מישהו זוכר את העידן ההוא, בו מכלי פגזים שימשו לשיכון קוצים ארוכי גבעול בסלוני הבורגנות והזעיר-בורגנות המקומית? זה היה, כמדומני, בתור בו גם וילאות המקרמה רשרשו על חרוזיהם.
העולם עדיין כמרקחה אחרי פיצוץ הדמים על החוף בעזה ביום שישי אבל מעריב כבר דחקו את האירוע מהכותרת לטובת החטוף (שבינתיים כבר הוחזר).
בידיעות העלו את החטוף לראש הכותרת, אבל "טרגדיה בחוף עזה" תופסת את מרב העמוד.
בהארץ הדרמה נפרטה עד לרמת הפריים הבודד: עם הכותרת "7 בני משפחה נהרגו, כנראה מירי צה"ל" ושלושה פריימים מבכים שנלקחו מערוץ 2 ובהן הילדה הודא ראליה צועקת "אבא! אבא"! הידיעה הראשית הזו, שנפתחת בפיצוץ, ממשיכה עם החטוף.
מבחינת ההדגשים וריכוז הדרמות הארץ מנצח, אבל גם ידיעות אפקטיבי דיו בשטח המצומצם והלא-סדיני העומד לרשותו.
אם להתכנס לעמודים הפנימיים, דומה שאין חילוקי דעות בין השלושה על ההפגזות המיותרות. למעריב גויס דויד גרוסמן, לידיעות ירון לונדון. אין ספק שלאנשי רוח יש תוקף גדול יותר בבואם לבכות על הדם.
כנראה שהמונדיאל כבר לא ישמש כבלם כנגד פיגועים בזמן הקרוב.
לא דבר חדש הוא שאי אפשר לסמוך על גברים, אבל עד כדי כך? שום חרם ושום נעליים, 150 אלף איש התנפלו על חבילות המונדיאל כאילו לא ראו כדור מימיהם.
סתכלו על הדיאגרמה המצורפת. נורא, נורא, נורא.
אני חייבת לדעת אם לונדון קולינג נשבר גם הוא.
מי שחיפש את יט"ב ולא מצא – הוא מסתתר בכפולת המונדיאל (12), עם רקע כתמהוב. נו, הוא לא נשבר, פשוט כי הוא לא בעניים, אבל מודה שהוא מתעלק על החברים שלו. אז מה החוכמה? שניידר לא נשבר, אבל זה כי הוא לא ממש אוהד, ויש לו הצעה לקמצנים: ערוץ הספורט הסיני באינטרנט.
מח' הגהה, פסקה שלישית מהסוף, מועברים לא מעוברים. כלומר אני מקווה שאף אחד לא מעובר שם.
אודיש, לעומת זאת התמקד במפגן הטרגי של יגאל רביד ב"יומן" של ערוץ 1 בשישי. אני מתארת לעצמי שרביד כבר לא יברך אותו לשלום בבית הקפה בפעם הבאה שיפגוש בו.
משאל עם: מי מכם נשבר ורכש?
(אה, אתם לא פה בכלל).
שירי לב-ארי בדקה את המהלכים הכרוכים בזכייתו של רון לשם בפרס ספיר. הנתון המרכזי בכתבה הוא הישיבה המשותפת של לשם ויצחק לבני באותו דירקטוריון (לשם כחבר, לבני כיו"ר) של חברת החדשות, אבל מצד שני יש ללבני חותמת בד"צ על יושרו המוכח, וגם כאן הוא אומר שאינו ניתן להשפעה. האלמנט היחיד שנותר הוא של מראית עין.
מודי בר-און גם הנחה את אולפן המונדיאל, וגם הפגין נוכחות בפרסומת לדיסקונט.
כלומר, הפר את כללי הפרסום של הרשות השנייה.
ומה יקרה, נניח, אם גיא זהר יצטרך לדבר על פלאפון בתוכניתו? האם לא יגיש את התוכנית או לא יפרסם את החברה?
מילא כשעיתונאים יוצאים לג'נקטים בהם הם מסקרים נניח סרט חדש (מקסימום הפסדתם 35 שקלים), או את העיסקה של וורן באפט-ישקר (מה כבר יש לכם להפסיד). אבל מה קורה כשהם יוצאים לכנס שמתרחש בחסות חברת תרופות המשווקת תרופה חדשה? עד כמה צריך להיות זהיר במקרה הזה, חוץ מהגילוי הנאות בסוף הכתבה?
ד"ר איתי גל היה אורח חברת סאנופי אוונטיס בכנס בפריז שעסק במניעת מחלות לב, ושם דווח על תרופה חדשה, אקומפליה. לדווח זה בסדר, תוך הסתייגויות כאלו ואחרות, אלא שהכותרות, שלושתן חד משמעיות:
* התרופה שתקטין את הכרס ותמנע התקפי לב (שער).
* התרופה שתמנע התקפי לב (כתבה).
* בקרוב זה מגיע: התרופה שתמנע התקפי לב (ynet).
אלא שהתרופה א. עוד לא אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA (בכתבה מצוין שהיא תאושר השנה, אך מאיפה הביטחון בכך?)
ב. התרופה לא רשומה בישראל, ולפי נייר העמדה של ההסתדרות הרפואית אל לו לרופא לקדם תרופה שלא רשומה פה.
הנחמה היחידה מופיעה בסוף הכתבה, כשמפתחיה מדגישים שאם לא יפסיקו הכרסתנים לאכול ויתחילו להתעמל, דבר לא יעזור להם.
אוויר הפסגות הכלכלי
קומה 5 בבית מעריב, היא קומת הכלכלה, משתפצת: חלקים מהגג נכבשו לטובת בניית חדרים לקומה, קירות פנימיים נשברו ונבנו מחדש, חדרי הכתבים הוזזו, חדר העריכה של "עסקים" היומי הפך לאולם עריכה עם עמדות מחשב חדשות, והחדרון של "מגזין עסקים" (יום ג') בוטל ובמקומו יש חלל עבודה גדול.
אם להסיק ממהלכי הבנייה על כוונות העריכה, השינויים הצפויים הם ב"עסקים" היומי וגם במגזין יום ג', אך לא בטוח שב"עסקים סופשבוע". בכל מקרה, כנראה שכל ייקח עוד זמן, ולא מדובר בימים.
סקופ סקופי במיוחד
איל המו"לות שלנו, יובל סיגלר, הציע לליסה פרץ לעזוב את "סגנון" ולערוך את הגרסה המקומית של "אל" הצרפתי שהוא עומד להוציא. יאמי.
התעזוב פרץ את סיר הבשר הרזה לטובת ניחוחו של שאנל 5 ומקבילותיו העכשוויות או שמא תפותה בטובות הנאה רבות להישאר במעריב?
לא לא, לא צריך קרדיט, ממש לא. אני מוותרת מראש. קחו ותיהנו.
נכון שדין עציץ כדין מאה מיליון, אבל בכל זאת, הפרשיה שהייתה יכולה להיות מבדחת, ממש לא מצחיקה את ח"כ סופה לנדבר, ובצדק.
לא עברו חמש דקות מאז הסגידה לשחר פאר, ומגיע תור הלכלוכים, כמו בכל דבר. והיום על הפרק, "24" מראיין את המאמנים שלה, שהוחלפו על ידי אביה של פאר. אז הם קצת ממורמרים, מה יש, הרי שום דבר לא מושלם, ומאחורי כל הצלחה עומדת חטיבת נפגעים שלמה.
איך מגדלים חתול שהפרווה שלו לא גורמת לאלרגיה? מה בפרווה גורם לאלרגיה? למה אין שום הסבר בידיעה?
צל"ש הקטיפה (ידיעות 17) לכותרת שאכנה לשפשף-את-העיניים-ולמות :
"בן 16 אנס נערה: חשב שמדובר באחותו החורגת, שפונקה לעומתו"
לא שהסיפור פשוט או ברור דיו, אבל את הכותרת קראתי 3 פעמים, לא הבנתי ואז נכנסתי לידיעה.
אם נחוץ לכם שם הרופא שביצע מעשים מגונים בחולה (עובדת זרה, כך שהסיכויים שתתלונן היו בטח קטנים יותר לדעתו) הרי שאפשר למצוא אותו במעריב 20, סרג'יו הרשקוביץ, אך לא באותה ידיעה בידיעות, 19.
לפני פיזור
אחחח, ג'ימייל. תענוג. איך סבלתי קודם, וסתם!
תנחומי הכנים לכל מי שכספם הצטמק פלאים בגלל מצבן הקשה של קרנות הנאמנות. אני מוכנה להלוות כמה מעות למי שצריך.
לתהיית התוהים, הייתה תקלה בישרא בשעות הערב, ולכן השיבושים והאי-עדכונים.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
