אי (של) שפיות.

די מבולבל ועמעמתי קצת את הפואנטה בסוף

זה מה שקורה שיושבים מול המחשב ומתחילים להדפיס בלי שום רעיון מראש. היום אני גאה בזה, מחר אני בטח אחשוב שזה זבל, בינתיים תסבלו.

זהירות חפירה קשה לפניך, לקח לי זמן להבין מה אני רוצה מעצמי.

(את האמת, עד עכשיו לא הבנתי..)

דו שיח של חרשים בין גן עדן לגהנום.

אלוהים ישן.

אף פעם לא חשבתי שאזכה לראות את יוצר הכל מהריק בצורה כזו. ראשו עולה ויורד עם כל נשימה  ששואף גופו אדיר המימדים ונחירונת מטופשת נפלטת מבין שפתיו המקודשות.

  אני מוצא את עצמי מחייך, שוב. כל כך הרבה זמן אנו תולים תקוותינו על אותו קולב צבעוני כ"כ. חלומות על משיח, גאולה, גן עדן..

ואלוהים ישן.

קטן כל כך בלי אותה גלימה של סגידה עיוורת הכרכנו סביב צווארו כגלימת חנק,  ציפיות מדירות האוויר מן ראותינו שמגיעות עד שמיים מטלטלות את גן עדן על שערי הזהב שלו.

אלוהים ישן כדי לברוח מאיתנו.

הנה,גם אלוהינו, אותה ישות עצומה ומלאת מורא זו שיראים אנו  להגיד את שמה המלא.

אותו אל, בורא הכל מן הריק,  יוצר החיים והמוות, ירא להיות לבד בתוך התוהו ובהו האינסופי.

אלוהים ירא עד אימה ליצור ולהחריב.

פעם הוא ניסה ליצור, ורק גרע מן המצב.

הנה יצר הוא, בהרימו זוג ידיים עשויות אש ותמרות עשן את זרע החיים הראשון.

קטן ובתולי ניצב אותו אדם בעולם האידאות שיצר לו.

ויאמר אלוהים כי טוב.

אך החטא תפח ואדם אינו לאדם וקיין אינו לבן אדם.

אז קמו להם הצדיקים.

מצולקים מן החיים מחוץ לגן העדן, מלאי תחבולות ומחודדי שיניים אשר נזכרו בהיותו טוב ומטיב כאשר חייהם סטו מעט מן המסלול אותו יחלו לעצמם.

 שובל של מאמינים שבדבקותם הקנאית רוממו אל על, נתנו בידו כוחות של כל יכול ואחזו בידו כילדים חסרי בית. "הדריכנו".

ואלוהים ישן.

עכשיו מותר לו לישון, לאחר שמצא דרך להפתר מאותו מטרד המתעקש לדבוק בו ולהאדיר את שמו. הנה יצר לו הכל יכול האפסי הזה יצור חדש והוא רם ונעלה ממנו. -הרי הוא יוצרו.

כן, גם אלוהים כיסה את עיניו באותה רטייה בלויה מרוב שימוש, המקלה כל כך את החיים.  אלוהים נתלה על יוצרו כמגן מתכרבל בתוך רטייה אותה אנו המצאנו

אלוהים הגדול משתמש בנשקם של עושי דברו.

אלוהים קורא ליוצרו, קריאה גדולה ומלאת סבל ויסורים. קריאה מפלחת נפש וקרביים, מדירת חמצן מן הורידים החלולים של אמונתו האמיתית והכנה כל כך. 

אך האדם, יוצרו, עסוק מידי מכדי להושיע אותו מסבליותיו.

למי יש זמן להתעסק בזוטות כמו יצורים שיצרנו במטרה להקל על חיינו??

חיינו קשים, עלינו לזעוק!!

אנו זועקים ואלוהים ישן.

אלוהים זועק ואנו ישנים.

דו שיח של חרשים בין גן עדן לגהנום..

והמטרה ההתחלתית שלי היתה לתרגל כתיבה בלשון זכר...

ובאותו הקשר..