עוד ועוד מספרים
מטח מאסיבי בצפון: שבעה אזרחים נהרגו.
למה נהרגו: כי עמדו ליד המכוניות שלהם, מתוך סקרנות.
שלושה חיילים במרכבה.
2,226 רקטות עד היום.
25 אזרחים הרוגים.
דו"ח ארגון זכויות האדם על ההרוגים בלבנון.
160 רקטות נפלו בין ארבע לשבע.
פואד מדבר על 14,000 קטיושות. לא דיברנו רק אתמול על 10,000?
עמיר רפפורט (מעריב 2) כותב: “אם ירי הקטיושות לא יפחת בקרוב – ניתן יהיה להכריז על כישלון".
ברשותכם, אחרי היום, אני מכריזה.
מח' הגהה: לא ייפחת.
משה נוסבאום אומר את האמת: העובדה ששוגרו בו"ז 39 קטיושות אומרת חד משמעיות שיכולת השיגור לא פחתה במילימטר. מה אפשר להסיק מזה על פעילות צה"ל, בלי לפגוע חו”ח?
דובר החיזבאללה: לא תהיה הפסקת אש עד שחיילי צה"ל לא ייצאו מלבנון.
הלאמות של צה"ל מסכימות איתו. חבורת לאמות שסחבו ציוד לכוח גולני סירבו להיכנס ללבנון,וחזרו כלעומת שבאו (ידיעות)
9,000 חיילי מילואים בלבנון, ולדברי הכתבים, הם לא ממש התאמנו בשנתיים האחרונות. נקווה שלא יהיו לכך השלכות במיידי.
לאור פגיעות העיתונאים, ערוץ 2 מציג פריים סטטי מנהריה, אבל צוות הצילום נמצא במרחב מוגן. מתברר שצוותי התקשורת לא רוצים לשמש דוגמה רעה יותר.
יש לי פיתרון אולטימטיבי: פידל קסטרו החולה מחפש יורש. אולי נסראללה מעוניין? יחליף אווירה, ייעשן סיגרים, מה יש?
ראיתם את כתב ערוץ 2 בעכו יוסי מזרחי לוקח את ידו של אזרח (חנן עזרן, אבל לא ההוא) שמדבר בטלפון, מוריד לו אותה בכוח ומכריח אותו לדבר איתו?
כשל מוצלח
אותו עזרן מדבר על העיר הדו לאומית ועל שכניו: בני מיעוערבים
מסע השנור בעיצומו, והסוכנות היהודית אוספת מיליונים מיהודים טובים בעולם. ב"24” מסופר על איזה סרטון שמטרתו לגרום להם לפתוח את הכיסים, שנמצא באתר הבית של הסוכנות. לא מצאתי אותו.
טריוויה: מי יצר את הביטוי "ציר הרשע"?
התשובה במהופך. רמז: הוא עושה עכשיו את חופשת הקיץ שלו בטקסס.
(ג'רוג' שוב)
אבל 15 מילדי נהריה ייצאו לחופשה בלודג' (ידיעות). מי יסבול יותר?
למרות הטשטוש של הצילום בשער הארץ (אנצ'ו גוש/ג'יני), הוא אחד הטובים של היום. חיילי מילואים נכנסים ללבנון – גוש אנשים נטולי זהות בצד ימין של הפריים. טור כלי רכב משוריינים בשמאלו. שני קווים מקבילים שעוד שנייה ייפגשו.
זה הסיפור על דייב ללצ'וק שנהרג על האופניים שלו בקיבוץ סער. הזדעזעתי אתמול אף שלא הובנתי, וההסבר, שוב, למי שלא הבחין – הניגוד בין הפסטורליה ורוכב האופניים לבין המוות הנורא. בעיתון המודפס יש צילום של הגופה שלו עטופה בסדין, צמודה לאופניים.כלומר ממש ברגע הנפילה שלו מהם. קשה לי איתו, עם הצילום. נורא מדי.
חוששים מסקר הגלישה? והאם האתר לא חשש שהמכתב ששלח לעורכי הסקר יתפרסם? או שמא הוא נשלח כדי שיתפרסם בכלי התקשורת? וממה נובעת הירידה הצפויה בגלישה? ומי קבע ולמה?
אחת הכתבות הטובות של היום: דיווח הרשתות הזרות על הנעשה בלבנון. גם שני הצילומים המלווים את הכתבה, האחד בשער "המגזין" של צלמת בין ההריסות, והשני של הצלם הכפוף אותו אפשר לראות פה, מעולים.
יגאל לביב עוקב אחר דברי הרמטכ"ל ותוהה.
אבל כלי התקשורת נאבקים על תשומת לבו.
ג’ו בר קיק , 03:18 3/8/2006: הקטע הקורע של היום: ערוץ 2 משדר בלייב את מסיבת העיתונאים בקריה. לפתע השידור נקטע לשנייה, והמצלמות באולפן מופנות לעודד בן עמי באולפן. בן עמי, שאיש לא הכין אותו למתרחש, שרוי (כנראה) בעיצומו של גילוח. באינסטינקט פראי מוריד בן עמי באיבחה את מכונת הגילוח מפרצופו, נועץ עיניים מבוהלות בצופים ולפני שהוא מספיק להגיב השידור חוזר אל מסיבת העיתונאים.
זה כדי להזדהות עם מבצע "חד וחלק"?
ומה, ואחר כך יבואו לאפר אותו שוב? איך אפשר להתגלח על שכבות הטיט שמורחים על הפנים?
וזה קשור לאירוע הזה?
חדשות חלם
תנאי הגידול בצפיפות של התרנגולות גורמים להן לצלוע. זה אומר שצומת הגידים שלהן נפגע. זה אומר שהן לא כשרות למאכל. ולכן עכשיו לפני שיובלו האומללות לשחיטה יעברו שיקוף לבדיקת גידיהן. לא אבסורד?
כנערת מד"א לשעבר אני מתנגדת מכל וכל לשינוי בסמל. מכוער.
לחם עבודה
מאחר שהגיעו קריאות בהולות כבר היום, אף ש"סופשבוע" יטופל רק בסו"ש באצבעות, אספר רק שזה כנראה השבוע האחרון של עמית נבון במוסף, שאחרת אין להסביר את הקרדיט "עמית נבון החתיך". קיבלתם אישור, אתם?
לזוהר בהלול מעכו – תחזקנה ידייך.
במקום לכתוב מאמר נגדי, פאיז עבאס התפטר במחאה על המאמר של רפי גינת בשבוע שעבר.
עודד בן-עמי התנצל הערב על "דבר שטות שיצא מפי" לפני כמה ימים על יצרני הערגליות. מישהו שמע את דבר השטות? מה אמר?
בלוגריה
קתרינה מביאה סיפור נאה על כוחם של הבלוגים, ובעיקר על הלהט שלהם:
דארן שרמן – איך לנהוג בג'יי דייט.
המשיך לפה ולפה
ולגאווקר ולאזהרה הזו וזהו.
משעמם לאנשים מאוד.
פינת הטקבוק
אני לא רוצה להתייחס לכתבה ב"עלמה" ולא לטוקבקים בעניינה פה או שם, לא להגן על עצמי ולא להסביר, הנושא מוצה מבחינתי, מעתה ועד עולם. מעניין לקרוא את הפרשנויות הפסיכולוגיסטיות, שכרגיל מעידות בעיקר על כותביהן. אני לא רוצה למחוק תגובות כי זה לא ממש מטריד אותי, וגם כי הביקורות סבירות יחסית לסיטואציה. כבר היו פה טוקבקים גרועים בהרבה.
באשר לשאלה למה כתבתי? זאת עבודה. אני כותבת ומקבלת תמורה על כך. ביקשו ממני לתאר את השקפת עולמי הידועה בציבור וזאת עשיתי. לא כי הייתי צריכה "לדבר על זה" לרווחתי הנפשית. ממש לא.
אישית לוחצת
נוצה – תודה ואני שמחה.
פרנצ'?
Metalboy??
מעריץ אלמוני – הצעתך נדיבה מאוד, אני חייבת להודות. ועוד בהתנדבות. פששש. לכך לא פיללתי.
אסקפיזם
46 מעלות בניו יורק? אני מוותרת על תוכניותיי.
לפני פיזור
זהו, עוברים. זהו היום האחרון בישרא (אם לא יהיו תקלות טכניות דרמטיות). כלומר אבוא מדי יום לוודא שלא שכחתי כלום, שום אבן חן באיזו פינה נידחת, וגם אעלה פוסט יומי שיכלול רק קישור לדהמארקר למי שלא הבין, לא שם לב, לא קרא ולא ידע.
כל רשימת המנויים תעבור בשלמותה.
התגובות ישורשרו.
לא צריך לכתוב מייל.
לא צריך להזדהות.
אמשיך למחוק תגובות שיחרגו מהטעם הטוב או מגבולות הביקורת עליי.
אופציה נוספת שיש לי: לערוך תגובות. כלומר אם יהיו תגובות שרק בחלקן יהיו בעייתיות או גובלות בדיבה ובלשון הרע ייתכן שאערוך אותן במקום למחוק. אם יהיה לי זמן. נכון לעכשיו אני עובדת כמעט מסביב לשעון. נראה מה ילד יום (ילד? מי ילד? מה ילד?)
אני רוצה להודות מכל הלב לדניאל מורגנשטרן, רב-המאיירים הגדול מכולם שליווה אותי בחודשים האחרונים מתוך רצון טוב בלבד, תוך שהוא תורם את כשרונו העצום לבלוג. דניאל מנהל גם הוא מו"מ עם המשכן החדש, ואני מקווה שזה יעלה יפה, ושאוכל להוסיף את נקודות האור המאוירות שלו לבלוג גם בעתיד.
וגם ליריב חבוט הבעלבית פה על האירוח ועל העזרה כשהייתי זקוקה לה. בוא לבקר.
[email protected]
נו, התקלה ההיאאא
בבלוג זה
בכל הבלוגים
