הקיץ בצפון עשוי מחומרים אחרים. הוא חם, אבל לא באופן דביק, הוא מכה בראש אבל בעדינות, הוא מייבש מצד אחד אך מלווה משבי רוח מרעננים מצד שני. ואני, שנרדמתי בת"א והתעוררתי בלב נופי ילדותי פקחתי עיניים גדולות מול הפלאפל על פניו הייתי עוברת פעמיים ביום (בדרך לבית ספר וחזרה) ומתחתי את הצוואר כדי לנסות לראות את אולם ההתעמלות מבעד לצמרות העצים (לא הצלחתי). הכביש המתפתל הורחב ללא הכר, ובשוליו ניתן להבחין בשרידי מבנה המסעדה בה מלצרתי כשהייתי בתיכון. ברדיו השמיעו פתאום, במין צירוף מקרים משונה, מנגינה מאותם הימים, ואני חשבתי על כל הילדים שלמדו איתי בכיתה ורקדו במסיבות מאולתרות במקלט, ועל כך שהם המשיכו לחיות באותו מקום, ואיפה הייתי כעת אם הייתי נשארת גם.
כשחזרתי הביתה איתרתי אותה ביוטיוב ושלחתי לדניאל, שרקד באותן שנים רק במסיבות אחרות. "זוכר?" שאלתי אותו, והוא צחק ואמר שהיה לו את התקליט.
מי שהתבגר באמצע שנות ה 80 - יבין. (זה מזעזע, ברור. אבל זה מה שהיה)