Velvet Underground - לא רוצה להתעטף בקטיפה כג'ורג', וכבר לא במחתרת [email protected]

                                            "חאלד משעל ירד למחתרת" (ידיעות 6)

                                נהיה לי צפוף פה.

ססמאות לשינון

גשמי קיץ

זעם הפרשים (מבצעי החטיפות של ועדת ההתנגדות)

שליט דרומי

בעוד קוראי מעריב משננים "גשמי קיץ" קוראי ידיעות לומדים להגיד "שליט דרומי". מה הסיפור? שליט דרומי הוא חלק ממבצע גשמי קיץ, ומתייחס רק לשחרורו של גלעד שליט (אם הבנתי נכון את ניר דבורי).

מעריב וידיעות מדברים על חששות לגורלו, אבל בהארץ כתובה המילה המפורשת "חשש בצה"ל: צעיר מאיתמר נחטף באזור רמאללה ונרצח"

(בינתיים הוצגה תעודת הזהות שלו).

 סבר פלוצקר שואל איפה שרון?  (ידיעות 3) ואילו בניו של שרון משיבים לו בשער שמצבו משתפר, והוא אפילו מגיב כשקוראים לו "אבא". כן, כנראה שזה הפיתרון, כלומר לא בדיוק, כי גורמים רפואיים טוענים, כצפוי, שאין משמעות ממשית לתגובות.

איזה חוצפה, לקרוא למבצע "אצבעות"? יש לי זכויות!

(Hey, kidding)

"אין לנו כוונה לכבוש את עזה ולהישאר בה".

צריך לנצור את הכותרת הזאת ולבדוק אותה בעוד איזה פרק זמן מוגבל.

וגם, "יחד עם זאת, פסק אולמרט באופן חד משמעי אפשרות דיפלומטית להחזרת החטוף והדגיש: "מדינת ישראל לא תנהל מו"מ עם ארגוני הטרור" צ"ל: פסל, לא פסק.

וכך נראית ישראל בעולם.

שמעתם את הפרסומת עם גל החטיפות של לוח ידיעות?

איורים: דניאל מורגנשטרן

סוף סוף, מה בין פלשתיני לפלסטיני.

מי ינתח את המשפט הבא, על העלאת יהודי הפלשמורה:

 "הסיבה המרכזית לכך היא שיקולי תקציב, שכן עלות קליטתם של - במידה שהקצב יוכפל - יעמוד על שלושה וחצי מיליארד שקלים" (מעריב 11)

ואת המשפט הזה:

"לחברי רת שהם סופגים בכל פעם שמתקיים דיון בפני מליאה כמעט  ריקה:" (ידיעות, משנה, 9)  

 מעריב שלח את כתביו לבדוק אם אזרחי ישראל מנומסים: להחזיק דלת, לעזור לאסוף דפים שנפלו וכו' (ע 12-13).

לא מוזר שעיתון שקברניטו תוהה בקול שמא קולגה שלו הוא אולי, במקרה, בהמה, שולח את כתביו למשימה

שכזאת?

על מפגן הגילנות היומי אחראים שי ודרור שמסתלבטים על משחזרי הקפיצה למיתלה (14).

 אם עורכי "המגזין" נותנים בשערו כותרת כמו "לא, לא גרישקוב", מה הפלא שהמופע לזכר סשה ארגוב, שייערך ב-30 ביוני בהיכל התרבות לא מצליח להתרומם?

רפונזל חזרה לחיים. בן זוגה משחזר את הבלוג שלה. מעניין.

חנן כהן מספר על אינטראקציה קלוקלת שהייתה לו עם שרה ליבוביץ'-דר ממעריב, שניסתה לדבר איתו על "הבלוגרית שהתאבדה", אבל תוך שניות התברר לו שחסר לה לא מעט רקע. היא אפילו לא טרחה להיכנס לבלוג שלו כדי לקרוא קצת, כך לדבריו. מאכזב מאוד, כי על פניו דר-ליבוביץ' היא מהטובים. השאלה שנשאר לשאול עכשיו היא רק מה זה "טובים".

באחרונה התפרסם מחקר חדש הטוען שככל שיש ליילוד הזכר אחים (זכרים) רבים יותר, כך גדלים הסיכויים שיהפוך להומוסקסואל. אני לא ממש בקיאה בפרטים, והמחקר נראה קצת מטושטש, אבל בדיוק בגלל זה אני לא יכולה לשפוט אותו, ואני לא משוכנעת שאף אחד מכותבי הכתבות בנושא היום התעמק בכך.

אבל למה לא ללגלג, אם אפשר, אפילו שלא ידוע לנו על מה? וכך מצא עצמו ד"ר שלומי לאופר ("24", 6), ששוכן כבוד ליד הלוגו האנין "מדעי האוחצ'ה" מבטל את המחקר, כאילו קרא את כל כולו וירד לפרטיו הקטנים והקטנטנים. זה נקרא תחקיר.

לחם עבודה

שרלי שטרית, זה שהתחקיר שלו על רפי גינת לא התפרסם בגלובס מצא את מקומו באייס.

עורך פארי מאץ' פוטר מאחר שפרסם צילום פפראצי של אשת שר הפנים עם המאהב שלה (מעריב 21). למה פוטר? כי השר מיודד עם בעל העיתון.

אני רוצה גם את מגזין לאומית שלי, לפחות בגלל החסידות.

 בראשון בערב, בין שש לעשר וחצי נותקה רשת האינטרנט של בזק בינלאומי. איך ייתכן שאף כלי תקשורת לא כתב על כך (חוץ ממני(?  עד כמה זה נראה זניח לכל האתרים העוסקים בכך? למה, מה הקשרים שלכם עם ב"ב? יש דברים שאסור לכתוב על ספקיות אינטרנט? לא, כי אם זה המצב ספרו לי על כך, אני רוצה לדעת.

vtv

היום תודיע מועצת הכבלים והלווין מי הקבוצה שתפעיל את ערוץ הכנסת.

לא לשכוח את איציק מרדכי הערב ב"עובדה".

וחופשה נעימה לתחקירנית הצמרת ענת בן-משה.

פינת הטקבוק

בגלל צוק העתים שכחתי להנציח את התגובה הזאת של מר בראסרי, שמגיע לפה פעם בשנה, אבל עושה את העבודה. אל תחמיצוה, כולל הלינקים. תוך כדי חיפש אחריה עברתי שוב על תגובות השבת, רובן ככולן לתפארת. סורו לשם אם פספסתם בזמן אמת וישעמם לכם בהמשך.

בראסרי.קום , 03:18 25/6/2006: הי. האם יורשה לי להשיק כאן תת-בלוג-מזדמן בשם "ולווט בתפוצות"? הכוונה להראות שלא מעט מהנושאים המעסיקים את ולווט ואת קוראיה בארץ, מעסיקים גם את עמיתינו האמריקאיים. והיום: "האם עיתונאים עדיין נהנים מעבודתם?".  וויליאם פאוורס טוען שהעיתונאים היחידים שעדיין מפגינים סוג מסוים של הנאה, שמחת חיים וחוצפה הם הבלוגרים (ולווט, האמנם?). הוא אומר שבכנס עיתונאים שנערך בשנה שעברה הוכרז ש"2005 היתה שנה איומה לעיתונות". שנורמן פרלסטין, העורך לשעבר של "ניו יורק טיימס", מציע (כנראה בצחוק) שאולי עיתונאים צריכים לקבל רשיון לעבודתם (כמו רופאים או רואי חשבון) כדי לסנן טוב יותר את העובדים בתחום. ושבן ברדלי, העורך לשעבר של הוושינגטון פוסט, טוען שזה מיתוס שעיתונאים אי פעם נהנו בעבודתם ושגם בשנות השבעים המהוללות כולם סבלו. (ויה רומנסקו).

רובינזון קרוזו

באופן פורמלי שלח יעזוב את ידיעות בעתיד הקרוב, אבל בפועל הוא כבר אינו כותב עבור העיתון החל מיום א'. נוני הסביר לו שאם הוא מעוניין להישאר בידיעות עליו ללכת בדרכם של רפי גינת, יאיר לפיד וירון לונדון ולהקדיש את כל זמנו ומרצו לעבודה עבור העיתון.

לזה קוראים אירוניה. פעם מישהי שאלה פה.

ואלו הטרגדיות שפקדו אתכם בצבא:

1.למדתם לאכול במהירות כבהמות, שבע שניות זוז.

2. ק' הותקפה מינית על ידי חייל שיכור.

3.  Twister הייתה עטופה שנתיים במדי דקרון (דקרון! כמה זמן לא שמעתי).

השואפתנושפת אבחנה את מתגבביה, אך אין מתגבביה כמתגבביי. בכ"ז, ראוי.

אויש, אביגיל, עזבי את תינוק עט, באמת, ממש לא הבנת אותה.

לפני פיזור

מתחת לכורסה

אם במונדיאל נחים היום, כנראה שגם לי מגיע.

אני חולה, הוזה, מותשת, בקושי כותבת. מעיפה הפוסט וצונחת. רחמים.

אקום רק כשדניאל ישלח לי איור.

כבו את האור ושמרו על שקט יחסי.