עצמאית בשטח

ביומיים הראשונים התעלמתי בתקווה שייפתר מעצמו. ביום השלישי ראיתי את הזקנה מקומת הקרקע ואת זו שגרה קומה מעליה, מה שאיפשר למחוק אותן מרשימת החשודים. המדרגות היו נקיות לחלוטין, ט' אמר שבמקלט אין כלום, ואני פתחתי את כל ארונות החשמל ולא מצאתי שום דבר שלא אמור להיות שם. אלא שהמצב החמיר מיום ליום, כל השכנים מתלוננים אבל אף אחד לא טורח לעשות משהו (בניין של הומואים. זקנות והומואים.), עד ששלשום לפנות ערב נשברתי, ירדתי בעצמי למקלט, ומיד התקשרתי לח'* שהבטיח שיגיע על הבוקר. בצהרים, אחרי שהסיור המקצועי נגמר, וג'יימס ואני נפרדנו מזוג הפרופסורים והורדנו אותם במלון שלהם, הרמתי טלפון לח' לשאול אם הכל בסדר וכמה אני חייבת לו. "וואלה, שולה, תתני כמה שאת חושבת" הוא ענה ואני אמרתי שאין לי מושג ומה שיגיד מקובל עלי, וכשהוא אמר "150" אני אמרתי "סבבה" והבטחתי להכין צ'ק למחר. "תגידי, את נורמלית? לשלם 150 ₪ על עבודה של דקה וחצי??" פתח עלי ג'יימס זוג עיניים "היית מבקשת ממני, הייתי עושה את זה בחינם!". "אין בעיה" עניתי "בפעם הבאה שמתפגר אצלנו חתול במקלט אני מיד קוראת לך".

יהי זכרו ברוך

תמונות מהסיור:

מי אני ומה תפקידי?

שילוט והכוונה:

* ח' הוא שוטף המדרגות המסור אשר מקפיד להיעלם, ללא הודעה מוקדמת, אחת לחצי שנה, וכשהוא חוזר במפתיע (אחרי כמה שבועות) הוא תמיד אומר שהיה עסוק כי אשתו בדיוק ילדה. חוץ מזה הוא הגבר-גבר היחיד בבניין, והכי תל אביבי מכולנו (נולד וגדל) אם מתעלמים מכך שהוא מיפו.