אופיום להמונים, pa-a-arty [=

how hard could it be?

y cant i stop thinking about her, about that.. damn, i had enough...

~~~~~~~~~~~~~~

_______________________________________________

====================================================

בעודי מקלף לאח שלי הקטן גזר כדי לאכול מול הטלוויזיה (כן, הוא שמן, בן 7 עם מודעות תזונתית), הוא בהה בציפייה בגזר שאט אט נרקם לצורתו האכילה, בפרץ התרגשות הוא החל בקיפצוץ במקום, קיפצוץ שהוביל את רגלו בפגיעה ברגלי...

אריאל(בעיני שפנפן פגוע):"האוו... האו האו האו..."ומחזיק את רגלו

אני(בקור רוח מרושע...//=  ):"לא, לא לא לא, יהיה לך הרבה יותר כואב אם אני אדחוף לך את הגזר הזה לנחיר כשאמא תתעורר מהבכי שלך ותצעק עלי."

אריאל: "טוב,תודה.."והלך, מורכן ראש וצולע לכורסא שלו..

ואז הרגשתי רע והלכתי לחבק אותו, אבל הוא רק התעצבן על זה שאני מסתיר לו..S=...

יומאגניב שיהיה.

- -