתת לו גיבוי פומבי. לפי ידיעות קראדי הוא שטלפן לדיכטר ודרש ממנו זאת, ודיכטר אמר לו שהוא רוחש אמון לו, לניצבים ולמשטרת ישראל כולה, וכי הצומת הבא יהיה רק אחרי סיום עבודתה של הוועדה. כלומר, לפי ידיעות דומה שדיכטר נאנס, לא?
ושוב אנחנו נשארים עם ההתערבות של שלוקר משישי ב-10, היישאר קראדי או יילך.
רע"ש הצטרף לזעקה נגד רוגל אלפר וזכה לתמיכה מקיר לקיר כמעט. בקרוב נקים תנועת מחאה.
לנרי ליבנה, עוזרו הקטן של סנטה הוא הכלב של הסימפסונים, מתקן ארדור (ועוד כמה), ויש לו עוד תיקון אחד. קראי בפוסט הקודם.
צל"ש הקטיפה לתגובה המרגשת של פקד מרקו שזוכר לסטינג חסד נעוריו (קראו בתגובות ל"אצבעות", זה ארוך).
כפי שדיווחתי בבלעדיות ארנה קזין (שגם פרשת בלוג קודמת בה הייתה מעורבת זכתה פה לאוורור) זונחת את עולם הבלוגים. שבועיים מאז רשימת הגראס פרסמה ביום שישי את הפוסט האחרון שלה, ובו הצהרה שהיא חוזרת "לעולם שבו טקסטים מתפרסמים רק לאחר עריכה". בסך הכל זה נחמד מצדה, היושר והפתיחות וההכרה בכך שהיא מעדיפה את הגישה האורתודוכסית יותר.
היי שלום, היה נחמד כשהיית חלק מהמערב הפרוע של הטקסטים, של השליפות בלי גב מאחור ובלי עינו הפקוחה של האח. לא נורא, נמשיך אנחנו להחזיק את הקו.
"מעריב עסקים" פותח עם אליעזר פישמן הזועם, המעריך שגורם פיננסי טרח לעדכן את התקשורת בדבר ההפסדים הכבדים בניסיון לפגוע בו. ומה הוא רוצה לומר בכך? שלא צריך היה לפרסם את הידיעה? יהודה שרוני טוען שזאת "התבטאות ראשונה (של פישמן (v מאז התפוצצה הפרשה". ומה היה המשפט שכיכב בעיתוני סופשבוע על כך שהוא לא משאיר פצועים בשטח? התבטאות ממתי?
מהידיעה של ידיעות בשער "כלכלה" עולה שפישמן לא רוצה להתייחס לנושא, ושהלירה הטורקית התאוששה מעט, "מה שקיזז קלות את הפסדיו של פישמן".
ב-TheMarker מתעקשים שמדובר באסון.
מצחיקה ההפנייה בשער "24":
"לגיליון זה מצורף שי מהודר עבור מוזהרי ועדת זיילר: נפגעי ועדת אור – איפה הם היום".
סיכום ביניים לאונס בבסיס חיל האוויר: הושעה נגד אחד מתפקיד (כן, נגד אחד), מאחר שהיה כבר בקבע כשבעל את הנערה. עוד מוסר פליקס פריש (מעריב, 14) ש"החקירה במבוי סתום". שזה סימן די רע. מאוד.
מפגיני בילעין (נגד גדר ההפרדה) החליטו להעביר הילוך וליחצן בעוצמה את מלחמת הגבעות שלהם בימי שישי, ואחרי כתבה ב"7 ימים" (לפני כחודש-חודשיים), ואחרי שזיסוביץ' הזכיר אותם אתמול ב"תיק תקשורת", היום, במסגרת הטרנד הגמלאי שעוד לא נדם מתראיין ל"המגזין" מפגין בן 70 תחת הכותרת המזוויעה, "הזקן והדם".
באגף המחשבים של "כלכלה" יש כתבה מפתה על התמודדות תעשיית הפורנו עם ההורדות הפיראטיות, והכותרת היא "הפרוצה החלוצה" (תוספת: על אף המקור הכבוד, ח. חפר), פארודיה על שמות סרטי הפורנו. אלא שהיא נגועה בטעם רע מכמה סיבות: המשתתפות בסרטי פורנו הן פרוצות? בסרטי פורנו מככבים גם גברים, אם אני מבינה נכון. מישהו מגדיר אותם כפרוצים? תקנו אותי אם אני טועה, האם בתעשיית הפורנו גברים ונשים לא נושאים באותו נטל של פריצות?
אט"ש
יט"ב ושניידר כתבו על "השגריר". שניהם סולדים, אבל יט"ב עשה זאת בחן רב. יט"ב הוסיף גם ביקורת על "ילדות רעות", סדרה שלא השכלתי להתיידד איתה, והעיר על החומרים הכימיים של שלוקר, אנקדוטה שסיפרתי עליה אתמול.
אודיש כתב רק על "אז הרצל אמר", מיני סדרה שגם שני עמיתיו היו צריכים לכתוב עליה, בעיקר מפאת קוצרה וחשיבותה, אבל גם אשרי מצדו צריך היה לכתוב על "השגריר", למרות שהתייחס אליה במיאוס בתוך הטקסט על "הרצל".
מח' הגהה קוראת לסדר את המבקרים
”אפטרהייד" ו"לפני בכיתה ג'" ו"התוצאה היה" אצל שניידר ו"לבריטיז" (חידוש לסלבריטיז) אצל אודיש .
כשמלודי אומרת "חלמתי על זה כל חיי" למה היא מתכוונת? או למה היא חושבת שמישהו יאמין לה? ובקיצור, מה זה השטות הזאת? ועוד יותר בקיצור, על איזה שער נראה אותה מחר או בסופשבוע? מי ייכנע ראשון?
אבל יש נחמה: לא תהיה עונה שלישית.
מתמלל המאבדים ולווט לו ברוגע על עמודי הספורט וזכה לקריאות גנאי מקוראיו הלא מרוצים. ואני אומרת: אם הם לא רוצים, יכול י"ד להעביר אלי את הערותיו הספורטיביות, מאחר שקוראי עצלנים בני עצלנים המה.
קו-לו-לו
בת נולדה לאנג'י ולבראד בנמיביה, שילה נובל. איזה שם.
יש אנשים שמודים בטעות שלהם, ואני אוהבת את זה. "מלך הביצה" מתנצל היום (אחרי שנזפתי בו) על שחירב את מסיבת ההפתעה לרגל יום ההולדת ה-40 של אלי אילדיס. מוטב מאוחר וגו'.
איל קיציס התראיין לעיתון בית ספר של האחיינית שלו ("מלך הביצה", לא ממש מעניין) ובחמישי בערב הקריא קטעים מהספר החדש של אורלי קסטל-בלום בחנות המחודשת של צומת ספרים בדיזנגוף סנטר. לא הייתם מאמינים עליו, אה?
לחם עבודה
אסף ציפור ינחה סדנת כתיבה ב"לאשה ספרים", מוסף הספרים החודשי של "לאשה". אני חייבת לראות את זה כדי להאמין.
דודו בוסי, איש סמטאות העיר יכתוב תסריט על אריס סאן.
דידי חנוך יהיה עורך ערוץ המחשבים שם.
אלכסנדר כץ יערוך את מדור הברנז'ה ב"ישראלי" (איש שוקן והאשלא"ש לשעבר).
לפני פיזור
לא יכולה לבקר את המקומונים על בסיס קבוע. זה יקרה מדי פעם, רנדומלית, בלי שום התחייבות. יותר מדי חומרים, פחות מדי זמן. מצטערת.
[email protected]