Every me and every you

כבר שנתיים שלא כתבתי בבלוג הזה.

אני צריכה איכשהו לרוקן את המחשבות שלי שהולכות ומתרוצצות בראש וזאת הדרך האידיאלית..צועקת לכולם אך אינטימית ביותר.

אתה אוהב אותי כשאתה שיכור.לא רק פיזית.אתה אוהב...והדרך היחידה שלך לאהוב היא להיות שיכור.

בגלל זה ברחת כשראית אותי יושבת בפאב.כי אתה יודע ואתה פוחד.

גם האגו שלך מסגיר את זה בקלות.

ועם זאת עם כל הכעס שלי עליך,לא כי אתה לא אוהב אותי,כי אתה כן ואתה משקר לעצמך...אני מתגעגעת.

אולי זה רק פסיכולוגי כי אנשים נוטים לזכור מעט מאוד מהמקרים הרעים ולרוב את הטובים....מנגנון הישרדות מחורבן.

ואולי אתה סוג של הרגל?

מגונה.

אבל זה לא הזמן לתובנות עכשיו.

אני יודעת שיש לי מה לתת ואולי זה לא מגיע לך.

ככה זה נשמע.

שמישהו יביא לי כאפה.