אי (של) שפיות.

במדינת הגמדים רעש מהומה הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה ובראש הגדוד צועד אצבעוני המפקד, הוא לבוש כובע פלדה ובידו סיכה חדה לה לה לה לה... אחריו הפרשים רכובים על פרעושים ממלאים חלל אוויר בשריקות ובקול שיר המתופף מכה בעוז על חצי קליפת אגוז וישיר מה טוב ומה צאת יחדיו למלחמה. לה לה לה לה... עם חשיכה העפיפון, טס ממש כאווירון הוא מאיר לכל ננס את הדרך בפנס. במדינת הגמדים תם עם ערב קול שאון הצבא פושט מדים וכולם שוכבים לישון

לישון?

אולי לחלום?

אך מה תובנות נמצא בתרדמת המות, אחר שננער חבלי עולם זה?

הא! זוהי מכשלה. זוהי הסיבה לאריכות ימיהם של יסורי בני אנוש.

מתוך הגות נהיה לפחדנים.

הייתכן כי נותרתי הוגה אחרונה במערכה?

אני מסרבת לקחת חלק בהתלהמות הפטריוטית הזו, המחשבה על הקורבנות שלה מעבירה בי רתע.

מות הוא רק אקורד צורם במארש מלחמתי.

מסוכן כאן ילדים, לכו לשחק במקום אחר.

עם שחקנים קצת פחות נושמים.