עצמאית בשטח

אני לא יודעת מה היה יותר נורא – החלום המזעזע שהיה לי (ועוד על פוסיקאט ושמאלנצ'יק! מה יש לי מהשניים האלה?) או הרעש הטורדני ממנו התעוררתי ואשר נבע מטלפון רוטט שהונח על רהיט מתכת. "תגיד, אתה נורמלי?" נבחתי על הצעיר שבצד השני, אשר מיהר להתנצל על כך שהעיר אותי ואמר שהוא יכול להתקשר עוד כמה דקות, אחרי שאקום. "לא חשוב. דבר" עניתי בעיניים עצומות והתהפכתי לצד השני, מתעלמת ממיצי שנדחף לי לתוך הפרצוף, סימן ברור לכך שהוא רוצה שאגרד לו מתחת לסנטר. כשהצלחתי סוף סוף לגרד את עצמי מהמיטה גיליתי שנשארה לי כפית אחרונה של נס קפה ואף לא יוגורט אחד (למה אף אחד לא עושה קניות בבית הזה??), ערימות של עבודה להשלים עד מחר, ואפס מוטיבציה ללכת לחדר כושר (אני בעיצומו של סשן אימונים מפרך שנועד להבטיח התמודדות בכבוד עם מירוץ עין גדי בשבת הבאה). נכון לרגע זה הספקתי לקנות יוגורטים, להוריד כביסה מהחבל ולתייק מיילים, מה שאומר שבשעות הקרובות אני כבולה לשולחן העבודה שלי. למעט הפסקה לשנ"צ.

2 סדרות הטלוויזיה היחידות אחריהן אני עוקבת בימים אלה ("רגליים קרות" ו"הגברים של שדרות מדיסון") משודרות אחת אחרי השנייה ובחופף לתוכנית הטלוויזיה היחידה אחריה אני עוקבת מזה זמן (שישי עם עופר שלח ורביב דרוקר). בינתיים הסדרות מובילות בגדול, אלא אם כן אצליח לגלות איפה ומתי יש שידור חוזר. חוץ מזה נפלתי במקרה (בחדר כושר, כמובן) על התכנית של טריני וסוזאנה במסגרתה הן נטפלות כל פעם לאיבר אחר בגוף האישה. בינתיים ראיתי 2 פרקים (שדיים וטוסיק), ולאחר מאמץ חשיבתי רב הגעתי ל- 2 תובנות:

1. יש ענף רחב של ההלבשה תחתונה שהנו זר לי לחלוטין, ואשר אינו כולל חזיות טריקו ב 15 ₪ וחוטיני ב 5 ₪! שיתפתי במידע את חברתי היקרה לאה'לה וקבענו שנלך בצוותא לערוך קניות בחנות חזיות אמיתית (אם וכאשר נמצא את הפנאי לכך).

2. יוחזר המנדט לאלתר!!!!!11 (תארו לעצמכם שגם נדבר אנגלית מלידה וגם תהיה לנו טלוויזיה משובחת! היש איכות חיים יותר מזה?)

כבר מתחילה לעבוד. רק יורדת למטה לקחת קפה טו-גו.