לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הצ'אי שופ של העולם


איך זה להשתייך לדור שהלך לאיבוד. להסתבך עם מחשבות סותרות. לקבל מסם מסוכן הצעה מפתה לריקוד ולרקוד אל תוך עולם של הזיות.

Avatarכינוי: 

בן: 36

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2012


וואו.


ישבתי עכשיו וקראתי את הבלוג שלי, כמעט מתחילתו ועד סופו.

פעם הייתי מחובר הרבה יותר למילה הכתובה, בימינו לצערי, המילה הכתובה שלי מסתכמת ברובה בפייסבוק ולעיתים רחוקות בספר שלצערי בשנה האחרונה אמנם התחלתי ארבעה או אפילו חמישה כאלה אך לא סיימתי ולו אחד.


כן, זה קצת הזוי. אני יושב וכותב פוסט...הפוסט האחרון נכתב לפני כמעט שנתיים כשעזבתי את הארץ לטובת חודשיים בהודו. מאז החיים שלי עברו עוד הרבה תהפוכות שכללו בין השאר עזיבת אילת, פרידה, פאניקה, בריחה נוספת להודו שהסתכמה בעוד חמישה חודשים בארץ המדהימה הזאת, פסיכומטרי, מעבר לת"א, בריחה מת"א, הרבה טיולים בארץ והחלטה סופית שאני מתחיל ללמוד.

ניסיתי להתחמק מזה בכל מאודי אבל אני מתחיל במכינה להנדסה בב"ש בעוד עשרה ימים, החששות גדולים אך עם זאת הבטחון העצמי גבוה מאוד.

אחרי שקראתי והתרגשתי, התעצבתי, שמחתי, נזכרתי ועוד מגוון רחב של רגשות הגעתי למסקנה הפשוטה שאת עצמי לא איבדתי. אני אותו דנור שהייתי, משתוקק להיות ילד וחי אורך חיים שכזה אבל עם אחריות של אדם בוגר על הכתפיים.

המשכתי להיות מרוצה מהאדם שאני והמשכתי לנסות תמיד לזכור את האופטימיות שאני כה מאמין בה. אין לי שום ספק שהודו היא מתנה שניתנה לי כדי שאוכל להמשיך ולהיות עקבי בזה.

הודו פתחה לי אופקים חדשים, הכירה לי תרבות חדשה ומדהימה, העלתה את רמת האיפוק והסבלנות שלי והכניסה לחיי אנשים מדהימים שאני מוכיר על הרגע בו הכרתי אותם. במקביל הודו היא גם אהבה שלא יוצאת לי מהלב ולו לרגע אחד לטוב ולרע, עם כל הטוב שאני מצליח לשמור בזכות נצירת רגעים ומאידך השאיפה המתמדת לחזור לשם בכמעט כל רגע נתון שקצת מקשה על שמירת רצף חיים "נורמליים". מאז חזרתי אני חושב שאני סוכן המכירות הטוב ביותר שהיה להודו ואני בטוח שלפחות אדם אחד או שניים, באופן עקיף, הגיעו להודו בעקבות סיפורים שלי משם.


לכתוב פה עכשיו מרגיש לי הדבר הכי תלוש מהמציאות שהרגשתי זה תקופה ארוכה, אבל אני באמת חושב שאולי אחזור לזה. לקרוא את החיים שלך החל מכמעט 7 שנים אחורה זו חוויה מדהימה ואני רק מאחל לעצמי שאעשה זאת שוב בגיל 30 בתקווה שיהיו פה פוסטים של עוד שנים יפות בחיי. אפילו קצת מרגש אותי לחשוב שאוכל לחזור ולכתוב פה סבבי


כרגע אני מעדיף שלא להמשיך כי אני מתחיל סתם להתפזר ולאבד את הריכוז.

מקווה שאוכל ואמשיך לרגש ולעניין אתכם, אבל בעיקר את עצמי, עם עוד סיפורים, הגיגים, תהיות, מחשבות, ביקורות וכל דבר שנפשי תחפוץ להעלות על הדף.

מקווה שאם המהלך של המשך הכתיבה אכן יצלח אפילו אעדכן את המראה של הבלוג. סבבי


ושוב איתכם,

- עזרא -

נכתב על ידי , 11/10/2012 02:43  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אליאור ב-27/12/2012 22:14
 





13,360
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל- אחד - אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על - אחד - ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)