עצמאית בשטח

כנראה שזה לא היה מעשה חכם ללכת לחדר כושר בשבת עוד בטרם החלמתי לחלוטין, כי למחרת התעוררתי חולה כמו שכבר מזמן לא הייתי ואיכשהו העברתי את היום עד השעה 16:00 עת התייצבתי במרפאה השכונתית שעל ספסליה מתייבשים דרך קבע סלבריטאים כאלה ואחרים. הפעם לא היה שום סלב (איפה דב נבון כשצריך אותו), רק הזקנה התורנית ששיחקה אותה כאילו היא לא נהנית מכל רגע ולקחה עשרות מרשמים. הרופאה הצמידה לי סטטוסקופ לגב ולחזה, הסתכלה עמוק לתוך הגרון, אמרה שאני אשאר בחיים ונתנה לי מרשם לסירופ שירגיע את השיעול. התור באשנב של ה"עם מרשמים" בסופרפארם תמיד מביא לי ת'סעיף, למה לא יכולים לשים שם 2 רוקחים? הם לא רואים שאנשים עומדים למות פה?? בסופרמרקט, במפתיע, היה ריק לחלוטין וכשהגעתי הביתה בישלתי מרק עוף, התיישבתי מול הטלוויזיה, לקחתי שלוק מהסירופ ונרדמתי. ב 19:00 התעוררתי מול לונדון ןקירשנבאום (למה תמיד זוממים להוריד את התכנית היחידה שאני רואה?) ועברתי למיטה, ב 02:00 התעוררתי מסדרת שיעולים וב 07:30 סתם כי כבר כאב לי הגב מראש שינה. בטלפון שלי חיכו מלא הודעות מהעבודה ואיך שהתחלתי להקשיב להן ג'יימס התקשר ("השארתי לך מיליון הודעות, יא דפוק. בחיי שבפעם הבאה שאנחנו נפגשים אני הורגת אותך", "גם את וגם החאמס זה כבר יותר מדי") ועל רקע של מכשירי קשר ובלגן באופן כללי, אמר שהוא במילואים, חייב לנתק ונדבר כשיחזור. ב 10:30 בבוקר אני מוצאת עצמי שותה מרק עוף ומזפזפת עד-לא-ידע (כמה פעמים אפשר לראות "הסנדק" או "העוקץ", שלא לדבר על הסדרה החדשה על המלחמה שיצאה כבר מכל החורים) ובסוף כמובן יושבת לעבוד.

חייבת מחר להיות בירושלים ואין לי מושג איך אני עושה את זה.

כשהתעוררתי באמצע הלילה וגיששתי אחרי הסירופ בעיניים חצי עצומות, הודיתי למזלי הטוב על כך שאין לי תינוק על הראש, ובכך נראה לי שסיכמתי את עמדתי, נכון לעכשיו, בנושא.

לדויד_ביהונתן: המגש הקטן שגנבת עבורי מהטיסה ברלין-נתב"ג? פצצה!!